שר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי נפתלי בנט ערך בחודש האחרון כמה שינויים מעניינים בקרב הפקידות הבכירה במשרד. הוא הודה ליו"ר המזכירות הפדגוגית, ד"ר ניר מיכאלי על "כהונה מוצלחת" בת תשעה חודשים והדיח אותו, אך טרם בישר מי ישמש כמחליפו.
אפשר רק לשער, כפי שניתן היה לראות ממינויים אחרים שערך בנט, שלתפקיד המשפיע ביותר על תוכניות הלימודים בבתי הספר ימונה אדם שדעותיו האידיאולוגיות קרובות לאלה של השר המכהן.
כך היה כשמינה בראשית החודש שעבר את ד"ר אסף מלאך, עמית מחקר במכון לאסטרטגיה ציונית ומרכז שלם, שכתב כי לפלסטינים אין זכות מוסרית למדינה, לראשות הוועדה למקצוע האזרחות. לראשת הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), מינה בנט את פרופ' יפה זילברשץ, המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן, ששימשה ב-2009 כחברה במועצה הציבורית שבחרה את רשימת חברי הבית היהודי לכנסת.
בנט גם החליט, בצעד הנחשב לחריג, שלא להאריך את כהונתה של יו"ר ועדת הרפרטואר של סל התרבות בתחום התיאטרון, ד"ר בלהה בלום. הוועדה בראשותה הכניסה לסל התרבות לתלמידי תיכון את ההצגה "הזמן המקביל" על-פי סיפורו של אסיר פלסטיני שהורשע במעורבות ברצח החייל משה תמם. גם לה טרם נמצא מחליף, אבל המסר שהעביר השר לבא בתפקיד נראה ברור דיו.
עד כמה באמת ישפיעו המינויים הללו, לצד נוספים שוודאי יבואו, על תלמידי בתי הספר? האם לציבור ההורים החילוני, שאינו שש לגדל את ילדיו ברוח הבית היהודי, יש סיבה טובה לדאגה? מתברר שהתשובה מורכבת משנדמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
