מבחן דרכים: דגם FOR2 של סמארט - שיק ושימושיות עירונית

הגרסה מרובעת המושבים, FOR4, מאבדת מעט מייוחדיות הסמארט

סמארט / צילום: יחצ
סמארט / צילום: יחצ

דרוש לא מעט אומץ כדי לדבוק כך במוצר ששנותיו הראשונות היו קשות, וגם שנותיו הנוכחיות אינן קלות. דרוש לא מעט חזון כדי לנחש כבר לפני צמד עשורים לאן הולכים המרחבים האורבניים, ולחפש תשובות לעתיד הבעייתי הזה. ודרוש לא מעט ברק כדי לתכנן מוצר חדשני ומרתק כמו הסמארט, שגם עתה במלאת לו 20 שנה, הוא עדיין חדשני ומרתק.

דא-עקא - אומץ, חזון וברק אינם ערובה להצלחה מסחרית. לעתים אפילו להפך. קהל חשדן, מחלות ילדות לא פשוטות, מחיר צמרתי, כל אלה השביעו את הסמארט מרורים. יצרן שהיה פחות בטוח בעצמו, היה פורש מזמן. מרצדס מתעקשים. לא מרפים. ממשיכים.

הרבה כבוד מגיע ליצרן המוכן להסתכן כך בחדשנות, גם כאשר יש בה סיכון לא מבוטל. כך נהגה מרצדס גם עם A קלאס הראשונה. עיצוב מבריק ובעייתי, רעיונות חדשניים ומבהילים, ביש-מזל בנסיעת מבחן... בפעם ההיא ננטשו החדשנות והברק לטובת גישה שמרנית יותר. בעניין הסמארט, לא הורמו הידיים.

ההגינות מחייבת לציין כי אביו החוקי של הסמארט הוא ניקולאס הייק, מי שהיה אז המנכ"ל של חברת השעונים סוואטש. אליו הצטרפה חברת מרצדס, ויחדיו הם פיתחו את החצי-מכונית המתוקה. זמן-מה היא אף כונתה "סוואטש קאר". בחברת השעונים החליטו שדי להם ופרשו, ועתה חברה מרצדס לרנו הצרפתית כדי להמשיך בפיתוח ובייצור.

הסמארט, כידוע כבר לכל, היא מכונית מיקרו שנולדה כדי להתרוצץ בקלילות בתוך פקקי הערים, להשתחל בקלות למקומות חנייה שגם טוסטוס מגודל יתקשה לחנות בהם, להשתמש באצבעון מלא דלק כדי לנסוע שבוע, וכל זאת - בנוחיות ובבטיחות מרביים לצמד היושבים מקדימה.

במהלך השנים נוספו עוד כמה גרסאות לגירסה הדו-מושבית: גרסה מופשלת גג, גרסה ממש חסרת גג ("קרוס בלייד" היה שמה), גרסת רודסטר משעשעת, גרסה שרירית בשיתוף משפר המכוניות בראבוס, וגם גרסה לארבעה נוסעים שזכתה לכינוי "פור-פור", (FOR4), להבדיל מן הגרסה הדו-מושבית הקרויה "פור-טו" (FOR2).

משלל הגרסאות הללו נותרה ה"פור2" (גם בגרסת הגג המתקפל), ועתה שבה והצטרפה אליה הגרסה מרובעת המושבים "פור4".

 

כאמור, חברת רנו שותפה בגרסאות החדשות של הסמארט, ותרמה לה את הפלטפורמה, המנועים, וכמה מרכיבים בתיבת ההילוכים האוטומטית. עיקר חדשנותה של הסמארט "פור2" נותר כשהיה: מנוע אחורי, הנעה אחורית, ממדים גמדיים, מרחב פנימי ענק. לכך נוספו עיצוב חיצוני מחודש קמעה, ועיצוב פנימי פשוט מרהיב בעליצותו, בצבעיו, בצעירותו ובשיפעת החן הטמונה בו.

הקורא חד-העין ודאי שם לב כי לא ציינתי גם את השימושיות בין כל מעלות העיצוב הפנימי, ואף שאין שם בעיות מיוחדות או מעיקות, החן והעליזות בכל-זאת גובות מחיר-מה. למשל, המיקום הייחודי של מד הסל"ד (צג עגול ומתוק המזדקר מתוך צידו השמאלי של הדשבורד). בהחלט חמוד, אך לא בהכרח נוח. כך גם מיקום של כמה מן הכפתורים ומתגי-התיפעול. תענוג לעיניים, שמחה לנפש, אך לא הכי הגיוני לשימוש. אך מן הסתם מתרגלים די מהר למיקומים הייחודיים הללו.

שני מנועים פגשתי בהשקה. אחד בנפח 1.0 ליטר, ו-71 כוחות סוס, ושני - מצומק יותר אך חזק יותר: 900 סמ"ק ו-90 כוחות סוס בזכות מגדש הטורבו המותקן בו. לכאורה, החזק עדיף, אך רק לכאורה. החלש יותר, אמנם חלש יותר אבל גם חלק יותר. נעים יותר. אלגנטי יותר. מאידך גיסא - החזק יותר הוא, איך לומר, בהחלט חזק יותר. בהאצות ומחוץ לעיר, יש לכך חשיבות. בעיר, מרחב המחיה הטבעי והנכון של הסמארט, 71 הסוסים בהחלט מספקים.

גם שתי תיבות הילוכים פגשתי בהשקה. האחת ידנית 5 הילוכים. השנייה אוטומטית-רובוטית כפולת מצמדים, 6 הילוכים. על התיבה כפולת המצמדים ראוי לברך הגומל, ולהודות לאל על ששחרר את הסמארט מן התיבה הרובוטית ששכנה בה עד כה; תיבה חד-מצמדית שהיתה פשוט תועבה. אין מלה עדינה יותר. ואם להמשיך בניבולי-הפה המנומסים - התיבה הזאת פשוט חרבנה לסמארט את החיים.

התיבה הדו-מצמדית החדשה טובה ממנה עשרות-מונים. בעצם, מאות מונים. במלים אחרות - היא מעניקה לסמארט חיים חדשים ממש. עד כדי כך! ובעיניי היא גם עדיפה משמעותית על התיבה הידנית. לא שהתיבה הידנית גרועה. לחלוטין לא. מה שמעיב עליה, היא ליקוי עיצובי מפתיע, הכופה על רגל שמאל של הנהג תנוחה משונה למדי, שהופכת את תפעול הקלאץ' למשונה לא פחות. בקיצור, לשם שינוי ולתפארת עם ישראל שונא הקלאטצ'ים, הפעם הזאת אין בלבי ספק: האוטומט עדיף.

טיפוס עירוני

הסמארט פור2 היא מכונית עירונית. ראוי לזכור זאת. היא אמנם תיסע ללא בעיות מיוחדות, ובנוחיות כמעט סבירה, גם בכבישים בין-עירוניים, אך לא לכך נולדה. בעיר - היא כיף. להחנותה בניצב למדרכה - זה כיף גדול. לבצע עמה סיבוב פרסה בקוטר של עשר אגורות - זה כיף ענק.

בהיותה מרצדס, יש בה גם מידה לא מבוטלת של מקדם פרימיום: מערכות בטיחות נרחבות, מערכת סאונד מרשימה, ועוד כהנה וכהנה. לאלה החוששים לבטיחותם מחמת הממדים הזערוריים, מומלץ להירגע. "כלוב" בטיחותי ("אגוז" הוא מכונה) מגן עליהם מכל עבר, והוא עמד - במו עיני ראיתי - בהתנגשות חזיתית באורח מדהים ממש.

על ה"פור4" אין לי אלא לומר שאינני מבין אותה. במהותה ובטכנולוגיותה - היא רנו טווינגו. במימדיה היא מאבדת את עיקר ייחודה של הסמארט. מחירה - די מסחרר. אני באמת מתקשה להבין את ההיגיון הטמון בה.

הפור2 לעומת זאת היא מותק אמיתית. על בעיותיה המזעריות היא מחפה במנות גדושות של שארם, שיק ועליצות. ואם רק היו מתקינים בה גם כרטיס סים, אפשר היה להצמיד לה את השם סמארט-קאר, ולעשותה לאייקון אופנתי והכרחי לכל מי שאינו מסתפק בסמארטפון. רק המחירים, המחירים...

הכותב היה אורח החברה בצרפת

סמארט
 סמארט

חלק מהמתחרות

רנו טווינגו

הטווינגו החדשה של רנו עשויה להגיע אלינו בשנה הבאה. היא פותחה במסגרת פרויקט משותף עם הסמארט פור4 וחולקת איתה את המבנה ההנדסי והרכיבים, אם כי עם עיצוב פחות אופנתי. המנוע זהה אך אין תיבה אוטומטית. באירופה היא זולה משמעותית מאחותה.

רנו / צילום: יחצ
 רנו / צילום: יחצ

פיקנטו ויונדאי i10

דגם 1 ליטר האוטומטי החדש של הפיקנטו עולה 69 אלף שקל. במחיר הזה מקבלים מרכב 5 דלתות, חבילת אבזור מכובדת ומנוע בהספק 66 כ"ס, שמאיץ את המכונית מאפס ל-100 ב-15.9 שניות. אחותה, יונדאי i10 עם אותו מנוע וגיר עולה 68 אלף.

קאיה / צילום: יחצ
 קאיה / צילום: יחצ

ניסן מייקרה 1.1

שוחרי האופנה יוכלו למצוא את מבוקשם בניסן מייקרה הוותיקה, שמציעה שלל קומבינציות לצבעים חיצוניים בהתאמה אישית. הממדים הפנימיים והחיצוניים גדולים משל הסמארט והמחיר נע בין 85 ל-100 אלף שקל.

ניסאן / צילום: יחצ
 ניסאן / צילום: יחצ

צרו איתנו קשר *5988