את מה הכסף שלנו מממן?

המחאה נגד הנפקת האג"ח של בזן היא דוגמה למעורבות חברתית אפקטיבית

בית זיקוק מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר
בית זיקוק מפרץ חיפה / צילום: איל יצהר

מ"מחאת האוהלים" ועד "מחאת הסרדינים", המחאה הפכה לכלי נפוץ בקרב הציבור הישראלי בניסיון להביא לשינוי של הסדרים כלכליים/חברתיים. בתחילת השבוע שעבר התחוללה למשך יומיים בלבד, מחאה יוצאת דופן, ממוקדת, אקטיבית ואפקטיבית.

זה היה השבוע בו בקשה חברת בזן ללוות כ-400 מיליון שקל באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור במטרה לממן את המשך פעילותה. נזכיר כי בראשית שנת 2015 נמצא מפעל בזן כמפעל המזהם ביותר במדינה בדוח של המשרד להגנת הסביבה ולאחרונה הגיש המשרד כתבי אישום נגד החברה ובעלי תפקידים בה בגין עברות על חוקים ותקנות הקשורים לאיכות הסביבה.

הפרדוקס שבו תושבי חיפה והסביבה מממנים באמצאות כספי הפנסיה שלהם פעילות הפוגעת בסופו של דבר בבריאותם, הביא את הארגונים הסביבתיים ובראשם מגמה ירוקה, אזרחים למען סביבה ו"אנו" לנקוט בפעולה פשוטה, ממוקדת ובעלת מנוף גדול. במשך היומיים שקדמו להנפקת האג"ח נהלו הארגונים אלה קמפיין תחת הכותרת "שאני אממן את בזן?". הקמפיין כלל שליחת מכתבים לגופים המנהלים את קרנות הפנסיה בדרישה שלא להשתמש בכספי הציבור לטובת השתתפות בהנפקת החוב המיועדת של בזן.

המחאה הזאת הייתה תקדימית כמעט מכל בחינה. זאת הייתה מחאה אקטיבית, שפעלה במסגרת החוק והתבססה על עיקרון הקניין הפרטי - עיקרון בו עושים שימוש בעיקר אלה המעוניינים להנציח את המצב הכלכלי/חברתי הקיים. זאת גם הייתה הפעם הראשונה שבה דיון בנושא החיסכון הפנסיוני עסק בראש ובראשונה באופן ניהול הכספים ולא בפן הצרכני המסתכם בדמי הניהול בלבד. השאלה "את מה הכספים שלי מממנים?" לא הייתה קיימת לפני הקמפיין "שאני אממן את בזן?".

תקדימית הייתה גם ההצלחה, יחסית למינוריות הקמפיין. בסיכומו של דבר, ירד שיעור חלקן של קרנות הפנסיה והגמל בסך החוב שגויס מרמה של 17.4% בהנפקה הראשונית של האג"ח ביוני האחרון לרמה של 7% בהנפקה הנוכחית. בלטו בהעדרן קרנות הפנסיה והגמל המנוהלות על ידי מנורה, פניקס, מגדל וד"ש אשר השתתפו בהנפקה הקודמת. הצלחת הקמפיין מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שחלק מהגופים המוסדיים, שבחרו לא להשתתף בהנפקה עם כספי הפנסיה והגמל, לקחו בה חלק באמצעות כספם הפרטי. מכאן, שלא מן הנמנע כי היעדרותם איננה פועל יוצא של חוסר כדאיות פיננסית, אלא כתוצאה ישירה של הקמפיין.

יש לומר את האמת - ההצלחה הנקודתית של הקמפיין לא תביא את חברת בזן לשנות את דרכה. רק התעוררות רחבה של ציבור החוסכים יכולה להוות כוח מניעה לשינויים מרחיקי בנושאים סביבתיים, ובתחומים אחרים הנוגעים לכלכלה וחברה. כוח זה אצור בכספי הפנסיה והגמל המוזרמים דרך שוק ההון לסקטור העסקי והמניעים את גלגלי המשק. ציבור זה הוא למעשה הטייקון האמיתי עם הון של כ- 1.2 טריליון שקל באפיקי החיסכון הפנסיוני. ההבנה בקרב גופים עסקיים כי הנגישות למקור המימון העיקרי מותנית באחראיות תאגידית לחברה ולסביבה תביא אותם בסופו של דבר לתקן הליקויים הקיימים בפעילותם. פרקטיקות מסוג זה, המשלבות שיקולים סביבתיים חברתיים ומוסריים במכלול שיקולי ההשקעה, קיימות מזה שנים במדינות אירופה וארה"ב והן מוגדרות תחת המונח "השקעה אחראית".

בהפנמה שתשואות ודמי ניהול אינם חזות הכל בשוק הפנסיה ושלאופן בו משקיעים את כספו קיימת השפעה ישירה על החברה והסביבה בה אנו חיים, טמון פוטנציאל לשינוי הסדרים כלכליים, חברתיים ואף פוליטיים בחברה הישראלית של ימינו. אסור לציבור הישראלי לוותר על הכוח הרב שבידיו.

הכותב הינו ממייסדי יוזמת "כלכלה של כולנו" המקדמת השקעות אחראיות בישראל

צרו איתנו קשר *5988