"מלבד קורבנות הגניבה הישירים, מעשיו של גביש פגעו בכלל ציבור המשקיעים"

מנהל התיקים שמעל באמונו ובכספיו של איש העסקים, דב לאוטמן ז"ל, ילך לכלא לחמש שנים. שופטת בית-משפט השלום בתל-אביב, מיכל ברק-נבו, גזרה היום (ד') עונש של חמש שנות מאסר בפועל, וקנס בסך 150 אלף שקל, על מנהל התיקים לשעבר, מיכאל (מייקל) גביש, שהורשע בחודש יוני השנה במעילה בתיקי לקוחותיו, ובראשם לאוטמן ז"ל, בהיקף של מאות-אלפי שקלים.

עם זאת, קיבלה השופטת את בקשת גביש לעכב את ביצוע רכיב המאסר שבעונש, עד להגשת ערעור שלו על פסק-דינה. השופטת קבעה, כי עם הגשת הערעור של גביש לבית-המשפט המחוזי, יכריע המחוזי אם יש מקום להמשך עיכוב הביצוע עד ההכרעה בו, או שהערעור יישמע בזמן שגביש כבר מרצה את מאסרו.

לדברי בית-המשפט בהחלטה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע העונש, משך המאסר שהוטל על גביש הוא אמנם ממושך, והעבירות שבהן הורשע חמורות למדי, כמו גם נסיבות ביצוען; אך "לזכותו של גביש עומדים היעדר עבר פלילי, העובדה שהתייצב ללא דופי לכל הדיונים בעניינו, העובדה שהוא מקפיד לחתום פעמיים בשבוע בתחנת המשטרה, כפי שהוטל עליו לעשות במסגרת תנאי השחרור, וכן - במסגרת נסיבותיו האישיות - עניינו של אביו המבוגר, שגביש מטפל בו".

בגזר-הדין ציינה השופטת לחומרתו של גביש, כי הוא לא נטל עד היום אחריות למעשיו. "למעשה, גביש מכחיש אותם עד היום וסבור שהכרעת הדין בטעות יסודה. משכך, לא ניתן גם לצפות לעשיית מאמץ לתיקון או לפיצוי מצדו", כתבה ברק-נבו. עוד נכתב בגזר-הדין, כי ביצוע גניבה על-ידי שימוש במסחר בבורסה, כפי שעשה גביש, מוסיף למעשים ממד נוסף של חומרה, "שכן מלבד קורבנות הגניבה הישירים, המעשים פגעו בכלל ציבור המשקיעים בשוק ההון".

עוד ציין בית-המשפט, כי במקרים שבהם לצד עבירת הגניבה מבוצעות עבירות ניירות-ערך, הענישה צריכה להיות חמורה יותר מאשר במקרי גניבה רגילים. השופטת דחתה את טענת ההגנה של גביש, שלפיה הזמן הרב שחלך מאז ביצוע המעשים צריך להביא להקלה בעונשו. לדבריה, "אמנם חלפו יותר משמונה שנים מאז ביצוע העבירות האחרונות שבהן הורשע הנאשם, גביש, ושש שנים ומחצה מאז הוגש כתב האישום, אך יש לתת את הדעת לעובדות הבאות: תיקי עבירות כלכליות בכלל, ותיקי ניירות-ערך בפרט, הם תיקים שמתנהלים בדרך-כלל שנים ארוכות.

"מדובר בעבירות קשות לגילוי, קשות לחקירה ולהוכחה, ומרובות פרטים ועדים. כאשר נאשם מחליט לנהל את משפטו, הדבר אורך זמן רב". בנוסף, ציינה השופטת בגזר-הדין, כי הדרך שבה בחרה ההגנה להתנהל בתיק זה האריכה עד מאוד את משך חיי ההליך המשפטי. "המענה לכתב האישום היה לא מפורט ולא איפשר צמצום מחלוקות. גם בהמשך המשפט, למרות שבדיעבד ניתן לומר שבפועל קווי ההגנה היו מצומצמים ביותר, והמחלוקת הייתה מצומצמת אף היא, ההגנה נמנעה מלומר זאת לאורך כל הדרך (כולל בסיכומים), ודאגה 'לפזר ערפל' רב. הדבר גרר ניהול של המשפט וכתיבת הכרעת דין כאילו הכול במחלוקת".

השופטת סיכמה, כי "בסופו של יום, טענת ההגנה הכמעט בלעדית של הנאשם הייתה אחת: 'לא אני ביצעתי את הפעילות האסורה'. טענה נוספת הייתה שיש לבטל את כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, משום שהחקירה הייתה מגמתית. הא, ותו לא. למרות זאת, הנאשם ניהל את המשפט 'בכל החזיתות', כשהוא בעצמו יושב בספסל עורכי-הדין לצד הסנגורית (בהתאם לרשות שניתנה לו לעשות כן), ומתערב באופן פעיל מאוד בכל ניהול ההגנה.

"יובהר, כי זכותו של נאשם להתנהל בדרך זו, אלא שכאשר הדבר מוביל להתארכות ההליכים, אין לו להלין אלא על עצמו, ואל לו לבקש התחשבות בשל חלוף הזמן".

בחודש יוני השנה הורשע גביש על-ידי בית-משפט השלום בתל-אביב במעילה בתיקי לקוחותיו, ובראשם לאוטמן ז"ל, בהיקף של מאות-אלפי שקלים. גביש הורשע כי ביצע שורה ארוכה של עבירות גניבה בידי מורשה, מרמה, תרמית, דיווח כוזב וזיוף.

גביש עבד כמנהל תיקים בחברת "מרץ השקעות" לניהול תיקי ניירות-ערך, שהייתה בבעלותו של רמי תמרי. שני לקוחותיו הגדולים במרץ היו קופות-הגמל בניהול בנק מזרחי-טפחות וקבוצת חשבונות של לאוטמן ז"ל. כמה מלקוחותיו הנוספים של גביש היו בני משפחתו ומקורביו. על רקע חילוקי דעות עם תמרי פוטר גביש ממרץ. אבל חודשיים לאחר עזיבתו גילו בקבוצת לאוטמן נתונים שמהם הסיקו כי חשבונותיהם התנהלו שלא כראוי, ושנוצרו בהם הפסדים משמעותיים, והם פנו בעניין זה הן לתמרי והן לרשות ניירות-ערך.

בעקבות הפנייה נוהלה חקירה של רשות ניירות-ערך, שבמהלכה התברר שבמשך כשנה וחצי ביצע גביש בניירות-הערך בחשבונות לאוטמן וקופות-הגמל של בנק מזרחי פעולות שגרמו במכוון להפסדים בחשבונות הללו; ומנגד יצרו רווחים גדולים בחשבונות מקורביו של גביש. בהמשך, הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב מיסוי וכלכלה, כתב אישום נגד גביש בגין הפעולות האסורות שהניבו רווחים למקורביו על-חשבון לאוטמן ומזרחי-טפחות. גביש טען להגנתו, שמדובר אמנם בפעולות אסורות, אלא שלא הוא ביצע אותן כי אם תמרי או מי מאנשי החברה האחרים, ללא ידיעתו של גביש.

השופטת מיכל ברק-נבו דנה בהתנהלותו של גביש בחברת מרץ השקעות, בהשוואה להתנהלות יתר מנהלי התיקים, וקיבלה את גרסת מנהלי התיקים האחרים, כי איש מהם לא פעל בחשבונותיהם של לקוחות גביש. בסופו של דבר, קבעה השופטת כי "רק גביש פעל בחשבונות לקוחותיו על-פי שיקול דעתו הבלעדי. כך, גם בחשבונות הלקוחות הנפגעים וגם בחשבונות הלקוחות המועדפים".

בעקבות זאת, הרשיעה השופטת בחודש יוני את גביש כי שלח ידו בכספי הלקוחות, וגרם להם הפסדים מכוונים, על מנת ליצור רווחים מובטחים ללקוחותיו המועדפים. גביש הורשע בכך שבמשך שנה וחצי ביצע מאות עסקות סיבוביות בין חשבונות של קופות-הגמל של בנק מזרחי-טפחות ושל לאוטמן ז"ל, לבין חשבון המפצל בחברת מרץ השקעות. כל העסקות היו במחירים שהניבו רווחים לחשבון המפצל מצד אחד, והפסדים ללאוטמן ולקופות הגמל מצד שני.

חשבון מפצל הוא חשבון-מעבר שבו משתמשת חברה לניהול תיקי לקוחותיה - אליו ניתנות כל הוראות הרכישה/מכירה של ניירות-ערך ביום המסחר, ובסופו על מנהל התיקים למסור לבנק/ לחבר הבורסה שדרכו הוא עובד, את רשימת הקונים והמוכרים עם הכמויות ומחירי העסקאות. חשבון מפצל חייב להיות נקי מכל נייר-ערך בסוף כל יום מסחר.

השופטת ציינה כי "עדותו של גביש הייתה מניפולטיבית ותשובותיו היו פתלתלות ומתחמקות בכל עניין שבו היו ראיות או עדויות שסתרו את תזת ההגנה". בנוסף, לפי הכרעת הדין, בסוף כל יום שייך גביש את העסקות הרווחיות מהחשבון המפצל לחשבונות שבבעלות לקוחותיו המועדפים. גביש ביצע עשרות ומאות עסקות במניית חברת פורמולה-ויז'ן בין חשבונות שונים של לאוטמן, כדי להעלות את מחיר המניה.

בנוסף, ביום האחרון של כל חודש נהג גביש להריץ את המניה באמצעות קנייה אגרסיבית של כמויות גדולות במחירים מנופחים לחשבונות לאוטמן, מה שאיפשר לגביש להציג תשואה גבוהה בחשבונותיו. כתוצאה מפעולותיו, נותרו בחשבונותיו של לאוטמן כמעט אך ורק מניות של פורמולה-ויז'ן. כדי להסתיר את מעשיו שלח גביש ללאוטמן דוחות מזויפים, שהציגו מצג כוזב שלפיו בחשבונותיו יש פחות מניות ויז'ן מהמצב האמיתי.

מצד המדינה, נוהל התיק על-ידי עורכי-הדין עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי, ונחקר על-ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות-ערך. גביש מיוצג על-ידי עו"ד אילת חכמון.