ב"י: גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ' צריכים להחזיר בונוסים

זאת, בשל הסתבכות לאומי בפרשת הלבנת ההון בארה"ב ■ בנק ישראל: "לבנק אסור לאפשר כי שירותיו הבנקאיים ינוצלו לצורך העלמת מס" ■ השלושה בתגובה: "הפיקוח על הבנקים לא נקט עמדה כלשהי בזמן אמת"

שמונה חודשים לאחר שבנק לאומי  הגיע להסדר עם הרשויות בארה"ב, הודה כי סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס, ושילם בגין הפרשה קנס עתק של 400 מיליון דולר, הוגש אמש דוח הביקורת הסופי של בנק ישראל בנושא, ובנק לאומי פרסם את תמציתו הבוקר.

צוות של 11 אנשים מטעם בנק ישראל ישב בחודשים האחרונים במשרדי לאומי, אסף חומרים ודגם בעיקר את הטיפול בלקוחות האמריקאיים שבסיכון. כעת מגיע שלב הסיכומים. הדוח מטיל את עיקר האחריות על בכירי הבנק לשעבר - גליה מאור, שכיהנה כמנכ"לית וצבי איצקוביץ שכיהן כראש החטיבה הבינלאומית. גם כנגד איתן רף, היו"ר לשעבר, ישנה ביקורת כי לא דרש מספיק מידע בנושא.

המפקח על הבנקים, דודו זקן, שצפוי לסיים בקרוב את תפקידו, קבע כי יש לדרוש מהם החזר כספי בונוסים ששולמו בעבר. "מן הראוי שהבנק יקבע מתווה לחישוב מחדש של כספי הבונוסים ששולמו", כותב זקן. לבנק ישראל אין את הסמכות לדרוש החזר של בונוסים, אך קשה לראות את לאומי חומק מ"המלצה" זו של הרגולטור. כמו כן, ממליץ זקן כי הבכירים לשעבר לא ימונו לתפקיד של נושאי משרה בתאגידים פיננסיים.

בנק לאומי ובכיריו לשעבר לא שמרו על שתיקה, ובתגובה מפורטת שהעבירו הם דוחים חלק גדול מטענות הפיקוח על הבנקים. עיקר טענתם היא כי הדוח מהווה חוכמה שבדיעבד, וכי בזמן אמת גם בבנק ישראל לא הבינו את ההשלכות של שינוי הרגולציה בארה"ב בנושא הסיוע להעלמות מס (ראו הרחבה באייטם נפרד).

ניהול סיכונים לקוי

זקן מותח ביקורת חריפה על התנהלות לאומי, וממליץ על סנקציות לגבי בכיריו לשעבר.

1. לאומי כשל בניהול הסיכונים: בנק ישראל טוען כי לאומי לא זיהה את הסיכון שבפעילות מול התושבים האמריקאים ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים. האירוע המכונן בהתנהלות זו, היה כאשר לאומי גייס אליו לקוחות אמריקאים מהבנק השוויצרי UBS ב-2009, וזאת לאחר שידע כי הרשויות האמריקאיות מבצעות חקירה כנגד הבנק הזר בגין לקוחותיו האמריקאים.

"על רקע ההתפתחויות שחלו בגישת הממשל בארה"ב משנת 2008, נדרש לאומי לבצע מיפוי של מכלול הפעילויות שהוא מעמיד ללקוחות האמריקאים, ולבחון מה נחשב בעיני הרשויות בארה"ב בבחינת סיוע להעלמת מס", כותבים בבנק ישראל.

בנק ישראל מציין כי הבנק אמנם פעל כדי לצמצם חלק מהסיכונים, אך לא ניטר אותם ולא ניהל זאת כראוי. בבנק ישראל גם מציינים כי אמנם הרווח שהניבה אותה פעילות לא היה משמעותי לבנק, אך "היא אינה מפחיתה מהחובה לקיים הליך יסודי לניהול הסיכונים".

בבנק ישראל גם פוסלים את טענת לאומי, לפיה העובדה שעבירת מס אינה מהווה עבירת מקור בחוק איסור הלבנת הון, פוטרת את הבנק מבדיקה האם הכספים הועלמו מרשויות המס. "אין בכך בכדי לשחרר את הבנק מחובתו לנהל את סיכוניו באופן תקין", נכתב בדוח.

2. מאור, איצקוביץ ורף אחראים: זקן אינו מסתפק בהטלת אחריות כללית על הבנק בפרשה זו, אלא גם מונה את האחראים, ובראשם מאור ואיצקוביץ. "בעיקר האחריות על אי בחינה של המדיניות מול הלקוחות האמריקאים נושאים המנכ"לית לשעבר ומנהל החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית, שלא הציפו באופן מספק את המידע אודות ההתפתחויות והשינויים בסיכון בפני הדירקטוריון", הוא כותב.

עוד הוא מוסיף: "הדירקטוריון והמנכ"לית לא הסדירו בקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל. פונקציית הפיקוח והבקרה הייתה כפופה לחטיבה לבנקאות פרטית בינלאומית, מה שפגע באי התלות של הפונקציה ובאפקטיביות שלה".

גם רף אינו מצליח לחמוק מביקורת: "יו"ר הבנק לא דרש מההנהלה מידע מפורט יותר בהתפתחויות ובהשלכותיהם על פעילות הבנק, ולא העלה את הנושא על סדר היום של הדירקטוריון עד ינואר 2010", נכתב בדוח. באשר להתנהלות הדירקטוריון נכתב: "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים במסגרת דוח המנכ"ל, ולא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות שמעמיד הבנק ללקוחות האמריקאים, לרבות קבלת חוות דעת משפטית על מנת לזהות, למטר ולטפל בסיכונים בפעילות זו".

3. כשל במבנה הייעוץ המשפטי: חלק נוסף בדוח מצביע גם על חולשה של "שומרי הסף", כאשר עיקר הכוונה היא למערך הייעוץ המשפטי של הבנק, שלטעמו של בנק ישראל היה מבוזר מדי. באותה תקופה היה לבנק מערך ייעוץ משפטי פנימי, אך גם יועצת חיצונית לדירקטוריון ולהנהלה - עו"ד דליה טל, מקורבתה של מאור. בנוסף נעזרה החטיבה הבינלאומית גם בייעוץ חיצוני אמריקאי, ולא שיתפה בו תמיד את מערך הייעוץ המשפטי הפנימי של הבנק.

"ההנהלה לא שיתפה בעיתוי המתאים ובאופן המלא את שומרי הסף", נכתב בדוח. "בעקבות פרסום פרשת UBS הוציאה החטיבה לבנקאות בינלאומית הנחיות על בסיס היוועצות עם עו"ד אמריקאים ללא מעורבות הייעוץ המשפטי הפנימי".

4. הסנקציות: במסגרת הדוח, ביצע בנק ישראל מדגם של לקוחות אמריקאים והטיפול בהם. במסגרת המדגם, מצאו בבנק ישראל כי בחמישה מקרים נחשף הבנק לסיכוני הלבנת הון, כאשר מדובר במקרים בהם אל מול פיקדונות שהוחזקו בישראל, שוויץ ולוקסמבורג, העניק הבנק הלוואות בארה"ב מבלי לציין את פרטי מבקש הערבות. בכוונת בנק ישראל לטפל במקרים האלה, ולהעבירם לוועדת העיצומים לאיסור הלבנת הון, בה גם חבר בנק ישראל, מה שעלול לחשוף את לאומי לקנס של מיליוני שקלים. גורמים בבנק לאומי מציינים כי מדובר בהלוואות שניתנו בארה"ב, ודווחו על-פי חוק כנדרש לרשויות שם, וכי גם אם נפלו כשלים מדובר בכשלים טכניים ולא מהותיים. נראה כיצד תתפתח סוגיה זו.

באשר לסנקציות כנגד הבכירים לשעבר, כאמור ממליץ זקן כי הבנק ידרוש מהם להחזיר בונוסים שחולקו בעבר. נזכיר כי עלות השכר של מאור בשנים 2002-2010 לגביהן נחקר הבנק, עמדה על כ-54 מיליון שקל, קרי כ-6 מיליון שקל בשנה בממוצע, ואילו העלות הכוללת של השכר של רף עמדה על 36 מיליון שקל. לא ניתן לדעת מה היה הבונוס באותן השנים, שכן עד לשנת 2008, נרשמו הבונוס והמשכורת בדוחות הבנק כנתון אחד.

5. מה הלאה? בנק ישראל דורש כי לאומי ימנה ועדה בלתי תלויה להפקת לקחים מהאירוע, שתבחן את התנהלות הנהלת הבנק והדירקטוריון בשנים 2008-2010. נזכיר כי בלאומי הקימו ועדה שכזו במארס האחרון בראשות השופט בדימוס אורי גורן. הוועדה כבר קיימה כ-30 ישיבות, ואמורה לפרסם את מסקנותיה אחרי החגים. קשה לראות סיטואציה בה לא תדרוש השבת כספים, לאחר הדוח שפורסם הבוקר.

בנוסף, לא הסתיימו עדיין הבדיקות בפרשה זו: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע בעבר כי יבחן אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית בפרשה זו, ועד היום לא התפרסמה החלטתו. ככל הידוע לא היו כמעט מגעים בין משרד היועץ לבנק, וייתכן שבמשרד המשפטים המתינו לדוח של בנק ישראל.

דוח נוסף שאמור להתפרסם הוא של מבקר המדינה, יוסף שפירא, שאמור לבחון את התנהלות בנק ישראל בפרשת לאומי. וגם במקרה זה לא ברור מתי יפורסם הדוח. במקביל ישנן תביעות נגזרות כנגד רשימה ארוכה של בכירי לאומי לשעבר, כך שפרשה זו רחוקה מלהסתיים.

מאור, רף ואיצקוביץ משיבים אש: "הדוח אינו משקף את המציאות, והוא בבחינת חוכמה בדיעבד"

עקבות פרסום דוח בנק ישראל, פרסמו היום בנק לאומי ובכיריו לשעבר תגובות נפרדות לטענות כנגדם בדוח. המשותף בתגובות, הוא ביקורת מרומזת כנגד בנק ישראל, שהדוח שלו מהווה למעשה חוכמה שבדיעבד, ושבזמן אמת הוא לא בדק את התנהלות לאומי בנושא, וגם כשבנק ביקשו הנחיות כיצד לפעול הפיקוח על הבנקים לא נתן אותן.

המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר לשעבר איתן רף ומנהל החטיבה הבינלאומית לשעבר צבי איצקוביץ שכרו במשותף את יועץ התקשורת משה דבי. בתגובה שנמסרה מטעמם אין כל התייחסות לסוגיית החזרת הבונוסים עליה ממליץ המפקח דודו זקן, אלא רק לסוגיית אחריותם לפרשה.

"דוח הביקורת של בנק ישראל אינו משקף את המציאות כפי שהייתה בפועל והוא בבחינת חוכמה בדיעבד. הדוח מתבסס על ההסכמים שנערכו בין הבנק לבין הרשויות האמריקאיות. נושאי המשרה לא שותפו בעריכת ההסכמים, וכאמור בדוח הם אינם צד להם", נכתב מטעם השלושה בתגובה, שאף מרמזת שבכירי הבנק לשעבר לא אהבו את ההודאה במעשים שביצע הבנק במסגרת ההסדר עם הרשויות בארה"ב. לדבריהם, התנהלות הבנק ובכלל זאת התנהלותם הייתה ראויה ואחראית, ולפיכך האמור בדוח אינו נשען על קרקע עובדתית ואין מקום לאמור בו.

עוד נכתב: "הדוח מציין במפורש, כי הבנק נקט בזמן אמת צעדים לצמצום החשיפות לסיכונים הכרוכים בפעילות עם לקוחות אמריקאים, וזאת בהסתמך על ייעוץ משפטי מעורכי דין מובילים בחו"ל. לפיכך, אנו דוחים את הטענה, שהיא עיקרו של דוח הביקורת, לפיה הצעדים שנקט הבנק להערכת הסיכונים, הכרוכים בפעילות אמריקאית, לא היו מספקים".

בכירי לאומי לשעבר מפנים את האש חזרה אל הפיקוח על הבנקים ואומרים: "הפיקוח על הבנקים עצמו לא נקט עמדה כלשהי בסוגיות הדוח, הגם שהיה מודע להתפתחויות בבנקאות העולמית לרבות לפרשת UBS בזמן אמת, והגם שהייתה לו גישה ישירה לכל המידע שהיה בבנק והתנהלותו. גם כאשר הפיקוח התבקש על ידי הבנק להדריך את הבנק כיצד לפעול עם לקוחות אמריקאים, נמנע הפיקוח ממתן הדרכה בעניין. רק בשנת 2015 הוציא הפיקוח נחיה לבנקים בישראל בעניין פעילות עם לקוחות זרים. עמדת הפיקוח, בשנים בהן עוסק הדוח, מלמדת שהערכת הסיכונים של הבנק, בזמן אמת, הייתה ראויה".

השלושה טוענים עוד כי התנהלו כראוי בטיפול בפרשה, בהתאם לכללי המדינה: "בנק לאומי העניק שירותים בנקאיים שהינם שירותים מקובלים בארץ ובעולם כולו, ונהג בהתאם לכל הוראות הדין בכל מדינה שבה פעל. הבנק מעולם לא נדרש לברר האם הכספים שהופקדו אצלו דווחו כדין. המדיניות שמדינת ישראל בחרה לנקוט בה היא כי כל עוד עבירת המס לא נכללה כעבירת מקור (כגון עבירות טרור, סחר בנשים ועבירות סמים), הבנקים לא נדרשו לבדוק האם שולם מס על-ידי לקוחותיהם, וכי תשלום המס הוא עניינו של הלקוח".

באשר לקבלת הלקוחות מ-UBS לאחר שהחלה החקירה כנגד הבנק השוויצרי, הם מציינים: "בשנת 2009, לנוכח שינוי המדיניות מצד הרשויות בארה"ב ועל פי ייעוץ משפטי שהתבסס גם על עורכי דין בעלי שיעור קומה מארה"ב ומשוויץ, היה הבנק חלוץ בהגבלת השירותים ללקוחות אמריקאים. הדוח מתעלם לחלוטין מהפעולות הנמרצות שננקטו בבנק, בזמן אמת, כדי להתמודד עם כל הסוגיות שהתעוררו בעקבות פרשת UBS".

בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק עמינח שפרסם הבוקר את תמצית דוח הביקורת של בנק ישראל, הוסיף גם תגובה בסוף המסמך. גם בבנק מפנים אצבע מאשימה בחזרה אל הרגולטורים בישראל, שלא טיפלו בסוגיית הסיוע להעלמות מס.

"את הדברים יש לבחון בהסתכלות כוללת על הנורמות לפיהן פעלה המערכת הבנקאית כולה, בידיעה של הרגולטורים במדינות רבות. התובנה במערכת הבנקאית הבינלאומית ובקרב גורמי הרגולציה הייתה, כי נושא הדיווחים של הלקוחות לרשויות המס הוא באחריות בלעדית של הלקוחות ואינו בתחום אחריותם או מעורבותם של הבנקים. תובנה זו נסמכת בישראל, בין היתר, על כך שהמחוקק החליט שלא לכלול את עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון.

"תובנה זו אף מוצאת עצמה נתמכת בכך שלאורך שנים, בדיונים במשרדי הממשלה, נושא הכללת עבירות מס כעבירות מקור בחוק לאיסור הלבנת הון עלה ונדחה שוב ושוב על ידי קובעי המדיניות, בין היתר בטענה שמדובר בכספים בלתי מוצהרים של יהדות העולם, אשר ממשלות ישראל פעלו בשנים עברו להפקדתם על ידי יהודי העולם במערכת הבנקאית בישראל, לצורך ביסוס כלכלתה של המדינה".

לדברי הבנק, הוא נקט בפעולות הנדרשות לטיפול בנושא הלקוחות האמריקאים כבר בשנת 2008, לאחר שהרשויות בארה"ב החלו לטפל בסוגיה, "וזאת אף שלא היו קיימות הוראות רגולטוריות בעניין. עובדה זו מובלטת גם בהסדר אליו הגיע הבנק עם משרד המשפטים האמריקאי".

בלאומי מפנים את האש גם לבנקים אחרים: "דוח הביקורת מלמד, כי אין יסוד לחשש, לפיו בבנק נהגו פרקטיקות חריגות ביחס למערכת הבנקאית הישראלית. אדרבא, בשעה ששינוי המדיניות בלאומי גרם ליציאה של כספים לא מוצהרים של לקוחות, בנקים אחרים בישראל קיבלו אליהם חלק מאותם לקוחות".

באשר לפרשת UBS, בלאומי מציינים כי מדובר "באי הבנה שהייתה נחלת מרבית המערכת הבנקאית והמערכת הרגולטורית בעולם ובישראל".

בלאומי מסכמים: "הבנק לא מיעט לרגע בחומרת התוצאה של פרשת הלקוחות האמריקאים ולא ניסה, חלילה, לטאטא את הנושא בלי טיפול יסודי בו והפקת הלקחים שנדרשים. בין הפעולות בהן נקט, ראוי לציין כי כבר במארס 2015 הבנק מינה ועדה בלתי תלויה, לשם בחינת הנושא". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988