מי צודק? עוד קרב במלחמות בזק וספקיות האינטרנט

בזק דורשת מיליוני שקלים מהספקיות עבור תנועת הלקוחות ברשת שלה בטענה שהספקיות משלמות לה לפי תעריף נמוך ■ הספקיות מצידן טוענות שבזק מסרבת להגדיר את הלקוחות כלקוחות שלהן, והתנגדותה גוזרת תעריף שונה

סטלה הנדלר / צילום: יחיאל ינאי
סטלה הנדלר / צילום: יחיאל ינאי

אין רגע דל במלחמות בין בזק לספקיות האינטרנט במסגרת הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי), ומי שחשב שהעסק יירגע ובזק תחדל מניסיונותיה לחבל בתחרות, והספקיות מצידן יפסיקו למצוא כל סדק כדי להעביר אליהן עוד לקוחות, פשוט לא מבין את ההגדרה הפנימית החדשה של בזק בשוק הסיטונאי.

בזק החליטה להילחם בכל דרך אפשרית בספקיות תוך כדי שהיא חשה (ואולי יודעת) שמשרד התקשורת פשוט ינהג איתה בכפפות של משי.

אז לאחר שעשתה הכל על מנת לעכב מעבר לקוחות לספקיות האינטרנט, לאחר שנלחמה והצליחה לתקוע כרגע את הטלפוניה מלהיכנס לרפורמה, ולאחר שהחליטה בצעד כוחני להפסיק להעביר לספקיות האינטרנט פרטים של לקוחות כדי למנוע מעבר של לקוחות אליהם, מתעוררת בשבועות האחרונים מחלוקת נוספת סביב דרישת בזק לקבל תשלומים הרבה יותר גבוהים מהספקיות עבור תעבורת הרשת.

הוויכוח שהתלהט בשבועות האחרונים החל כבר בשלב הראשוני של הרפורמה בפברואר השנה, כאשר בזק דרשה שכל לקוח שעובר לספקיות האינטרנט יוגדר מחדש כלקוח של שוק סיטונאי ולדומיין שלו תוצמד האות W, מלשון Wholsale.

בזק טוענת כי זו הייתה דרישת הספקיות ושהיא בנתה מערכת במיוחד עבורן, ולפי דרישות משרד התקשורת, וזאת לאחר שהן היו אלה שטענו שהן מתקשות להגדיר את הלקוחות כלקוחות הרפורמה, לפי דרישות משרד התקשורת.

לעומת זאת הספקיות טוענות כי הדרישה של בזק נועדה להערים קושי עליהן כך שהן יצטרכו להגדיר בנתבי הלקוחות את עדכון הלקוח, מה שייצור קושי אדיר בשירות הלקוחות של הספקיות שיידרשו להגדיר מחדש את הנתבים של כל הלקוחות, מה שהיה גורר לסחבת וכעסים מצד הלקוחות, והיה מחבל במעבר.

משרד התקשורת בתקופתו של אבי ברגר, מנכ"ל המשרד לשעבר, התנגד לאופן שבו החליטה בזק להגדיר את הלקוחות באות W, והורה לה למצוא דרכים חלופיות להגדרת הלקוחות עבור ספקיות האינטרנט - דבר שבזק לא עשתה עד כה.

היכן מסתבך הסיפור ומתלקחת המחלוקת? לקוח שוק סיטונאי הוא לקוח שהתשלום שבזק מקבלת עבורו במסגרת השימוש ברשת שלה, מתחלק למרכיבים שונים ובין היתר גם להיקף התעבורה, כלומר ג'יגות גלישה שהוא צורך. מחיר הג'יגה ללקוח ברפורמה הוא 30 אלף שקל שהספקיות מחויבות לשלם, פלוס מרכיבים נוספים כאמור.

בפועל ספקית אינטרנט משלמת בערך כ-50 שקל ללקוח לבזק בחודש. מחיר התעבורה של לקוח שלא עובר לשוק הסיטונאי, עומד על 8,000 שקל בלבד. כלומר ספקיות האינטרנט משלמות לבזק מחיר הרבה יותר נמוך עבור העברת התנועה ברשת שלה.

מה שקרה הוא שבגלל שבזק לא הגדירה את הלקוחות כפי שדרש ממנה משרד התקשורת, ספקיות האינטרנט משלמות לבזק עבור לקוחות הרפורמה, מחיר שהוא מחיר של תעבורת רשת ללקוח שהוא לא ברפורמה, כלומר הרבה יותר נמוך.

בזק נקלעה כאן למצוקה משום שהיא זו שלא פתרה את הבעיה והיא זו שטענה שלא ניתן להגדיר את לקוחות הרפורמה מלבד האופן כפי שהיא דרשה. אבל מכיוון שמשרד התקשורת כפה עליה להגדיר בצורה אחרת את אותם לקוחות, מה שקורה הוא שבזק מתקשה כעת למצוא את הפתרון לסוגיית ההתחשבנות עבור התעבורה, וספקיות האינטרנט מנצלות זאת.

כל הספקיות הודיעו לבזק שאו שהיא מגדירה את הלקוחות בצורה שדרש משרד התקשורת ואז תקבל את המחיר שנקבע לתעבורת לקוח ברפורמה, שזה התעריף היקר יותר, או שהן ימשיכו לשלם לה את התעריף הרגיל והנמוך.

בזק ממשיכה וטוענת שהנושא מונח לפתחו של המשרד מכיוון שהיא אינה יכולה לעמוד בדרישות הגדרת הלקוחות שהוא קבע. במצב שנוצר היום טוענת בזק כי המחירים שמשלמות לה הספקיות פוגעים בה, כיוון שהן עושות דין לעצמן ומנצלות חלון זמן שהמשרד מנסה לגבש פתרון למחלוקת, כדי להגדיר לקוחות מחדש כך שהן ישלמו עבורן את המחיר הנמוך יותר.

בזק טוענת שמדובר בתרגיל של הספקיות שסיווגו עשרות אלפי לקוחות מחדש כדי לשלם מחיר תעבורה נמוך יותר.

בין בזק לספקיות התקיימו מספר ניסיונות לפתור את המחלוקת וחלק מהספקיות אף הסכימו להתפשר איתה, אבל בזק דרשה תשלום גבוה מאד כיוון שמצאה שהיקף השימוש של הלקוחות במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי הוא גבוה. חלק מהספקיות אף ציינו שבזק טוענת לצורך ההתחשבנות עימן, כי השימושים גבוהים בהרבה ממה שטענה במסגרת ההתנגדות לרפורמה.