הנקראות ביותר

"ישראל - קורבן של מלחמת המטבעות; הדולר צריך לעלות"

קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות: "אני הייתי מתרחק מהשוק הסיני. לדעתי הירידות החדות שנרשמות שם לאחרונה הן בעיקר ירידה פסיכולוגית"

אירו, דולר  מט"ח / צילום: רויטרס
אירו, דולר מט"ח / צילום: רויטרס

"ישראל הופכת לקורבן של מלחמת המטבעות העולמית וצריך למצוא לזה פיתרון מיידי", כך אומר קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות בריאיון ל"גלובס" בו הוא מתייחס לזעזועים בשוק המט"ח, לנתוני הצמיחה והאינפלציה, למשברים הכלכליים הפוקדים את יוון ואת סין והשלכותיהם על כלכלת העולם וגם ממליץ על סקטורים שעדיין יש סיכוי שיציגו תשואות עדיפות על מדד ה-S&P 500.

לדברי מנכ"ל אלומות, "העוצמה החריגה של השקל ביחס לסל המטבעות משפיעה באופן ישיר על הירידה בייצוא מישראל ובכושר התחרות של החברות הישראליות. אנו עדים לתהליך התחזקות השקל כבר תקופה לא קצרה ואותי זה מאוד מטריד. אם זה ימשך, פשוט נראה חברות ישראליות ועסקים עוברים לחו"ל. ההשלכה עלולה להיות עלייה בהיקף הפיטורים מהתעשייה ולאחר מכן גם בכל המעגלים הנלווים. מכאן הגלישה למשבר כלכלי עלולה להיות מהירה, במיוחד על רקע המינוף הגדול שנטלו עליהם ישראלים רבים בשוק הדיור והמשכנתאות".

"הדולר צריך לעלות ל-4.2 שקלים"

נימקובסקי ממשיך ואומר "מה שמטריד יותר הוא שכמעט לא משנה מה בנק ישראל עושה, בפועל המהלכים שלו לא מצליחים לאושש את שער החליפין. על מנת שהיצוא הישראלי יתאושש ויחזור להיות באמת תחרתי בעולם, הדולר צריך לעלות לרמה של 4.2 שקלים. הקברניטים הכלכליים של מדינת ישראל צריכים לעשות את כל המאמצים על מנת להתמודד עם מלחמת המטבעות שנכפית עלינו ופוגעת בייצוא שעליו נשענת הכלכלה הישראלית. אבל זה לא פשוט, כשכלי הריבית (כמעט) מיצה את כוחו וההתערבויות של בנק ישראל לא מצליחות לשנות את המגמה. להיפך, מאז חודש יוני נפתח פער שעומד כיום כבר על כ-3% בין שער הדולר-שקל לבין שער הדולר ביחס לסל המטבעות העולמי, כלומר בעוד שהדולר מתחזק בעולם, מול השקל הוא נחלש. השער בו היה צריך להיסחר הצמד המקומי על מנת להתאים עצמו לממוצע הסל העולמי הוא בסביבות 3.95 שקל".

על הקשר בין שער החליפין לנתוני המאקרו החלשים שפורסמו לאחרונה בישראל אומר נימקובסקי, "אין ספק שהחולשה בשערי החליפין המקומיים משפיעה על ההתמתנות המשמעותית שנרשמה ברבעון האחרון בקצב הצמיחה וגם על האינפלציה הנמוכה מהיעד ששוררת בישראל. יחד עם זאת, אלו לא הגורמים היחידים - הנתונים בישראל מושפעים גם מאלמנטים ייחודיים לנו, כמו למשל נושא הורדת מחירי החשמל שעומד על הפרק, כך שהורדה בפועל תשפיע גם היא על האינפלציה המתונה, למרות שבמבט רחב על העולם אפשר לומר שירידת מחירי הנפט והדלק דווקא יכולים להיות בשורה טובה, שתשחרר יותר כסף לצריכה פרטית ותעודד את ההתאוששות בפעילות הכלכלית".

- מה לדעתך הגורמים שהכי משפיעים על השינויים הכלכליים בעולם?

"יש שני גורמים מרכזיים שמהווים את המפתח להבנה מה משפיע על הכלכלה בעולם כיום - השינויים בטעמי הצרכנים והשינויים הטכנולוגיים. טעמי הצרכנים קיבלו הלם ועברו שוק בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, וזאת לאחר מספר עשורים של עלייה דרמטית וקונסיסטנטית בצריכה. הצרכנים היום הרבה יותר זהירים, מודעים ליוקר המחייה, שומרים יותר כריות ביטחון. קצב הצמיחה כמובן מושפע מכך ועולה יותר לאט".

"השינויים בטכנולוגיה קשורים קשר הדוק לכך שהצרכנים מודעים יותר ליוקר המחיה. הטכנולוגיה מאפשרת כיום לצרכנים להגיב ביתר רגישות למחיר בזכות החשיפה לאתרים מכל העולם, שמאפשרים להם להשוות מחירים בקלות רבה ולבצע רכישות מוזלות באינטרנט .. התהליך הזה נמצא בעיצומו ולוחץ על החברות להוריד מחירים על מנת להישאר בתחרות על כיסו של הצרכן. בסה"כ אלו תהליכים חיוביים מבחינת הצרכנים. מבחינת החברות - זה דורש מהן להתייעל ולהישען יותר ויותר על טכנולוגיה ומסחר אלקטרוני תוך התאמה של הסחורות והשירותים שלהן לשינויים בטעמי הצרכנים".

נמשיך לחיות בעולם עם אינפלציה מתונה מאוד

- אז אתה לא חושש מהתפרצות אינפלציונית? "לדעתי בעיקר בהשפעת שני הגורמים הנ"ל גם בשנים הבאות נמשיך לחיות בעולם בו סביבת האינפלציה מתונה מאוד, בין 0.5%-1.5%. אם האינפלציה תעלה זה יהיה לכיוון של 2%, לא יותר. איפה שכן רואים אינפלציה קצת יותר גבוהה זה במדדי ליבה הקשורים לעולם השירותים, כי על שירות טוב אנשים מוכנים לשלם יותר, אבל על קומודיטיס - לא".

- איך לדעתך ישפיעו המשברים ביוון ובסין על הכלכלה העולמית?

"ברמה הכללית הרעשים מסין ויוון הם רעשים מהסוג שכל הזמן מתרחשים בעולם הכלכלי. כל פעם יש סיפור חדש שכל העיתונים מתרכזים בו. אבל השאלה המשמעותית היא מהם תהליכי המאקרו שמתרחשים בעקבות המשברים האלו ומה ההשלכות העתידיות שלהם".

"ברמה הפרקטית, לדעתי זה לא באמת משנה אם יוון תישאר או תצא מגוש האירו, בעיקר כי החשיפה של העולם לפעילות הכלכלית של המדינה הזו היא זניחה. מה שחשוב יותר זה אילו השלכות עלולות להיות למשבר ביוון, (שנמצאת למעשה במצב של דיפולט לולא הסיוע המאסיבי שמעבירות לה מדינות הגוש), על המדינות החלשות הגדולות יותר בגוש האירו, כמו ספרד ואיטליה. מדינות אלה נמצאות בקשרי סחר הרבה יותר עמוקים והדוקים עם מדינות הגוש לעומת יוון, ולכן יש להן אינטרס הרבה יותר גדול להישאר בגוש האירו. למשבר חובות בהן עלולות להיות השלכות קשות בהרבה על הגוש ועל העולם הכלכלי".

"לעומת יוון הקטנה, סין זה כבר סיפור אחר לגמרי. לסין יש משמעות רבה מאוד מבחינת הצמיחה הכלכלית העולמית. במשך שנים רבות הפגינה סין צמיחה חזקה והיוותה את קטר הצמיחה העולמי, ולכן למיתון בסין תהיה השלכה רחבה על כלכלת העולם כולו. הבעיה המרכזית עם סין היא שזהו משק ריכוזי שמנוהל ומווסת ברמה הכי גבוהה שאפשר לחשוב עליה על ידי הממשלה. עיקר הבעיה היא שאין שם מדיניות שקופה והנתונים שמתפרסמים שם הם בהמלצת ועל פי האינטרס הבלעדי של הממשל הסיני. אי אפשר לדעת מה קורה שם באמת. בעיה נוספת היא שבכל רגע נתון הממשלה הסינית יכולה לצאת עם החלטה אקסוגנית, כמו למשל ההחלטה על ניוד היואן שזעזעה את שוק המט"ח העולמי. בפועל, כשסין שנמצאת במצב של התמתנות בצמיחה, אנחנו רואים את הממשלה הסינית מתנהגת כמו לביאה שמגינה על גוריה - היא תפגע בכל מי שמאיים עליה ועל בניה בעוצמה וללא רחמים".

- הממשלה הסינית פועלת לפתוח את שוק המניות הסיני לזרים, מה דעתך עליו?

"אני הייתי מתרחק מהשוק הזה. לדעתי הירידות החדות שנרשמות שם לאחרונה הן בעיקר ירידה פסיכולוגית (מימוש אגרסיבי, לאחר שנה של עליות אגרסיביות עוד יותר). זה משפיע בעיקר על השחקנים המתוחכמים יותר בעולם הפיננסי כמו קרנות גידור ושחקני היי ריסק, אלו שחקני המומנטום שהעלו את השוק בשנה שעברה ועכשיו מורידים הילוך. דעתי היא שהכסף הזר הגדול הפיננסי לא באמת נמצא שם, רוב הכסף בבורסה בסין הוא סיני והממשלה היא שחקנית משמעותית שם".

על רקע תנאי המאקרו הנוכחיים הכוללים צמיחה ואינפלציה מתונות וסביבת ריבית אפסית, זאת כאשר שוקי המניות בארה"ב ובישראל נסחרים קרוב לרמות שיא היסטוריות, אומר נימקובסקי, "יש חשיבות עצומה לגוון את תיקי ההשקעות, גם מבחינת אפיקי השקעה וגם מבחינת הפריסה הגיאוגרפית. בשוק המניות האמריקני אנחנו באלומות ממליצים להשקיע כיום בשלושה סקטורים, שלדעתנו יציגו תשואות עודפות על פני התשואות של מדד הבנצארק, S&P500: סקטור הפיננסים - ערוך בצורה הטובה ביותר לסביבה של ריבית עולה והוא ייהנה מאוד מעלייה במרווח הריבית הבסיסית בין לווה למלווה שתבוא ביחד עם עלייה בריבית הבסיס.

"סקטור הצמיחה המחזורית (Consumer Discretionary) - התבססותם של מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה ברמות הנמוכות מ-50 החלה לחלחל ואנו רואים התחלה של ירידה בשיעור החיסכון שמיתרגמת לצריכה מוגברת של מוצרים שהצרכן דחה ו/או הפחית את צריכתם בשנים האחרונות".

"סקטור הרפואה - המעבר לתרופות ביולוגיות יחד עם רפורמות מקיפות בארה"ב ותהליך הזדקנות האוכלוסייה במדינות המערב הוביל לכך שהסקטור נמצא בעיצומה של קדחת מיזוגים ורכישות שממשיכה לספק לו רוח גבית חיובית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות