"אני משלם מחיר על זה שהצפתי בעיות וביקרתי את הרגולציה"

"גם למעמד הביניים מגיע להשתתף בהשקעות שכיום שמורות לגדולים בלבד", חוזר וטוען אמיר ברמלי, בעלי קבוצת ההשקעות הפרטית רוביקון ■ בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על פעילות החברה ועל ההשקעות הבולטות, ומתייחס בעקיפין לחקירה המתנהלת נגדו

אמיר ברמלי /  צילום: כפיר חרבי
אמיר ברמלי / צילום: כפיר חרבי

מארס האחרון היה חודש לא פשוט מבחינתו של אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של קבוצת ההשקעות הפרטית רוביקון. ברמלי, יזם צעיר (39), שמוביל שורה של חברות במגוון פעילויות תחת חברת ההחזקות שלו, מנסה בשנים האחרונות - חרף נסיקתו המהירה - להפוך את עצמו ואת הקבוצה שבניהולו לגורם עסקי בעל שם ולגיטימיות.

אלא שלפני מספר חודשים השתבשה התוכנית, או לכל הפחות התעכבה, לאחר שרשות ני"ע הודיעה שברמלי נחקר ושוחרר בתנאים מגבילים, בחשד לשורה של עבירות על חוק ני"ע בתפקידו כמנהל קרן קלע לעידוד יזמות, המגייסת כספים באמצעות קמפיינים באינטרנט. ברמלי חשוד בכך שחרג מהכללים המאפשרים גיוס הון מן הציבור שלא באמצעות הבורסה, ולמעשה סלל לעצמו "מסלול עוקף תשקיף" בגיוס כספים מן הציבור באמצעות קמפיינים מקוונים. נוסף על כך הוא נחשד כי השקיע את כספי המשקיעים בחברות פרטיות שלו.

מיד עם היוודע דבר החקירה, נמסר מקבוצת רוביקון כי "... ברמלי מכחיש בתוקף את כל החשדות כלפיו... קרן קלע תמשיך לפעול ללא רבב, ולמלא את כל התחייבויותיה כלפי ציבור המשקיעים בה. אנו משוכנעים כי החקירה תסתיים בלא כלום".

ברוביקון מסבירים שהרקע לחקירה של רשות ני"ע הוא שקלע לא פרסמה תשקיף, למרות שעברה את רף 35 המשקיעים - שמעליו נדרש תשקיף לצורכי גיוס ההון. "יתר החשדות שהועלו בחקירה הם תוצאה של זה. אם היה צריך לעשות תשקיף ולא עשו, הרי שזה קבלת כספים במרמה, ואם זה קרה אז זה חשד להלבנת הון, ואם לא דיווחו על כך אז זו הטעיה. כך שאם אין בעיה של צורך בתשקיף, הכול ייפול". לא רק זאת, אלא שברוביקון אומרים שהאמירות שלפיהן נעשה שימוש בכספי המשקיעים בקלע שלא למטרות המקוריות, הן "הבל הבלים".

כמה חודשים חלפו, וברמלי מבהיר בראיון ל"גלובס": "איני מתייחס לחקירה. אני שמח עליה במובן זה שהיא תוציא את האמת לאור, והאמת טובה. יותר מזה איני יכול להתייחס". עם זאת, בשלב מסוים בשיחה, כשהוא קובל על הרגולציה המונעת הזדמנויות השקעה מהמעמד הבינוני, הוא מציין כי "אני משלם מחיר בין היתר על זה שאני מציף את הבעיה הזו, ושביקרתי את הרגולציה בהקשר הזה".

ברמלי, רהוט ומלא ביטחון עצמי, מצהיר כי "אנו ממשיכים את הפעילות שלנו כרגיל, על פי חוק". הוא מדגיש שרוביקון היא פעילות פרטית ולא ציבורית, ויש לזכור זאת; "הדרישה ממני להיות כמו ציבורי בעוד שאני חברה פרטית זה כמו לבוא לאופנוע ולשאול למה אין לו ארבעה גלגלים". עם זאת, הוא מתייחס לכמה מהלכים שהוא מוביל בחודשים האחרונים - "התחלנו בהליך להפוך לציבורי".

מאז פרסום החקירה נקשר לא אחת שמם של ברמלי ושל קלע שבבעלותו, שלא בטובתם, לפרשייה קודמת בשוק ההון המקומי - קריסת קרן אור של חיליק טפירו. ברמלי נחרץ מאוד בהקשר זה: "אין מה להשוות. אין קורלציה והפרופורציות שונות. לרוביקון יש נכסים ואני מושקע אישית. הדיון, באופן כללי, התעורר על רקע חילוקי דעות אידיאולוגיים מול הרשות, וזה התגלגל".

- עד כמה תחום הקרנות הפרטיות נפגע ממקרה קרן אור של טפירו?

"יש תספורות גם בחברות ציבוריות, בעוד שבקרנות הפרטיות אין הרבה נפילות. איני חושב שתחום הקרנות הפרטיות נפגע - הוא צומח וגדל, הציבור חכם וממשיך להשקיע בכלים הללו".

- בעקבות החקירה של הרשות היו עזיבות של לקוחות?

"היו בשוליים. לא היה גל עזיבות. יש את הערבות של רוביקון, שיש לה כחצי מיליארד שקל בנכסים".

- מאז החקירה גייסתם כסף חדש מלקוחות?

"כן, בטח. לאותן קרנות של קרן קלע. גיוס של עד 35 משקיעים לשנה. זה מתגלגל".

- אגב, בפרסומים שלכם אתם מתחייבים לתשואה מסוימת, אבל אינכם בנק שרשאי לתת פיקדונות.

"אין בפרסומים שלנו התחייבות לתשואה. יש קרן אג"חית שמתחייבת להחזיר ריבית, כמו כל אג"ח שיש בה ריבית נקובה".

- איך המודל הניהולי של הקרנות?

"אנו לא גובים דמי ניהול. אני מנהל את האופרציה ומתחלק ברווחים עם המשקיעים".

להרחיב אפשרויות למשקיע הקטן

"קלע היא זרוע שיתוף המשקיעים של רוביקון", אומר ברמלי כשהוא מתייחס לסוגיה שתחזור הרבה בדבריו: האפשרות להביא את הציבור הרחב והמשקיע הקטן - זה שיש לו עד כמה מאות אלפי שקלים והוא אינו מיליונר - להיצע של ההשקעות שכיום שמורות למשקיעים הגדולים בלבד.

"יש לנו 7 גופים כאלה בקלע, למשל קרן שמנהלת ביטחונות לנדל"ן. המשקיעים יכולים להצטרף לקרן זו או אחרת, עד 35 משקיעים לכל קרן, מדי שנה, ללא תשקיף".

- לציבור הרחב יש היצע של השקעות דרך שוק ההון.

"עם חברה ציבורית לא הייתי יכול להשקיע ברבות מהחברות שהשקעתי בהן ברוביקון. למשל בחברת wobi (הפועלת בתחום הביטוח באינטרנט, האקזיט הבולט של הקבוצה שהושלם לאחרונה). בהשקעות קטנות בחברות צעירות, הציבוריו*ת היא לא רק משקולת - היא ממש חסם שעוצר את ההשקעה".

לא רק זאת, לדבריו "הוראות הרגולציה לא רק שמונעות הזדמנויות מהמשקיעים הקטנים, אלא גם פוגעות בזמינות המימון לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים. כיום אין ליזם שצריך מיליוני שקלים בודדים היצע של מקורות אשראי. הרי עסק שרוצה לגייס 35 מיליון שקל יוכל לקבל מימון לכל היותר מ-35 משקיעים של מיליון שקל לפחות כל אחד - וזה חוסם משקיעים קטנים. לכן, צריך אפיקים חבריים - קואופרטיבים".

כך, הוא טוען, "מזניחים היום את מעמד הביניים. כל מה שמדברים על מעמד הביניים זה בהקשר של המחיר של המילקי והקוטג', שזה מאוד פופוליסטי, אבל איפה ההזדמנויות להשקעה למעמד הביניים? למה לתת למעמד הביניים רק 0.5% תשואה? גם יש היום בעיה בשוק, כשהכסף נמצא אצל המוסדיים שגדולים מדי על השוק המקומי, ולכן בודקים עסקאות ענק בלבד ולא אלפי עסקאות קטנות".

- איך אתה מגיע למשקיעים בקרן קלע?

"מדובר במשקיעים פרטיים, שמגיעים במידה רבה מפה לאוזן. יש לי בסך הכול מאתיים ומשהו משקיעים בכל החברות. מדובר במשקיעים מהמעמד הבינוני, עם 200 אלף שקל עד מיליון שקל, ושנמאס להם לקבל ריבית נמוכה בבנק. אין התחייבות כלפיהם שלא עמדנו בה עד היום".

- לאחרונה רכשת שלד בורסאי שהפך לחברת קלע השקעות. מדוע?

"חברת קלע השקעות תעסוק בהשקעות בתחום המימון והאקוויטי. היא תעשה עסקאות עם רוביקון ועם בעל עניין. וזה מה שטוב בחברה הזו. היא תחל בזה בקצב של חברה ציבורית".

- דווח על כוונה לגייס הון ואג"ח לחברה. אתה חושש שהחקירה תעצור אתכם?

"יש לנו מוניטין ללא דופי. אנו עושים תשואות טובות וחריגות בשוק, ואין לנו איחור בתשלומים. קחו למשל עסקאות כמו קרן הגשמה, שהשקענו בה 2 מיליון שקל, ויצאנו עם כ-30 מיליון שקל לפי שווי של מעל ל-200 מיליון שקל, או wobi, שבה השקענו לפי שווי של כ-8 מיליון שקל ומכרנו בשני שלבים לפי כ-80 מיליון שקל בתחילה, ו-200 מיליון שקל בשלב שני".

"גדלתי צעד אחר צעד"

בעבר סיפר ברמלי כי הוא החל את דרכו העסקית כבר בגיל התיכון, בתחום ההדרכה, כשמכר לבתי-ספר הרצאות על בעלי חיים זוחלים. לאחר שירותו הצבאי הקים עסק להדרכת צלילה, ניהל אתר נופש בבליז ואף הקים מרכז הדרכה לעסקים קטנים בצפון.

את קבוצת רוביקון הקים ב-2006, והיא הפלטפורמה שבאמצעותה הוא פועל כיום, במגוון רחב של תחומי עיסוק: מסעדות, WTP - חברה ציבורית למיחזור פסולת, אשראי חוץ-בנקאי, רשת חנויות פרחים ועוד.

ברמלי מספר, כי "בחברת ההחזקות רוביקון יש כ-80 עובדים, ובשקלול חברות הפורטפוליו מסתכם מספר העובדים בקבוצה בכ-400. יש לנו 15-20 אנליסטים, חטיבה כלכלית, ניהול חשבונות ועוד, עם קומה וחצי במגדל אלקטרה בת"א (מושכרים), ובקיסריה". המימון של האופרציה הגדולה הזו מגיע לדבריו "מהעסקאות שלנו. בשנתיים וחצי האחרונות עשינו עסקאות בקרוב ל-800 מיליון שקל. הכסף שנכנס הולך להשקעות ומימון".

- איך עשית את ההון הראשוני? הוא הגיע מכספי עמיתי קלע?

"התחלתי את הדרך בהשקעות קטנות. ביום הראשון הייתי צריך להשיג מימון קטן מהבנקים. גדלתי צעד אחר צעד, ובניתי מערך של נכסים".

כנראה, כחלק מהרצון לקדם את המוניטין של רוביקון, לפחות בכל הנוגע לחברות הציבוריות שלה, צירף אליו ברמלי כמה שמות מוכרים יחסית, כמו מנכ"ל האוצר לשעבר, דורון כהן, או יובל רבין, בנו של ראש הממשלה המנוח. שניים אלה עזבו לאחרונה את תפקידיהם בחברות הציבוריות שבשליטתו - כהן עזב את ניהול קלע השקעות ("הוא נשאר כדירקטור בחברה. קלע מתחילה פעילות וצריכה מנכ"ל במשרה מלאה. הוא לא בנוי לתת משרה מלאה, והישארותו בדירקטוריון היא הבעת אמון מדרגה ראשונה. זה ממש לא קשור לחקירה"). לאחר מכן עזב רבין את תפקיד יו"ר WTP.

לרוביקון שתי החזקות שזכו לתשומת לב ציבורית רבה: האחת, ב-wobi, מומשה במלואה בהצלחה (השלב השני בה נעשה מיד לאחר היוודע דבר החקירה), והשנייה טומנת בחובה חלום ותיק של עשיית כסף מזבל. זאת משום שמדובר בחברה למיחזור אשפה לחומר גלם לתעשיית הפלסטיק.

- מה הערך ב-WTP, שעדיין לא מניבה הכנסות?

"החברה החלה להניב הכנסות ויש שם ערך ופוטנציאל גדול. מדובר במפעל שכבר עובד ומייצר, והמודל עובד. הייתה חברת פיתוח ועכשיו היא החלה לעבוד, ויש הכנסות. זוהי לא חברת חלום, כך שמדובר בחברה ריאלית מאוד שמתומחרת על סמך זה שברגע שהמודל עובד היא שווה הרבה כסף (כיום שווה החברה כ-105 מיליון שקל בבורסה בת"א). אני מאמין ביזם ששותף איתנו בחברה, אבנר ארזי".

- המוסדיים נכנסים לחברה?

"יש מגעים".

- יש גם השקעות לא מוצלחות?

"כמובן שיש. יש מחיקות בשלבים מוקדמים. כמו לוקה בתחום הקוסמטיקה, שהחלה וכבתה מוקדם - וכבר נסגרה".

- אתה שותף גם בעסקי המסעדות.

"כן, ה'ננה בר' בנווה צדק ועוד שני בתי קפה - זה הולך פגז".

- אומרים על תחום המסעדנות ובתי הקפה שהוא מסוכן ובעייתי לבעלים.

"אנו נכנסים למקומות שבהם זיהינו שיש קונספציות בעייתיות ושגויות".

- מי המתחרים שלך?

"אנו יחסית בודדים בשוק. בנישה ייחודית, והפכנו לדומיננטיים בה. ברוביקון אנו מקבלים כ-3,000 פניות בשנה, מהן 1,000 רציניות יותר שנבדקות, וכ-100-200 עסקאות שקורות בפועל. העסקאות נחלקות לכ-20-30 עסקאות אקוויטי והיתר במימון באמצעות אג"ח וכו'".

* רוביקון מחזיקה במניות ב-RAK, בשותפות עם "גלובס"