ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הבנקים והקלינטק

סקירת המסחר: דיווחים שוטפים, מגמות, מדדים, שערי מניות, אג"ח, מט"ח וסחורות והמלצות אנליסטים

11:05

הירידות החדות בתל אביב התמתנו, אם כי המסחר מתנהל בתנודתיות רבה. מדד ת"א 35 יורד כעת בכ-1%, בעוד מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.2%. את הירידות מובילים מדדי הבנקים והקלינטק, עם ירידות של כ-2.4% וכ-2.1%, בהתאמה. מדד רשתות השיווק נחלש בכ-1.8% ומדד הבנייה מאבד כ-1.7%. מנגד, מדד ת"א־נפט וגז מוביל את העליות ומתחזק בכ-0.7%. מדד הביטוח עבר מירידות של מעל 2% לעלייה קלה של כ-0.1%.

בין המניות שבולטות בירידות בשעה זו: משק אנרגיה , שיכון ובינוי אנרגיה , נופר אנרג'י ודוראל אנרגיה .

בין המניות שבולטות לחיוב: ICL , אנרג'יאן , קבוצת דלק וטאואר .

קבוצת אשטרום השלימה סגירה פיננסית עם בנק הפועלים ו-BHI בהיקף של כ-200 מיליון דולר עבור פרויקט אנרגיה מתחדשת בארה"ב. מדובר בפרויקט בהספק של 200 מגה-וואט שיוקם בטקסס. במקביל, חתמה הקבוצה על הסכם זיכויי מס מהפרויקט לתקופה של כ-10 שנים, בהיקף של כ-140 מיליון דולר, כאשר סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט מוערכות בלמעלה מ 1.4 מיליארד דולר.

עוד בזירת האנרגיה המתחדשת: אנלייט וריט 1, חתמו על הסכם מסגרת להקמת מתקני אגירת אנרגיה בנכסי הקרן בהיקף של מאות מגה-וואט. לפי הודעת החברה, "השותפות החלה בפיתוח פרויקטים בקיבולת MWh 230 משולבים מערכות סולאריות בהספק MW 10 אשר התקבלו עבורם תשובות מחלק חיוביות לחיבור לרשת החשמל. במקביל, מקודמים פרויקטים נוספים בנכסי הקרן ברחבי הארץ". בחברה הוסיפו כי "עלות ההקמה המוערכת של הפרויקטים בפיתוח נאמדת בכ- 140 מיליון שקל והם צפויים להניב הכנסה גולמית של כ- 40 מיליון שקל לשותפות בין החברות בשנת הפעלתם הראשונה. על־פי הערכות החברות, הפרויקטים צפויים להניב תשואה שנתית של למעלה מ -14%. הפעלתם המסחרית של הפרויקטים צפוייה באופן הדרגתי החל משנת 2028".

10:20

הירידות בתל אביב מחריפות. מדד ת"א 35 נופל בכ-1.7%, מדד ת"א 90 מאבד מערכו כ-1.8%. את הירידות מובילים מדדי הבנקים והביטוח עם ירידות של כ-2.8%. הירידות הן רוחביות, ולמעט מדד ת"א־נפט וגז, כל המדדים הענפיים נסחרים כעת באדום.

הירידות מגיעות על רקע הקפיצה המחודשת במחירי הנפט ואי־וודאות המתמשכת באשר לאורך הצפוי של המלחמה נגד איראן.

10:08

ירידות בפתיחה בתל אביב. מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, בעוד מדד ת"א 90 משיל מערכו כ-1.2%. את הירידות מובילים מדדי הבנקים והפיננסים, שנחלשים במעל 1.5%. מנגד, את העליות מובילים מדד ת"א־נפט וגז, שמתחזק בכ-1%.

מניית השבבים הדואלית טאואר מובילה את העליות במדד ת"א 125 ומתחזקת בכ-4% בפתח יום המסחר. מניית או פי סי אנרגיה יורדת בכ-4% אחרי שפרסמה את תוצאותיה הכספיות לשנת 2025. החברה דיווחה כי ה- EBITDA לשנת 2025 צמח בכ-32% לכ-1.59 מיליארד שקל (כ-460 מיליון דולר), והרווח הנקי המתואם עלה בכ-225% לכ-373 מיליון שקל (כ-108 מיליון דולר). ה-EBITDA בארה"ב זינק בכ-70% בשנת 2025 ועבר לראשונה את המיליארד שקל (כ-291 מיליון דולר), ומונע מביקוש גבוה לחשמל בארה"ב.

8:30

1. שוק המניות

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת. המניות הדואליות יחזרו מוול סטריט עם פער ארביטארז' כולל שלילי קל של כ-0.1%, עם ירידות של 1%-2% במניות נובה , אנלייט ואורמת . מנגד, ICL וטאואר יטפסו בכ-1.5%.

המשקיעים צפויים להגיב להתחממות בחזית מול חיזבאללה, וכן להרעה בסנטימנט העולמי בעקבות מחירי הנפט, שהמשיכו לטפס במהלך הלילה, כאשר נפט מסוג ברנט עלה שוב לאזור ה-100 דולר לחבית (ראו הרחבה תחת סעיף 4). באסיה, המסחר מתנהל הבוקר במגמה שלילית, כאשר הבורסות בטוקיו ובהונג קונג בולטות עם ירידות של כ-1%. בורסת שנגחאי נחלשת בכ-0.2% ובורסת סיאול יורדת בכ-0.8%. במקביל, החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים לפי שעה על ירידות של עד 1%.

אתמול, בסיומו של יום מסחר תנודתי נוסף, שנפתח בירידות של מעל 2% במדדים המובילים, הבורסה בתל אביב ננעלה במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6%, בעוד מדד ת"א 90 ירד בכ-1.2%. את הירידות הובילו מדד ת"א־נפט וגז ומדד ת"א־בנייה, עם ירידות של כ-2.6%.

במדד הבנייה, בלטו בירידות מניות אשטרום קבוצה , דמרי , אפריקה מגורים ואאורה . במדד הנפט והגז, ירידות בולטות נרשמו במניות רציו , אנרג'יאן , קבוצת דלק וניו-מד . המניה היחידה במדד שסיימה את היום בירוק היא תמר פטרוליום .

מנגד, את העליות הוביל מדד הבנקים, שטיפס בכ-2.2%, אחרי שאתמול דווח כי המערכת הבנקאית רשמה רווחי שיא בשנת 2025. נוסף על כך, הממשלה אישרה הלילה את הגדלת הגירעון, מה שעשוי לעכב את הורדת הריבית של בנק ישראל, שרמתה משפיעה על רווחי הבנקים.

מדד המניות הביטחוניות, שבפתח היום צנח בקרוב ל-6%, ננעל לבסוף בעלייה של 0.6%. ההתאוששות התרחשה, בין היתר, בזכות מניית יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן , שירדה בתחילת היום בכ-3% וסיימה אותו עם עלייה של מעל 8%; זאת, בעקבות תוצאותיה הכספיות, שכללו קפיצה של 56% ברווח הנקי.

אחרי הדוחות הכספיים של נקסט ויז'ן, בבנק ההשקעות ג'פריס מעלים את מחיר היעד למניה מ-285 שקל ל-405 שקל, ומשאירים את המלצתם על "קנייה". מחיר היעד החדש מהווה פרמיה של 14% על מחיר הנעילה אתמול (ד'). האנליסט גרג קונארד מג'פריס כותב כי "כל הסימנים מצביעים על צמיחה מואצת עבור נקסט ויז'ן, עם יעד הכנסות חזק של 275 מיליון דולר (צמיחה של 66%) ב-2026 לאחר עלייה של 46% ב-2025". הוא מזכיר את השיא בצבר ההזמנות שהגיע ל-288 מיליון דולר ומציין שמחיר היעד החדש נקבע על בסיס מכפיל 52 ל- EBITDA הצפוי ב-2027.

מניה נוספת שריכזה עניין שייכת לתורפז , חברת תמציות הריח לתעשיית המזון, אשר נפלה אחרי שפרסמה דוחות. זאת, למרות צמיחה של 46% בהכנסות. הסיבה: רוב הצמיחה מיוחסת למיזוגים ורכישות. בלעדיהם, מדובר בעלייה של 13% בלבד.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, כותב הבוקר כי "ירידות השערים אתמול בוול סטריט, הנמשכות עם ירידות החוזים הבוקר, יחד עם ההסלמה הביטחונית הנוספת בגבול הצפון ובשאר הארץ, יאתגרו את שוק המניות המקומי, עם פתיחת המסחר הבוקר; אך מעבר לכך, הן מהוות נדבך נוסף לשלב ה"התפכחות" וההסתגלות של השוק לשלב הבא - שלב הלחימה המורכבת והמאתגרת - לאחר הפתיחה החזקה וההתלהבות שבאה בעקבותיה".

"השוק יעקוב, בימים הקרובים, אחר ההתפתחויות הביטחוניות, כששאלת המפתח תהייה האם מדובר במערכה קצרה - שתסתיים בקרוב - ותאפשר לפעילות הכלכלית לשוב לשגרה, תוך תיקון הנזקים לתשתיות והשבת המשק לפסי פעילות רגילים. בצד זאת, שוק הנפט העולמי מתקשה להתייצב ומגיב בחריפות לכל אמירה או מעשים מצד ארה"ב מחד ואיראן מנגד. לא בטוח שהתנודות החריפות של השוק הזה תסתיימנה בטווח המיידי. לכן, סביר שהשוק המקומי יגיב בחוזקה - בדומה לשוקי המניות בחו"ל - לכל איתות / אמירה / התפתחות שיכוונו להתקצרות המערכה, או להתארכותה והתרחבותה. הגם שאין להתעלם מתגובות כאלו - חשוב מאוד לא להסיק מהן לגבי ההמשך - לכל כיוון".

בוול סטריט, ההתפתחויות במלחמה נגד איראן הכבידו אתמול על המדדים המובילים, כאשר נותרה רמה גבוהה של אי־ודאות באשר למשך המלחמה, ומחירי הנפט המשיכו לטפס. זאת, על אף ההחלטה של סוכנות האנרגיה הבין־לאומית (IEA) לשחרר לשוק הנפט 400 מיליון חביות ממאגרי החירום שלה - ההיקף הכי גדול שנרשם אי־פעם - כדי להתמודד עם ההפרעה שנוצרה באספקת הנפט (ראו הרחבה תחת סעיף 3).

בסיום יום מסחר שהתנהל ברובו בירידות שערים, מדד הנאסד"ק עלה בכ-0.1%, ה-S&P 500 נחלש בכ-0.1% והדאו ג'ונס נפל בכ-0.6%, לרמתו הנמוכה ביותר מזה שלושה חודשים. סקטור האנרגיה של ה-S&P 500 טיפס בכ-2.5%, על רקע העלייה במחירי הנפט, והוא היחיד שנסחר בטריטוריה חיובית, למעט סקטור ה-IT, שעלה גם הוא קלות. עליות בולטות נרשמו במניות שברון , ואלרו ואקסון מובייל .

על רקע העלייה במחירי הנפט, ב-CNBC דיווחו כי קרנות סל העוקבות אחר מניות בתחום האנרגיה הירוקה נסחרו סביב שיאים חדשים. קרנות הסל Invesco WilderHill Clean Energy ETF ו-iShares Global Clean Energy ETF טיפסו בשיעור של כ-1.5% לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2023. בין המניות שבלטו בעליות, ניתן למצוא את פלואנס אנרג'י ובלום אנרג'י .

כאמור, גם סקטור ה-IT סיים את היום בירוק, בין היתר, בזכות מניית ענקית התוכנה אורקל , שזינקה לאחר שתוצאותיה הכספיות לרבעון הפיסקאלי השלישי של 2025 עקפו את תחזיות האנליסטים (ראו עוד על כך תחת סעיף 5). החברה העלתה גם את התחזית שלה לשנת הכספים 2027 מ-89 ל-90 מיליארד דולר. זאת, בעוד שהאנליסטים צפו שהתחזית שלה תעמוד על 86.6 מיליארד דולר.

חברת תשתיות הבינה המלאכותית נביוס (Nebius), שהוקמה על־ידי ישראלים, זינקה אתמול בוול סטריט, לאחר שענקית השבבים אנבידיה הודיעה כי תשקיע בה 2 מיליארד דולר. ההשקעה היא חלק משותפות אסטרטגית להקמה ולהרחבה של חוות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית, ומצטרפת לשורת מהלכים שביצעה אנבידיה בשנים האחרונות כדי להאיץ את בניית תשתיות הבינה המלאכותית בעולם, שרובן מבוססות על השבבים שהיא עצמה מפתחת, כך לפי אתר בלומברג.

מניית רשת הפיצריות פאפא ג'ונס זינקה בחדות, לאחר שבוול סטריט ג'ורנל דווח כי קיבלה הצעה לרכישתה ולהפיכתה לחברה פרטית, על־ידי Irth Capital Management, קרן הנתמכת על־ידי קטאר. לפי הדיווח, הקרן הציעה לרכוש את החברה תמורת 47 דולר למניה - פרמיה של כ-50% על מחיר המניה לפני תחילת המגעים. היקף העסקה משקף לחברה שווי של כ-1.5 מיליארד דולר.

2. שוקי האג"ח

בשוק החוב המקומי, מדד תל גוב־שקלי 10+ סיים את היום בירידה ניכרת של כ-0.5% וכך השלים ירידה של כ-1% מתחילת השבוע.

הירידה במחיר האג"ח לעשר שנים (כלומר, עלייה בתשואות), עשויה להצביע על אי־הוודאות המתגברת וחששות המשקיעים שנחזור לסביבה אינפלציונית גבוהה יותר ברקע המלחמה מול איראן וכן לירידה בציפיות שנראה הורדת ריבית בקרוב על ידי בנק ישראל. גם הביקורת שהוציא הבנק המרכזי בעקבות דיוני התקציב השבוע בממשלה, בעיקר סביב חלוקת מיליארדי השקלים בהסכמים הקואליציוניים, והודעת האוצר כי התוכנית להפחתת מיסים לעשירונים הגבוהים נשארת על כנה, לא הוסיפה אופטימיות בנוגע להורדת ריבית.

בשוק החוב האמריקאי, נרשמה מגמה דומה של לחץ כלפי מטה על מחירי האג"ח, שבלטה גם לאורך השבוע שעבר. תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים עלתה בכ-9 נקודות בסיס לרמה של 4.22%, בעוד התשואה לשנתיים עלתה בכ-8 נקודות בסיס לרמה של 3.65% - גם שם, על רקע החששות מפני התפרצות אינפלציונית שתונע על־ידי העלייה במחירי הנפט. הבוקר, המגמה נמשכת: התשואה לעשר שנים עומדת על רמה של 4.24%, בעוד התשואה לשנתיים עומדת על 3.67%.

העלייה בתשואות התרחשה גם על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, שהצביע על כך שהאינפלציה נותרה בקצב שנתי של 2.4%, בהתאם לתחזיות (ראו הרחבה מטה).

3. שוקי הסחורות והמטבעות

במקביל להתחזקות הדולר בעולם, השקל נחלש אתמול מול המטבע האמריקאי במעל 1%, ושערו נעמד מעט מתחת לרף ה-3.12 שקלים.

התנודתיות שנרשמת לאחרונה בשוק המט"ח מושפעת, בין היתר, מהתנועות במחירי הנפט ומהמסחר בוול סטריט. עליית מחירי הנפט מובילה לעלייה בשער הדולר, ועליית שערים בוול סטריט מובילה בדרך כלל להתחזקות השקל מול הדולר (ולהפך), בשל תנועות הגופים המוסדיים בישראל.

מחירי הנפט המשיכו לטפס אתמול ורשמו עליות של מעל 5%. נפט מסוג ברנט נסחר במהלך היום במחיר של מעל 92 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 88 דולר לחבית. במהלך הלילה, המחירים רשמו עליות נוספות, כאשר הבוקר נפט מסוג ברנט נסחר שוב סביב 100 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי נסחר סביב 94 דולר לחבית. ברקע לעליות, בבלומברג דיווחו במהלך הלילה כי מסוף יצוא הנפט המרכזי בעומאן, מינה אל־פחאל, פוּנה כאמצעי זהירות. בנוסף, דווח כי שתי מכליות נפט הותקפו במים הטריטוריאליים של עיראק, מה שהוביל להקפאת הפעילות של מסופי הנפט במדינה.

כאמור, המחירים עלו על אף שסוכנות האנרגיה הבין־לאומית (IEA) הסכימה לשחרר לשוק 400 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום - ההיקף הגדול בתולדותיה - כדי להתמודד עם ההפרעה באספקת הנפט בעקבות המלחמה נגד איראן. ב-CNBC דווח כי מלאי החירום יהיו זמינים לשוק בלוח זמנים שיתאים לנסיבותיהן של 32 המדינות החברות בארגון, כך מסרה סוכנות האנרגיה הבין־לאומית. בנוסף, במהלך הלילה, ארה"ב הודיעה כי תשחרר 172 מיליון חביות נפט ממאגר הנפט האסטרטגי שלה.

מעבר להסכמה הרחבה בקרב המומחים לגבי העובדה שהיקף החביות אינו מספיק כדי לסגור את הפער שנוצר בעקבות חסימת מיצרי הורמוז (על אף שהמהלך עדיף בעיניהם מאשר אי־פעולה), אנליסטים סיפקו כמה הסברים לכך שהמהלך של ה-IEA לא הובילה לירידות במחירי הנפט.

אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, אמר אתמול לגלובס כי "זה תלוי במשך הזמן שהמיצר יהיה סגור. המלאים לא יכולים להיות תחליף לסגירה הרמטית לאורך זמן של המיצר. 400 מיליון חביות הן בערך 20 ימים של מעבר סדיר דרך הורמוז. כל עוד הוא ייסגר, המחירים לא יירדו, ואם הוא יישאר סגור לאורך זמן והמלאים יתרוקנו, המחירים יחזרו לעלות".

רון אלבהרי, מנהל השקעות ראשי ב-Laird Norton Wetherby, התייחס להחלטת הסוכנות הבין־לאומית לאנרגיה ואמר ל-CNBC כי "היא לא פותרת את הבעיות האחרות שהולכות להשפיע על הכלכלה העולמית". הוא ציין מוצרים מזוקקים שמשונעים דרך מיצרי הורמוז, כמו דלק סילוני, כאחת הבעיות שמייצרת חסימת האזור למעבר כלי שיט. "אני חושב שהשווקים מתחבטים כרגע סביב השאלה מהי נקודת היציאה בשלב זה. שני הצדדים התחפרו בעמדותיהם, וקשה לראות איך זה מסתיים בצורה חיובית בצד השני בטווח הקצר", הוא הוסיף.

ג'וש יאנג, מנהל השקעות ראשי ב-Bison Interests, חברת השקעות בתחומי הנפט והגז, אמר לאתר הכלכלי מרקטוואץ' כי לדעתו ההחלטה היא למעשה "שורית באופן קיצוני" עבור המחירים, שכן היא תבטל תמריצים לפיצוי על אובדן הנפט באמצעות הגברה של הפקתו, ובמקביל תצמצם את האפשרויות לריכוך ההפסדים הללו במידה שמיצרי הורמוז יישארו סגורים.

יש גם מי שמאמין שמהלך ה-IEA היא סימן לכך שהמלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב. שאול קבוניץ', אנליסט אנרגיה ב-MST Marquee, אמר ל-CNBC כי "החלטת ה-IEA מאותתת עד כמה אקוטי הסיכון של המחסור בנפט, מה שמסמן כי הסוכנות לא מאמינה שסביר כי המלחמה תסתיים בקרוב. מלאי הנפט שיימשכו יצטרכו להיות מוחלפים בהמשך, מה שעלול להביא למחירים גבוהים יותר גם אחרי שהמלחמה מסתיימת".

פוואד רזאקזאדה, אנליסט שווקים ב-StoneX, אמר למרקטוואץ' כי "בהתבסס על תגובת מחירי הנפט, נראה שהשוק כבר גילם את שחרור 400 מיליון החביות מהרזרבות. המחירים לא זזו כמעט בכלל. נראה שהמשקיעים אינם משוכנעים שלמהלך הזה יהיה האפקט הרצוי, והם כנראה מצפים שזרימת הנפט דרך מצר הורמוז תישאר חסומה בפועל למשך זמן רב". רזאקזאדה ציין גם את העובדה שאיראן רמזה שהיא עוברת מ"תגובות הדדיות" ל"תקיפות רציפות".

4. מאקרו

הגדלת תקציב הביטחון שהוכרזה השבוע תגדיל את תקרת הגירעון במסגרת התקציב ל־5.1%. רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות, העריך כי התקציב החדש עלול להשפיע על הריבית. "בנק ישראל יפרסם תחזית כלכלית חדשה בסוף החודש וראוי לזכור, בהקשר זה, כי בפעם הקודמת, כשהריבית נותרה על כנה, צוין השקט הביטחוני ראשון ברשימת הגורמים שישפיעו על החלטותיו". בנק ישראל ציין כי המדיניות הפיסקאלית עלולה להגדיל את יחס החוב תוצר לכ־70% בשנת 2026 וכי הפגיעה בתוצר בעקבות מבצע עם כלביא עשויה להיות חמורה מהערכות האוצר - שם צפו ירידה של 0.5% (נקודות אחוז) בצמיחת המשק.

בארה"ב, פורסמו נתוני האינפלציה לחודש פברואר ובישרו על עלייה חודשית של 0.3% - בהתאם לציפיות המוקדמות. בקצב שנתי, האינפלציה עלתה בכ־2.4%.

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, התייחס למדד וציין כי "החדשות האמיתיות מכיוון האינפלציה צפויות בשלב הזה מהמדדים הבאים. מחירי הנפט בארה"ב גבוהים כרגע בכ-40% מאשר הממוצע בפברואר. מרווחי הזיקוק והשיווק כנראה יתרחבו ברמה מתונה משמעותית. ועדיין, כבר עכשיו מחירי הדלק בתחנה עומדים בממוצע על כ-3.6 דולר לגלון, גבוה בכ-20% מהרמות של פברואר. אם נכפיל את זה במשקל דלקים של קרוב ל-3% במדד המחירים בארה"ב, נקבל די בקלות תרומה של כ-0.6% למדד כולו. ועל זה, יש להוסיף השפעות שניוניות של תחבורה יבשתית מבוססת דלק שנפוצה בארה"ב, או סתם אנשים שיהיה להם יותר יקר עכשיו להגיע לעבודה. בסך הכל, אחוז אינפלציה במדדים הקרובים כתוצאה ממחירי הנפט הנוכחיים זה אומדן די הגיוני".

פנינג הוסיף: "על הרקע הזה, בשלב הנוכחי, ציפיות השוק לשינוי בריבית הפד בהודעה בשבוע הבא נותרות מתונות מאוד, שלא לומר זניחות. מפה, ההסתברות נותרת מתונה יחסית גם להחלטות שאחריה. ותמחור השוק להורדה אחת עומד איפה שהוא בין אמצע ספטמבר להחלטה של סוף אוקטובר - כן, אחרי הקיץ".

פנינג מציין כי "בראייה מקומית, השפעת מחירי הדלק היא בסדר גודל של פחות ממחצית מזו של ארה"ב. ועדיין, חוסר הוודאות המקומי מביא את ההסתברות שנראה הורדת ריבית מקומית על־ידי בנק ישראל בסוף החודש אל מתחת ל-50%. אבל מעבר לזה, כמובן שהמשך התקדמות המלחמה יהיה גורם משמעותי יותר מבחינת שער החליפין של השקל, ומשם דומיננטי יחסית גם בקביעת ציפיות הריבית בישראל".

נזכיר כי ביום שישי, יפורסם ה-PCE לחודש ינואר, מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב - אשר צפוי להציג תמונה שונה בתכלית מזו שמצטיירת ממדד המחירים לצרכן, עם קצב אינפלציה של שנתי של 3%-3.1%.

ג'ון קרשנר, מנהל השקעות ב-Janus Henderson Investors, אמר למרקטוואץ' אתמול כי "מדד ה-PCE צפוי להיראות גרוע משמעותית מהמספרים של הבוקר [מדד המחירים לצרכן] - ככל הנראה מעל 3% - ומדאיג אף יותר, הוא מתקדם בכיוון הלא נכון. הדבר מתרחש מכיוון שמדד ה-PCE מתמקד במה שצרכנים קונים בפועל, ולכן למדד זה יש חשיפה גבוהה יותר לשירותי בריאות, אך פחות לדיור", הוא כתב. "בטווח הארוך, אינפלציית ה-PCE נמוכה בממוצע בכ-50 נקודות בסיס ממדד המחירים לצרכן, אך נכון לעכשיו, אנחנו רואים שהיחס התהפך, כאשר ה-PCE גבוה בערך ב-50 נקודות בסיס".

עוד בגזרת המאקרו של ארה"ב, אתמול דווח כי גירעון הממשל האמריקאי חצה את רף הטריליון דולר בשנת הכספים הפיסקאלית עד פברואר, אך היה נמוך בשיעור חד לעומת התקופה המקבילה לפני שנה. ההוצאות עלו על ההכנסות ב-308 מיליארד דולר במהלך חודש פברואר, נתון התואם בקירוב לגירעון שנרשם באותו חודש בשנה שעברה.

לפי הדיווח ב-CNBC, מתחילת שנת הכספים ועד כה, הגירעון הסתכם ב-1.004 טריליון דולר - נמוך בכ-12% מהתקופה המקבילה בשנת 2025 - וזאת בשל עלייה מהירה יותר בהכנסות הממשלה בהשוואה להוצאותיה. אחת הסיבות לכך נעוצה בגידול חד בגביית מכסים. ההכנסות ממכסים הסתכמו ב-151 מיליארד דולר במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת הכספים - עלייה של כ-113 מיליארד דולר, או 294%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

5. תחזית

ענקית התוכנה אורקל פרסמה דוחות כספיים שעקפו את צפי האנליסטים, מה שהוביל לקפיצה במניה במסחר המאוחר. נזכיר שבספטמבר שעבר אורקל הדהימה את המשקיעים ומנייתה זינקה בעקבות תחזיות חזקות, אך בהמשך היא מחקה את העליות בשל חששות לגבי חוב החברה.

בעקבות הדוחות, בבנק ההשקעות ג'פריס חוזרים על המלצת "קנייה" למניה, במחיר יעד יותר מכפול מהנוכחי - 320 דולר. האנליסט ברנט ת'יל כתב שאורקל הציגה רבעון חזק, עם הוכחה ברורה שאסטרטגיית תשתית ה־AI שלה מתגבשת לכדי צבר והכנסות עמידים. לפי וול סטריט ג'ורנל, מתוך 45 אנליסטים שמסקרים את אורקל, 34 חיוביים, 10 ניטרליים ואחד שלילי. מחיר היעד הממוצע משקף פרמיה של 69.7% על המחיר לפני הדוחות.