דעה: שרת המשפטים היא לא הבייביסיטר של השופטים

"להשכרה, לישראלים בלבד" נכתב על השלט שהספיק כבר להדהות בוויטרינה של חנות ריקה ברחוב מסילת ישרים בדרום תל-אביב. אל תיתנו לנוסח לבלבל אתכם - משמעות השלט היא "להשכרה, ליהודים בלבד", ואם להתנסח במדויק, יש לכתוב: "אפריקאים וערבים - החוצה".

איך אני יודע? התקשרתי לבעלת הנכס, הצגתי את עצמי כיהודי שאינו ישראלי, והיא מסרה שלא תהיה לה בעיה להשכיר לי את המקום.

החנות שבחלון הראווה שלה מתנוסס השלט הזה, כמה סמלי, הייתה עד לפני מספר חודשים לשכתה הפרלמנטרית של ח"כ איילת שקד, היום שרת המשפטים. שקד לא תלתה את השלט, אך יש לה חלק עקיף בניסוחו - כבר שנים היא מלהיטה את הרוחות בדרום תל-אביב, זורעת שנאה וקוצרת קולות. מינויה לשרת המשפטים, מסתבר, לא שינה את התנהגותה.

"השטח גועש", דיווחה חברת הכנסת שקד מהשטח, סביב תקיעת היתד בדרום העיר, שכירת לשכתה בשכונת שפירא ב-2013. "האזרחים מעידים על אלימות גואה ברחובות", טענה, והסבירה כי בחרה למקם את לשכתה בשכונה לאות הזדהות עם התושבים.

הגימיק הזה זיכה את שקד בכמה כותרות, אך לא זיכה את הלשכה, שנשכרה בכספי ציבור, בביקורים תכופים מדי מצד שקד. מדי פעם הגיעה שקד לשכונה, בעיקר לצורך צילום סלפי עם כוהנת איבה מקומית, והסתלקה כלעומת שבאה. מעט לפני הבחירות הסתיים חוזה השכירות של הלשכה. השלט נותר כמורשתה, ליהודים בלבד.

אתמול (ג') פרסמה שרת המשפטים בפייסבוק סרטון המציג לשיטתה את מציאות החיים בדרום תל-אביב. בסרטון נראה גבר שחור תוקף אישה לבנה, מטיח את ראשה במדרכה, גונב את ארנקה ונמלט. מפחיד! אלא מה? למבוכת השרה, התברר כי הסרטון כלל לא צולם בישראל. שקד אמנם הסירה את הסרט, אך האם גם התנצלה? מה פתאום. היא ברחה - כמו ההוא מהסרט.

יצוין כי המציאות רחוקה ממה ששקד מרבה לתאר. אם שקד הייתה באה לבקר בשכונת שפירא בחודשים האחרונים, היא הייתה רואה שלמול כל חזיונות האפוקליפסה שהיא מוכרת לנו (ושמוכרים אותה לא פחות), השכונה הזו היא דווקא סיבה לאופטימיות זהירה - בסך-הכול מתקיים בה מרקם חיים שפוי וסובלני בין היהודים לבין עצמם (דתיים, חרדים, חילונים) לבין תושבי השכונה הערבים והאפריקאים. מובן שיש גילויים של מתח ואלימות, אבל איפה אין? גם בצפון תל-אביב, מקום מגוריה של שקד, יש מתחים.

שקד כנראה לא מפנימה שההתנהגות המצופה משרת המשפטים שונה מזו המצופה מחבר כנסת טרי רודף כותרות. לא יזיק גם אם מישהו במשרד המשפטים יעביר לשקד הדרכה בסיסית על גבולות תפקידה החדש.

שרת המשפטים היא לא הבייביסיטר של השופטים, שרת המשפטים היא גם לא אחראית המשמרת של היועץ המשפטי לממשלה - ויש סיבות רבות להאמין ששקד לא מבינה את זה.

מערכת המשפט חייבת להישמר עצמאית. הטעמים לכך ברורים ומובנים. אם השר יוכל להשפיע על שופטים ועל עבודת הפרקליטות, תיווצר אכיפת חוק סלקטיבית שמשרתת תפיסת עולם פוליטית ואינטרסים אישיים של השר.

נדמה כי גם שקד מודעת היטב לסכנה שבפוליטיזציה במערכת המשפט. שקד עשתה קריירה מצביעת פסיקת בית המשפט העליון בגוונים פוליטיים, לעתים תוך שימוש ברטוריקה נלוזה, והטלת ספק ביושרה של השופטים. אם שקד סבורה כי שיקולים פוליטיים המנחים את בית המשפט העליון הם סכנה לדמוקרטיה, מדוע היא חושבת שהשרה הממונה רשאית להפעיל לחץ פוליטי על השופטים?

דבריה של שקד מאמש על הפסיקה הרצויה של בג"ץ, מבחינתה, בעניין חוק ההסתננות, הם ניסיון בוטה ומסוכן לפגוע בעצמאות בית המשפט, וזו לא הפעם הראשונה שהשרה עושה זאת. שקד כבר התבטאה פומבית על כך שלא תראה בעין יפה עמדה של בג"ץ נגד כהונתו של שר הבריאות בפועל, יעקב ליצמן, כסגן שר. כמו כן, היא הכריזה - על אף שאין לה כל סמכות בעניין (ואף שההכרזה התבררה כלא מדויקת בדיעבד) - על פתיחה מחדש של החקירה בתיק מותו של גל בק - נושא שאמנם לא נתפס כפוליטי, אבל יש בו משום התערבות בעבודת התביעה הכללית.

בהתבטאותה מאמש הפריחה שקד גם טענה מופרכת, שמעידה על כך שראוי לה לשרה הטרייה להצטנע מעט ולקחת את התקופה הקרובה להעמקה במאטריה שבה היא עוסקת, בטרם פיזור הגיגים בלתי מלומדים בעליל.

"הנוסח שאישר בג"ץ בפסק הדין הקודם בעניין מתקן חולות היה רך מדי", כתבה השרה. דבריה מעידים שלא קראה את פסק הדין הקודם. לו הייתה קוראת, הייתה מגלה כי בג"ץ ביטל בפסק הדין את נוסח החוק, ולא הותיר שום נוסח בתוקף - לא רך, לא קשה, לא בכלל. גם כאן, ראוי היה לפרסם הבהרה או התנצלות. אך שקד באה מן האסכולה של "לא מתנצלים".

שקד חייבת להבין את גבולות תפקידה ולהפנים - היא לא הגננת לא של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור וגם לא המ"כית של היועמ"ש יהודה וינשטיין.

יפה תעשה שקד גם אם היא תכבד את תפקידה ותתאים את טון הדיבור שלה למעמד החדש, לפחות בנושאים משפטיים. הרעש שנדרש כדי להתחרות עם הדציבלים הבוקעים מהקרוואן של מירי רגב, לא ממש הולם את היושבת על כס שרת המשפטים.

מטעמה של שרת המשפטים נמסר בתגובה: "נגמרו הימים שהמחנה הלאומי בישראל היה צריך לשתוק. השרה תמשיך להשמיע את קולה בנושאים שעל סדר היום. כידוע, פסק דין אינו נכתב ביום בו הוא מתפרסם. בעניין גל בק, השרה הודיעה על החלטה שכבר התקבלה בפרקליטות".