איגוד לשכות המסחר נגד הרגולציה של סלינגר: פוגעת במעסיקים

אוריאל לין: "הם הרחיקו לכת. נעדר איזון בין העול המוטל על המעסיקים לבין המטרות אותן רוצים להשיג"

דורית סלינגר/ צילום: עידן גרוס
דורית סלינגר/ צילום: עידן גרוס

איגוד לשכות המסחר תוקף בחריפות ובאופן חריג את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, וטוען כי הרגולציה שהיא והאגף שבראשותה מובילים תפגע בכלל המעסיקים בישראל.

במכתב ששלח נשיא האיגוד, אוריאל לין, לשר האוצר, משה כחלון, נכתב כי "עם כל ההערכה שיש לי ולארגון אותו אני מייצג, לפעולות שנעשו על-ידי אגף שוק ההון למען הציבור, ולאלה המתוכננות, נראה לי שהם הרחיקו לכת. נעדר איזון בין העול המוטל על המעסיקים לבין המטרות אותן רוצים להשיג. מתרחשת פגיעה ממשית בחופש העיסוק וכמעט הוצאת ענף במשק מתחום פעילותו, וצעדים קיצוניים המוצעים, הנחזים לטובת העובד, יפעלו לרעתו".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לפנייתנו בנושא כי "אגף שוק ההון מקדם רפורמות לטובת המבוטחים שנועדו להבטיח את מיצוי זכויותיהם במקביל להקטנת עלויות בניהול. נגיב על המכתב כשיגיע לידינו".

השלכות אדירות על המעסיקים

המכתב האמור נשלח לפני יותר משבוע, ובמסגרתו ביקש לין מהשר לקבוע עימו, ועם צוותו המקצועי, ישיבה "בכדי לבחון את הצעדים האמורים, והשלכותיהם על הגורמים במשק". אין מדובר בהשלכות על חברות הביטוח, קופות הגמל, סוכני הביטוח ויתר הפעילים בשוק המפוקח ישירות על ידי האגף - אלא לגבי ההשלכות של דרישות הרגולציה לגבי כלל המעסיקים במשק, ביחס למחויבותם כלפי עובדיהם בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני של האחרונים. באיגוד לשכות המסחר ציינו היום כי טרם הגיע מענה מהאוצר לטענות אלה.

למכתב נלווה נספח שנערך על-ידי הצוות המקצועי בלשכת המסחר, שבו נטען, בין היתר, כי "בתקופה האחרונה מוביל אגף שוק ההון מספר צעדים, אשר יש בהם השלכות מהותיות על מעסיקים בישראל, בין אם בשל העלויות הגבוהות הצפויות בהעסקת עובדים, בין אם בשל היערכות טכנולוגית חדשה שנדרשת ממעסיקים, ובין אם בשל החשיפה לקנסות על מעסיקים".

באיגוד אומרים אמנם ש"אין חולק כי מעסיק רשלן, אשר פוגע בזכויותיו הפנסיוניות של עובדו, ראוי למלוא הסנקציות הקבועות בחוק" וכיוב', אבל, לדבריהם תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (תשלומים לקופת גמל), שאמורים להיכנס לתוקף בינואר 2016 למעסיקים מעל 10 עובדים, ולשאר המעסיקים מינואר 2017 - ושקובעים מעבר מעסיקים לדיווחים בממשקים דיגיטליים - דורשות היערכות מיכונית, מחשובית, הדרכת עובדים וכדומה.

"בישראל, פועלים כ-400,000 עסקים קטנים ובינוניים", אומרים באיגוד, ומוסיפים בחשש ש"דרישה לדיווח דיגיטלי, בפורמט טכנולוגי מיוחד... תבוא לידי ביטוי בהכבדת העול בהעסקת עובדים".

כמו כן, האיגוד מתייחס לכוונת אגף שוק ההון לאפשר לעובד לבחור את הסוכן הפנסיוני שלו, במקום סוכן פנסיוני מרכזי שטיפל בכלל העובדים: "אף אחד לא נגד מתן זכות בחירה לעובדים, אולם לא סביר ולא הגיוני, שמאות סוכנים יסתובבו בחצר המפעל של המעסיק, וישכנעו עובדים לעבוד דרכם. כמו כן, לא ניתן במקרה כזה להטיל את האחריות על המעסיק, במידה והסוכן אותו בחר העובד התרשל".

באיגוד מתייחסים לעוד רפורמה שמוביל האוצר, לפיצול התפעול מהשירות שמספקות סוכנויות ניהול ההסדרים הפנסיוניים שמספקות שירותי ניהול וייעוץ למעסיקים בהיבטים הפנסיוניים של העובדים. "לא ברורה המטרה, מלבד הכבדה נוספת על המעסיק... סבורני כי סוגיה זו לא נבחנה לעומק, וספק עם תעמוד במבחן בתיהמ"ש".