חשש בישראל: הנפילות בשוקי העולם יפגעו עוד יותר ביצוא

מתחילת השנה ירד הייצוא הישראלי ב-6% והתעשיינים חוששים שהנפילות בשוקי העולם ימשיכו לקרר את הביקוש למוצרים ישראלים ■ יצואן: "עובדים בהרבה מפעלים הולכים הביתה... המדינה חייבת להתערב"

מכרה ברזל בברזיל / צילום: רויטרס
מכרה ברזל בברזיל / צילום: רויטרס

"יש כאן משבר כלכלי אמיתי", אומר התעשיין והיצואן שמואל בר-זיו, המנכ"ל של עוזת 2000, שמייצרת כלי עבודה לתעשייה הכבדה באזור תעשייה הסמוך לשדרות ומייצאת כ-100% מהתוצרת שלה: "המפולת בשוקי העולם מהווה מבחינתנו היצואנים המשך למשבר שהחל בשווקים כבר לפני כחצי שנה, ומתבטא בירידה כללית בצריכה העולמית של מוצרים תעשייתיים. אני מרגיש את הירידות האלה בעיקר בשווקים בארה"ב, באוסטרליה, בצ'ילה, בברזיל ובמדינות נוספות שמספקות חומרי גלם לעולם וזאת, בין השאר, בעקבות הירידה במחירי הנפט".

עם לקוחות עוזת 2000 בעולם נמנות חברות שעוסקות בקידוחי נפט וגז בארה"ב, מפעילי מכרות וחברות תעשייתיות מענף הפלדה - צרכניות מרכזיות של כלי עבודה כבדים: "לא מזמן השתתפתי בכנס ביוסטון בארה"ב, ושמעתי גם שם שתעשיית הנפט המקומית מפטרת, מצמצמת השקעות בשיפוצים של בארות נפט או בפתיחה של בארות חדשות. זה עולה תמיד מלמטה, אל שוק המניות וזה יוצר את ההשפעה שלו על השווקים. ראינו את סימני ההאטה הזאת מזמן, אבל לפתח מענה למצב כזה לוקח תמיד הרבה זמן. לעומת זאת, כשמאבדים לקוח - מאבדים אותו בתוך יום", אמר.

על פי נתוני מכון הייצוא, במחצית הראשונה של השנה חלה ירידה של 6% בייצוא הישראלי. על רקע מה שבר-זיו מגדיר "האטה וירידות בביקושים בשווקים העולמיים", הוא נאלץ להקדים בשנה האחרונה תרופה למכה וצמצם את מצבת העובדים שלו בכ-10%: "המצב שלנו כיצואנים ישראליים מורכב וסבוך, כי למרות ההתחזקות של הדולר, עדיין יש ייסוף בשקל מאחר שהיורו התרסק. השער הממוצע של היורו-דולר לעומת זה שהיה לפני כשנה וחצי ירד ב-15% וכושר התחרות שלנו כיצרנים ישראליים נפגע ומקטין את היכולות שלנו להתחרות טוב בעולם.

"המדינה יכולה לעזור לנו, גם בלי שעזרה כזאת תעלה לה כסף כמו בהחזר מע"מ נדחה ובהקמת קרן שתקדם את השיווק של מוצרים ישראליים בעולם, אבל היא יושבת על הגדר. בינתיים, אני יודע שעובדים בהרבה מפעלים הולכים הביתה, הלחץ על היצואנים עולה והמדינה חייבת להתערב ולשפר את הסביבה העסקית", אומר.

גם יהודה כהן, מנכ"ל סטודיו חרסה שמייצרת באזור התעשייה ברקן כלים סניטריים ומפנה 15% מהתוצרת שלה לייצוא, נשמע היום מוטרד: "המצב באירופה שוחק לנו כבר תקופה ארוכה את הרווחיות בייצוא, האירופאים מפסיקים להעריך איכות ומעדיפים לקנות בזול והסינים והטורקים מייצרים בזול ומספקים מוצרים באיכות פחות טובה. היכולות שלנו בשוק הזה מצטמצמות וזאת בזמן שאנחנו מתמודדים כאן עם עלויות ייצור מאוד גבוהות, עם רגולציה שרק מתהדקת ובנוסף לאלה - כשאני מייצא למדינה באירופה, אני מתויג כמפעל שמייצר מעבר לקו הירוק ולכן אני נדרש לשלם שם מס. את תשלום המס הזה אני מקבל כאן בחזרה מהמדינה, אבל הבעיה היא עם הלקוחות שלא מתקשרים איתי בגלל שהם לא רוצים להיות מעורבים במצב פוליטי כזה או אחר".

עוד תעשיינים ויצואנים רבים מבולבלים מהימשכות המפולות בעולם ודיווחו על תחושות של היעדר ודאות, יו"ר מכון היצוא, רמזי גבאי נשמע הבוקר מעודד: "עד היום שמעתי חששות כבדים מצד יצואנים נוכח המפולות בעולם, אבל ניכר שיש מקום לאופטימיות על רקע ההתאוששות שחלה במצב המטבעות", אמר.

לדברי גבאי, המצב הנזיל בשווקים לא מותיר לממשלה מנוס מיצירת סביבה עסקית נוחה יותר בישראל, שמירה על ודאות ויציבות בקרב משקיעים - באופן שיחדשו את האמון בישראל: "היעדר הוודאות בשוק הישראלי פוגע באמון מצד משקיעים. צריך לייצר כאן סביבה עסקית יציבה, בלי שישנו בכל שנה את מס החברות או את החוק לעידוד השקעות הון. אם ישמרו על יציבות כזאת - נעלה על דרך המלך. שוחחתי עם שרי האוצר והכלכלה ואני מתרשם שהם יפעלו למען ייצור התנאים המתאימים שיאפשרו את היציבות ואת הוודאות שכרגע כל כך נחוצים לנו", אמר.

 

סין - אופטימיות עם עגמומיות

"משבר בסין? זה נראה יותר כמו צומת משמעותי שהכלכלה הסינית הגיעה אליו, אחרי שנים של ציפייה ושל צמיחה אדירה", ניתח בשיחה עם "גלובס" איש העסקים צביקה שלגו, יזם ישראלי שמפעיל את החממה התעשייתית PTL בשנגחאי, שמנהלת כ-60 חברות זרות הפועלות במדינה. 30 מבין החברות האלה, הן ישראליות: "הכלכלה הסינית עוברת תיקון ושינויים היסטוריים וזה תהליך שכולם ידעו שיקרה. לצד הירידות בבורסה, הכלכלה עצמה צומחת. השאלה היא רק אם מדובר בצמיחה של 5% או 8%. בעוד כמה מדינות בעולם יש צמיחה בשיעור של 5% בשנה?", אומר.

שלגו, שמתגורר בשנגחאי, טוען שהוא עד לתהליך שמובילה הממשלה הסינית להעלאת ההכנסה לנפש בשיעורים דרמטיים: "הממשלה הצליחה להוביל למצב שהכנסות הציבור גדלו בשנים האחרונות ב-130%, וזה 15% בכל שנה. נוצר כאן מעמד בינוני גדול שאין לו שווה ערך בעולם וזה אינדיקטור נוסף לצמיחה".

"היום התחיל אצלנו באווירה עגמומית", סיפר לגלובס הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בבייג'ינג, אופיר גור: "עכשיו גם נשבר המחסום הפסיכולוגי של 3,000 הנקודות וזה מוסיף לעגמומיות. אנחנו מדברים על ירידה של 20% בבורסה של סין בימים האחרונים. עם זאת, מלבד הבורסה שיורדת - הכלכלה הסינית צומחת. סין היא לא רק תעשייה, היא גם שירותים והיא פועלת להבאת חדשנות ופיתוח של המצאות. מבחינת הרצון להשקיע ולפעול כאן אני לא רואה בינתיים שינוי: היום אני מארח משלחת של 14 אדריכלים ישראליים שרוצים להשתלב בשירותי עיצוב בתחום הנדל"ן המקומי שיש בו המון כסף".

גור נזהר מנבואות ובכל מקרה, מציע לא להיבהל: "עדיין לא ברור אם מדובר כאן במשהו נקודתי או במשהו רחב יותר. לפני כחודשיים ראינו מיני-נפילה ואחריה היתה התאוששות. צריך להזכיר גם שהממשלה הסינית הזרימה היום יותר מ-22 מיליארד דולר - שזה נשמע הרבה אבל לעומת יתרות המט"ח של שסין מחזיקה זה באמת טיפה בים, מה שאומר שהממשלה עדיין לא יורה בתותחים הכבדים שלה וכנראה היא עדיין לא לחוצה לגמרי מהמצב. אולי ביומיים הקרובים נראה התערבות ממשלתית הרבה מאסיבית בשוק - אולי כמו זו שנראתה לפני כחודשיים, אז הוקפא המסחר. בכל מקרה, אני לא מוציא מכלל אפשרות שהרבה כסף יצא בתקופה הקרובה מסין לשווקים חדשים ולא מן הנמנע שנראה השקעות סיניות גם בהיי-טק הישראלי או בקרנות הון סיכון. הסינים יחפשו יעדי השקעה יציבים".