"חברות כמו מלאנוקס לא רוצות כאב ראש של רגולציית יתר"

"שאלו פעם גנרל גרמני, איך הצבא מצליח להעמיד כאלה קצינים מוצלחים. הגנרל השיב: יש ארבעה סוגי טירונים. טירון חכם-עצלן אנחנו הופכים לקצין שדה - אמנם הוא עצלן, אבל כשהכדורים ישרקו הוא יתחיל לפקד. טירון חכם-חרוץ הופך לקצין מטה ומתווה אסטרטגיה. טירון טיפש-עצלן הופך לחייל בשוחות. 'ומה עם הטיפש-חרוץ?' נשאל הגנרל. 'את אלה אנחנו משחררים מיד - אין דבר יותר מסוכן מהם', השיב".

זהו המשל שסיפר היום (ג') עו"ד חיים פרידלנד, שותף בגורניצקי ושות', בכנס "כניסה לשוק האמריקאי" של משרד רואי החשבון BDO וגורניצקי. הנמשל, לפי פרידלנד, הוא הרגולטור הישראלי. במסגרת הרצאה על הנפקות בארה"ב, התייחס פרידלנד להשפעת השינויים ברגולציה בארץ (כהגדרתו - "טירוף הרגולציה בשנתיים האחרונות") על חברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל.

"חברה שמאוגדת בישראל כפופה לחוק החברות של מדינת ישראל, גם אם הונפקה רק בארה"ב. מה שלא חל על חברה ישראלית שלא נסחרת בבורסה בת"א, הם חוקי ניירות ערך", ציין פרידלנד. "בסוף שנות ה-90, החברות הישראליות הטובות אמרו לעצמן 'למה להיתקע בבורסה הקטנה בת"א? נעשה הנפקה בניו יורק'. ברגע של צלילות, המחוקק הישראלי הבין שיש בעיה וחוקק תיקון לחוק ניירות ערך, לפיו אם חברה נסחרת באחד משלושה שווקים - נאסד"ק, בורסת ניו יורק והבורסה הראשית בלונדון - ועומדת בתנאי הרגולציה בארה"ב או באנגליה, היא יכולה להירשם למסחר בישראל (רישום כפול) מבלי שהרישום יטיל עליה חובת דיווח נוספת".

"אלא שלצערנו, כמו בסיפור הצפרדע והעקרב שחוצים את הנהר, הרגולטור חזר לטבע שלו. בשנים האחרונות אנחנו רואים ניסיונות לפגוע במעמד הזה (של חברות דואליות, ש.ח.ו) ובסופו של דבר זה יפגע גם בשוק הישראלי".

פרידלנד ציין שלעומת מקרים בודדים של חברות שנרשמו בשנים האחרונות למסחר בת"א במסגרת הרישום הכפול, בולטת תופעה של מחיקה ממסחר, כשהדוגמה הבולטת הייתה מלאנוקס. "חברות כמותה אומרות שהן לא צריכות את כאב הראש הזה, וזאת תוצאה ישירה של רגולציית-יתר", טוען פרידלנד.

כדוגמה, הוא נותן את התביעה הייצוגית נגד טבע שהסתיימה בפשרה לפני כשנתיים. התביעה הייתה על רקע העובדה שטבע לא פרסמה את התגמולים של בכיריה על בסיס אישי, בשל הקלה שניתנת בדיווח לחברות זרות שנסחרות בארה"ב (ומכיוון שבארץ לא נדרשה לדווח מעבר למה שדיווחה בארה"ב). לדבריו, בשל הפשרה, השאלה המשפטית לא התבהרה.

"בא המחוקק הישראלי ותיקן את חוק החברות - לא חוק ניירות ערך - שחברה חייבת לדווח ולגלות את התגמול של הבכירים על בסיס אישי. הדבר הזה בעצם נוגד את הרעיון שבבסיסן של חברות דואליות, שלא יטילו עליהן חובות דיווח נוספות", אמר פרידלנד. "הטענה שלי נגד הרגולטור הישראלי: הבינו שצריך לתקן את חוק ניירות ערך וצמצמו את הפטור לדואליות. אבל הרגולטור לא טיפש: אם יעשה זאת, כל חברה תהפוך למלאנוקס. בא המחוקק ואמר: נהיה 'רעים' לכולם".