מהם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בהליך גילוי מרצון?

הרשות לאיסור הלבנת הון מבהירה לנישומים שפנו לגילוי מרצון כי הגם שהם חסינים מהעמדה לדין בגין עבירות מס במסגרת ההליך - הם אינם מוגנים מהליכים פליליים בגין הלבנת הון

דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock
דולרים שוחד אזיקים פשע משטרה / צלם: thinkstock

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה היום (ב') מסמך בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בהליך גילוי מרצון, ובו היא מבהירה לנישומים שפנו להליך גילוי מרצון כי הגם שהם מקבלים חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין עבירות מס במסגרת ההליך - הם אינם מוגנים מהליכים פליליים בגין עבירות הלבנת הון.

הפרסום כולל רשימה של דוגמאות ל"דגלים אדומים" שנועדו לסייע למוסדות הפיננסיים לזהות פעולות אשר עשויות להיות בסיכון להלבנת הון.

בעוד כחודש עתידה להסתיים הוראת השעה האחרונה של הגילוי מרצון שפרסמה רשות המסים בספטמבר 2014, המאפשרת בתנאים מסוימים חסינות מפני העמדה לדין בעבירות מס למי שיחשוף את נכסיו, תמורת תשלום מס אזרחי.

מטרת פרסום "הדגלים האדומים" של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא להבהיר לגופים הפיננסיים כי הליך גילוי מרצון מקנה חסינות פלילית מפני עבירות מס בלבד, ואין בו כדי להשפיע על חובותיהם לקיים את החובות המוטלות עליהם מכוח משטר איסור הלבנת הון, לרבות זיהוי מקבל השירות, זיהוי הנהנה בחשבון, בירור אודות מקור הכספים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים המתאימים.

"אין בעובדה שמדובר בכספים או ברכוש שהוצהר לרשות המסים במסגרת הליך גילוי מרצון, כדי להשליך על חובתו של המוסד הפיננסי לברר את מקור הכספים ולבחון האם מדובר בפעולה שיש בה חשש להלבנת הון או מימון טרור", נכתב בהודעת הרשות.

בין "הדגלים האדומים" המנויים ברשימה לדוגמה של הרשות לאיסור הלבנת הון, מנויות פעולות אשר ידוע כי הן קשורות לתוכניות גילוי מרצון, כאשר הסכום אינו פרופורציונלי למצב הפיננסי, ההון או העיסוק של הלקוח; שימוש במבנים משפטיים מורכבים של חברה או ישויות אחרות לצורך העברת רכוש מחו"ל לישראל; שימוש בגופים פיננסיים, מכשירים, מוצרים, עסקאות וערוצי העברה הממוקמים במדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה ו/או מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה-FATF (כוח משימה בינלאומי שהוקם על-ידי מדינות ה-G7 ומטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור); חוסר התאמה בין המידע שניתן במסגרת הליך הכרת הלקוח לבין מידע שסופק במסגרת הליך גילוי מרצון, ככל שידוע למוסד הפיננסי וחוסר התאמה בין פרטי הפעולה לבין המידע המפורט במסמכים הנלווים לפעולה שסיפק הלקוח לגורם המדווח.

דגל אדום נוסף לעמדת הרשות הוא מצב שבו הלקוח אינו יכול לספק מסמכים מתאימים או מידע הולם המסביר את מטרת הפעולה, או מצב בו הלקוח אינו יכול לספק מסמכים מתאימים או מידע הולם המסביר את מקור הכספים.

כן מסומן כ"דגל אדום" מצב בו נעשה שימוש בתוכנית גילוי מרצון על-ידי אדם המשמש כנציג או מיופה-כוח מטעם צד שלישי, ומצב בו קיים ספק לגבי הבעלים האמתיים או הנהנה ברכוש שהוצהר במסגרת הליך גילוי מרצון.

הרשות לאיסור הלבנת הון מסמנת כמצב חשוד גם העברה של רכוש ממדינות או טריטוריות הנחשבות בסיכון גבוה; מדינות שאינן מיישמות בצורה מספקת את המלצות ה-FATF; או מדינות שאינן מיישמות דרישות דומות לאלה הקיימות בחקיקה של האיחוד האירופי.

עוד ברשימת "הדגלים האדומים": שירותים מקצועיים הקשורים לרכוש ממדינות המיישמות תוכניות גילוי מרצון שאינן עולות בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים של ה-FATF; הצטרפות לתוכניות גילוי מרצון בחו"ל המבטיחות חסינות מפני העמדה לדין פלילי; העברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מ/אל גופים פיננסיים שאינם כפופים למשטר איסור הלבנת הון; העברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מ/אל גורמים שאינם קשורים ללקוח; והעברה של רכוש במסגרת תוכניות גילוי מרצון מחשבונות רבים ו/או ממדינות שונות ללא הסבר מניח את הדעת.

גם כאשר הלקוח מראה דאגה או התעניינות מיוחדת בנוגע לדרישות דיווח וחשיפה, מכוח חוק איסור הלבנת הון, והצווים שהוצאו מכוחו, של הגורם החייב בדיווח - מצריך בדיקה; וכן הפקדה של מזומן בהקשר של הליך גילוי מרצון ופעולות המבוצעות בהקשר הליך גילוי מרצון, אשר נראה כי נועדו להתחמק מחובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

הרשות מבהירה כי "דגלים אדומים" אלה מהווים כלי שימושי, אך הם אינם רשימה סגורה, ויש לבחון אותם יחד עם כל המידע הקיים על הלקוח. עוד הובהר כי סימנים אלה אינם בהכרח מהווים עילה לחשד ואינם כוללים את כל התסמינים המצריכים בחינה מעמיקה של פעולות.

ד"ר שלומית ווגמן, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (בפועל), מסרה: "הפרסום מתבסס על העקרונות שדורש ארגון ה-FATF, הארגון המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, ממדינות ליישם כדי לוודא כי אין בהליך גילוי מרצון כדי לפגוע באפקטיביות משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור במדינות השונות.

"מכלול רשויות אכיפת החוק במדינה - ובכללן רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, המשטרה והפרקליטות - משתפות פעולה בנושא זה, במטרה להבטיח כי המדינה מיישמת את הסטנדרטים הבינלאומיים בהקשר זה ונוקטת את כל הצעדים האפשריים על מנת למנוע ניצול לרעה של תוכנית הגילוי מרצון למטרות הלבנת הון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988