בטיפול דורון***חשיבות עריכת צוואה במשפחות חד-הוריות

עו"ד ד"ר שרון פרילינג

בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה עריכת צוואה היא דבר חשוב רק בגיל מבוגר או כשיש הרבה רכוש ונכסים, הרי שהיא בעלת משמעות גם בגיל צעיר, ובפרט בעידן המודרני בו מבנה התא המשפחתי הוא מגוון, ומערכת הנישואים מאבדת מיציבותה כמודל העיקרי לחיי זוגיות.

בהקשר זה עולות שאלות רבות לגבי חשיבותה של הצוואה במשפחות חד-הוריות עם ילדים קטינים. האם יש חשיבות לעריכת צוואה עבור אם גרושה, פרודה או רווקה, המגדלת את ילדיה במסגרת תא משפחתי חד-הורי? האם אב שאינו חי במשותף עם אם ילדיו צריך לערוך צוואה?

חוק הירושה הישראלי קובע את מנגנון חלוקת העיזבון כאשר לא נערכת צוואה המגדירה את היורשים. על-פי החוק, יורשיו של אדם שלא הותיר אחריו צוואה, ואין לו בן/בת זוג במותו, הם ילדיו, אשר יורשים אותו בחלקים שווים. אם יש לנפטר בן או בת זוג בעת הפטירה, הם יהיו זכאים למחצית העיזבון, והילדים יורשים את המחצית השנייה. כמובן שהחוק תופס גם לגבי ידועים בציבור.

כאשר מדובר במשפחות חד-הוריות, קיימות שתי בעיות פוטנציאליות בולטות עבור משפחות חד-הוריות עם ילדים קטינים:

א. ניהול ירושת הילדים בעודם קטינים - כאשר הילדים יורשים, הרי שבעודם קטינים הם לא יכולים לנהל בעצמם את הרכוש ואת הכספים שהגיעו לידיהם. התוצאה היא שההורה השני - הגרוש או אבי הילדים שלא נישא לאם - יהיה זכאי לנהל את הרכוש עבור הילדים, בהיותו אפוטרופוס טבעי שלהם. עבור הורים בנפרד, תוצאה אפשרית זו מאוד לא רצויה, שכן כאשר התא המשפחתי מתפרק, לעיתים קרובות האמון אף הוא נפגע, ולמרבית ההורים אין עניין שבן הזוג לשעבר ינהל את כספי ירושת הילדים.

ב. בן זוג ידוע בציבור שעשוי לרשת את מחצית העיזבון - כאמור, אם לאדם יש בן זוג בעת פטירתו, הוא זכאי על-פי החוק לרשת את מחצית העיזבון, והילדים ייאלצו להסתפק במחצית השנייה ולחלוק אותה ביניהם. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי גם בן זוג ידוע בציבור לאחר קשר בן חודשים ספורים בלבד, זכאי לרשת. תוצאה זו יוצרת קיפוח משמעותי של הילדים, שכן במרבית המקרים ההורה שהלך לעולמו היה מבקש להבטיח את הילדים בראש ובראשונה, ולא להעניק לבן זוג החדש (שאינו הורה של הילדים) חלק כה ניכר מן הירושה על חשבון הילדים.

כיצד ניתן לפתור את הבעיות הללו?

את שתי הבעיות שהועלו ניתן לפתור בקלות רבה באמצעות צוואה שתכלול את ההתייחסויות הבאות:

א. ככל שההורה מבקש למנוע מצב בו ירושת הילדים הקטינים תנוהל על-ידי בן הזוג לשעבר, ניתן לקבוע בצוואה כי הכסף יוחזק בנאמנות על-ידי נאמן שיבחר ההורה בצוואתו. ניתן גם לקבוע באיזה גיל יקבל כל ילד את הכספים, ואין חובה להעביר את הכספים בגיל 18 דווקא. ניתן גם לקבוע גיל מבוגר יותר, או להתנות מראש שהכספים יועברו למטרות כגון רכישת דירה עבור הילד, הוצאות לימודים וכו'.

ב. את הבעייתיות הנוגעת לחשש שבן זוג ידוע בציבור יזכה בנתח נכבד מן הירושה, על חשבון הילדים, ניתן לפתור כך שבצוואה יוגדר חלקו של בן זוג. למשל, ניתן לקבוע כי בן הזוג לא יזכה בשם חלק מהירושה, או לחילופין להעניק לו זכויות תוך הגדרתן באופן ברור, שישקף את רצון המצווה.

המסקנה המתבקשת היא שראוי לתת את הדעת בכל גיל לחשיבות עריכת הצוואה, שכן אם לא קיימת צוואה, יחולו הוראות החוק בדבר היורשים על-פי דין, ולא תמיד הן יגשימו את רצונו של המוריש.

? הכותבת מתמחה בדיני משפחה וירושה.