מנכ"ל IBI: יש חוסר איזון גדול במערכות שמנהלות הפנסיה שלכם

עדו קוק מתמודד כיום עם עולם שבו יש יתרון הולך וגובר לגודל, ובתי ההשקעות מחפשים בו את דרכם ■ בריאיון ל"גלובס" הוא מספר על מנועי הצמיחה עליהם בונים ב-IBI, מתייחס לשינויים בתחום האשראי הצרכני, וגם מנתח את מצב השווקים

עדו קוק / צלם: תמר מצפי
עדו קוק / צלם: תמר מצפי

בית ההשקעות אי.בי.אי, שיושב באחת קומות העליונות של מגדל שלום בת"א, משקיף מלמעלה על בניין הבורסה החדש והמרשים שבו מתנהל שוק ההון המקומי. בית ההשקעות, שנוסד ב-1971 והפך לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה כבר מ-1984, נמנה על צמרת השחקנים בתחום, שחווה בעשור וחצי האחרונים תהפוכות של ממש, עם הפיכתו מגורם נישתי שמיועד למיטיבי לכת בשוק ההון, לספק של מגוון רחב של שירותים פיננסיים לציבור הרחב, ואף מתחרה של חברות גדולות יותר מענפי הביטוח והבנקאות. כל זאת, בצל שינויים אדירים בהיקפי הכספים המנוהלים על ידי בתי ההשקעות, הרחבה ניכרת של הדרישות הרגולטוריות מהם, ועוד.

כל אלה יצרו שוק חדש שעובר תהליך של קונסולידציה, ושמאופיין, בין היתר, בקיומו של יתרון לגודל, בוודאי כשמדובר בבתי ההשקעות שמכוונים מעלה, ופועלים בשלל תחומי השירותים הפיננסיים. כל אלה יוצרים עבור לאי.בי.אי - בית ההשקעות השביעי בגודלו בשוק במונחי נכסים מנוהלים - אתגרים רבים, על אף שמדובר בארגון שנמצא בתנועה ובצמיחה.

בשנים האחרונות מתאפיין התחום גם בריצה מעלה של בתי השקעות הפרטיים - שאינם נמנים על קבוצות ביטוח או בנקים - כמו אלטשולר שחם וילין לפידות, למול דעיכה של בתי השקעות פרטיים ועצמאיים אחרים שמדשדשים. אי.בי.אי אמנם שייך לצד הצומח, וכבר מנהל כ-40 מיליארד שקל, אבל עדיין רחוק מהגדולים ביותר: פסגות, מיטב דש, אקסלנס (שבשליטת הפניקס של קבוצת דלק), וגם אלטשולר שחם הצומח והראל פיננסים (שזוכה לגב של קבוצת הביטוח הראל).

- עדו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות אי.בי.אי, אתם גדולים מספיק כדי להישאר בצמרת במתכונת הקיימת?

"אי.בי.אי נמצא בתקופה של צמיחה והתפתחות יש לנו המון עולמות תוכן ותחומי עניין ואנו מתמקדים בתחומים בהם אנו מובילי שוק או שיש לנו בהם בשורה. אנו מספיק גדולים כבר היום כדי לשרוד בשורה הראשונה של בתי ההשקעות. מה שקרה באלטשולר שחם ובילין לפידות מראה שאם עובדים נכון ומזהים נכון מגמות של השוק אפשר לייצר שינוי גדול בזמן לא ארוך. אנחנו גם שם".

- מכירה, מיזוג או קנייה של בית השקעות אחר - משהו מהאפשרויות הללו נמצא על הפרק?

"מכירה לא, וגם מיזוג לא. לגבי קנייה של בית השקעות אחר: אין משהו על הפרק אבל תמיד נבחן הזדמנויות".

"הקונסולידציה לקראת סופה"

קוק לא שותף לתפיסה שלפיה רק הגדולים ישרדו בשוק בתי ההשקעות, ומספר השחקנים הגדולים יקטן. "מגמת הקונסולידציה בשוק בתי ההשקעות נראית לי לקראת סופה", הוא אומר. "הגיע הזמן שיגיעו שחקנים חדשים לשוק, וששוק בתי ההשקעות יגדל ולא יצטמק. יש מקום לבוטיקים שעדיין יכולים לעשות צמיחה מהירה".

בראיון ל"גלובס" הוא מפרט מהם מנועי הצמיחה של בית ההשקעות, מעבר לפעילות השגרתית שלו: "יש את תחום הגמל וההשתלמות, שבו אנו הגוף הצומח ביותר בבחינת הגידול בשיעור היקף הנכסים המנוהל בשנה האחרונה. נוסף על כך, גייסנו מתחילת שנה הרבה מאות מיליוני שקלים, והיעד שלנו הוא להגיע להיקף נכסים מנוהל בהיקף דו ספרתי (כיום אי.בי.אי גמל והשתלמות מנהלת כ-3.5 מיליארד שקל, ר' ש'). זה ישים אותנו במקום שבו יהיה לנו בסיס נכסים ובסיס הכנסות שיאפשר לנו להיות במקום יותר גבוה ויותר טוב מהיכן שאנו נמצאים היום.

"מבחינתנו, עולם המסלולים הפסיביים בגמל ובהשתלמות הוא עולם של אוקיינוס כחול. אנו שם כבר למעלה משנתיים, במקביל לניהול האקטיבי, ומתמקדים בלשים את זה בתודעה של עולם החיסכון לטווח ארוך - בעתיד זה יהיה חלק הרבה יותר משמעותי מעולם החיסכון הפנסיוני, וזה מוצר ייחודי לנו.

"מנועי צמיחה נוספים שלנו הם קרנות הנאמנות הפסיביות, שזה השוק הצומח בתחום קרנות הנאמנות. גייסנו הרבה כסף בקרנות אלה מתחילת שנה, וזאת בשוק שפדה. זה קרה משום שאנו מייצרים מוצרים חדשניים וחושבים על פיתוח העסק, והקרנות הפסיביות יצמחו לדעתי כמעט בכל מצב שוק. המנוע השלישי הוא זרוע השקעות אלטרנטיבית וקרנות ההשקעה".

- אתם שמים דגש על הניהול הפסיבי באמצעות עקיבה אחר מדדים. זה אומר שהניהול האקטיבי מיותר?

"ממש לא. נשמת אפנו זה ניהול השקעות והבאת האלפא. זה הלחם והחמאה שלנו ובשביל זה החברה הוקמה, וזה גם מה שהיא תעשה תמיד. אבל לצד זה מתפתח עולם של השקעות פסיביות שיש להסתכל עליו. זה עולם יותר ידידותי למשקיע, וגם יותר זול. כל תיק השקעות צריך להיות שילוב של נכסים פסיביים ואקטיביים".

בשנים האחרונות נכנסו בתי השקעות מובילים לתחום הביטוח והפנסיה, על מנת לסגור פער ביחס למתחרים מענף הביטוח בכל הקשור לתחום החיסכון לטווח ארוך, או כדי לתת מענה לאוכלוסייה שמחפשת תחליף לפקדונות ולחיסכון לטווח בינוני, ואף לניהול תיקים באמצעות פוליסות החיסכון. הם עשו זאת באמצעות הקמת חברת ביטוח, או פיתוח פעילות תיווך בביטוח בשיתוף עם חברת ביטוח. לאי.בי.אי אין כיום פעילויות ביטוח ופנסיה.

- אתם מתכננים להיכנס לתחום הביטוח?

"לא נקים חברת ביטוח או קרן פנסיה. עם זאת, מאוד מעניין אותי לנהל פוליסות חיסכון, בין אם במסגרת הגמל או במסגרת אחרת. כיום יש מחסום רגולטורי שמונע ממני לעשות זאת, טוב תעשה הרגולטורית אם תפתח את השוק הזה גם לבתי ההשקעות".

קוק ממשיך ומסמן בעיה גדולה נוספת בשוק החיסכון לטווח ארוך, בכל הקשור לריכוזיות הגבוהה שבשוקי הפנסיה החדשה וביטוחי המנהלים: "רובו המכריע של כסף החיסכון לטווח ארוך הולך היום לארבעה או חמישה גופים. זה אומר שיש פה חוסר איזון במערכות שמנהלות את כספי הציבור בתחום החיסכון לטווח ארוך".

לדבריו, "אחד הפתרונות לזה הוא להגדיל באופן מכוון את היקף הכספים שזורם לבתי ההשקעות וליתר מרכזי ניהול הכסף שאינם מנוהלים בתוך קבוצות הביטוח, כולל קרנות הפנסיה החדשות שבשליטת אותן קבוצות. לבתי ההשקעות יש קיבולת לנהל הרבה יותר כסף, ויש לנו את הידע והניסיון, וזה מתבקש שחלק גדול יותר של החיסכון לטווח ארוך ינותב לבתי ההשקעות. נבנה פה עולם מאוד ריכוזי שתלוי במעט גופים".

תחום פיננסי-צרכני נוסף שזוכה לאחרונה לעניין רב הוא תחום האשראי הצרכני. כאן מדובר בשאיפה לייצר בישראל שוק אשראי צרכני שיהווה חלופה תחרותית של ממש לאשראי הצרכני של המערכת הבנקאית, בדומה להצלחה שנרשמה בשוק האשראי העסקי החוץ בנקאי (לחברות גדולות בלבד).

כיום ישנה שורת גופים שמאותתים על כניסה לתחום האשראי הצרכני, כמו למשל בית ההשקעות מיטב דש, על רקע ועדת שטרום שמינה שר האוצר כחלון להגברת התחרות במערכת הפיננסית. אגב, לפני שנים היה נראה לרגע שחברות הביטוח ייכנסו לתחום האשראי הצרכני ויציגו חלופה לבנקים, אך להוציא פעילות אחת (מימון ישיר) זה לא קרה, והתברר שהדרך להתחרות בשוק האשראי הצרכני קשה בהרבה משחשבו אז. קוק משוכנע גם היום ש"השוק של האשראי הצרכני החוץ בנקאי יגיע לפה, ויגדל ויצליח. מתישהו זה יקרה".

- אתם תיכנסו לתחום האשראי צרכני?

"אנחנו מאוד מתעניינים בתחום הזה. אין לי שום ספק שהעולם הזה, שנשלט כיום על ידי פלטפורמות בנקאיות, יתפתח וישתנה ותהיה חלופה חוץ בנקאית שתגדל מהר. בחו"ל רואים זאת ובארץ זה רק מתחיל. יש כמה אופנים להיכנס לתחום: ניתן לעשות זאת דרך רכישת בעלות או שותפות בפלטפורמות שמספקות אשראי צרכני, או, למשל, באמצעות פיתוח מוצר כקרן השקעה למשקיעים גדולים שמשקיעה בפלטפורמות של אשראי צרכני.

"אנו בחרנו להסתכל על זה כמכשיר מהסוג השני, כמכשיר נושא תשואה ללקוחות, והקמנו קרן למוסדיים וכשירים שהיא מהראשונות בעולם, שמאפשרת חשיפה מפוזרת בפלטפורמות אשראי צרכני בחו"ל. הכניסה שלנו לקרן היא לא רק בגלל אמונה באשראי צרכני אלא גם בגלל רצון שלנו להיכנס יותר לעולם האלטרנטיבי, בטח בעולם עם סביבת ריביות כזו".

- התוכניות של כחלון ושל ועדת שטרום יביאו בשורה?

"זה הכרחי, זה יפתח צווארי בקבוק וזה בלתי נמנע".

"שוק האג"ח בישראל בריא"

לאי.בי.אי יש כמה פעילויות שבהן היא נמנית על הצמרת שמובילה את התחום. כך, למשל, בתחום ניהול התיקים (אי.בי.אי-אמבן), החיתום וכן בפעילות הברוקראז' והמסחר בבורסה (אי.בי.אי שירותי בורסה). המוכנות של קוק לנצל הזדמנויות לרכישת פעילויות חיצוניות, באה לאחרונה לידי ביטוי בעסקה עם מגדל שירותי בורסה. לפני כחודשיים חתמו מגדל שוקי הון ואי.בי.אי על הסכם למיזוג של פעילויות חבר הבורסה שלהם, כך שעם השלמתו אי.בי.אי יחזיק ב-80.1% מהחברה הממוזגת - שתמשיך להיקרא ולהתנהל אי.בי.אי שירותי בורסה - ומגדל שוקי הון תחזיק ב-19.9% הנותרים.

- מה הרציונל מאחורי העסקה הזו?

"בתור מובילי שוק אנו מחפשים איך להישאר בפוזיציה המובילה. לא הלכנו וחיפשנו חבר בורסה לקנות, אבל נוצרה פה הזדמנות לשני הצדדים, עם יכולות משלימות וחופפות, וזה Win-Win. גייסנו שותף טוב ראוי וחזק, והכנסנו סט יכולות. זה מלמד על כך שאנו במהות של חיפוש אחר ההזדמנות".

- אפרופו מיזוג חבר בורסה שאינו בנקאי (חש"ב) לתוך אחר - מדובר בהמשך של מגמה שנמשכת שנים, ושבמסגרתה נרשם קיטון חד במספר החש"בים. חברי הבורסה של הבנקים מוציאים אתכם מהשוק?

"הייתי מאוד שמח אם היו עוד ברוקרים שאינם בנקים. היקף השוק הקיים בעייתי לאחר שנעלמו רבים מהשחקנים שאינם בנקים. אני בעד שהשוק הזה יצמח משום שאם לא יהיו חש"בים זה יהיה רע מאוד לשוק. לבנקים אין שום יכולת לשכפל את היכולות מעולם הברוקראז' בעולם הפרטי - זה לא ב-DNA ולא בפוקוס שלהם".

לקוק, שהיה מבצע בבורסה לפני שנים רבות, ניסיון רב בשוק ההון המקומי. כמנכ"ל בית ההשקעות, וגם כיו"ר אי.בי.אי שירותי בורסה ויו"ר אי.בי.אי גמל, יש לו זווית הסתכלות רחבה במיוחד על מה שקורה בשוק ההון המקומי.

השבוע ראינו כישלון בהנפקה של חברת וורטון פרופרטיז של מיליארדר הנדל"ן ג'ף סאטון, שזכה לכתף צוננת במיוחד מהמשקיעים הישראליים (ראו ידיעה בעמ' 2-3). עם זאת, לפני כן נרשמו כאן הנפקות מוצלחות רבות של חברות נדל"ן אמריקניות - תופעה שזכתה לביקורת רבה בשל החשש לגבי תמחור החוב.

- מה דעתך על הנפקות הנדל"ן האמריקני בשוק החוב?

"יש פה עולם חדש, שיש בו סיכון שאנו לא מכירים. גם בגלל שהשוק רחוק מפה וגם בגלל שהמבנה המשפטי שלהן יותר מסובך. אבל, ככלל, האג"ח הללו נותנות פיצוי נכבד על הסיכונים הללו, במרווחים בהן הן מגיעות. ככלל, פער התשואה בין האמריקניות לישראליות מפצה במקרים רבים על הסיכון, ואני בהחלט אוהב חלק מההנפקות האלה".

- אפרופו הנפקות האג"ח, לאחר המשבר של 2008 התגלה שבמקרים רבים המוסדיים רכשו אג"ח בקלות רבה מדי. בתי ההשקעות התבגרו כמשקיעים? צפויות לנו עוד תספורות ענק?

"תספורות תמיד יהיו. אבל השוק התבגר ונמצא במקום אחר לגמרי. תנאי האג"ח שופרו והותאמו לצרכים של המשקיע, בעוד שההתנהלות של המוסדיים ביחס לחוב ולהשבתו יותר בוגרת ויותר נאמנה".

- נראה ששוק המניות המקומי מתקשה לקום מהקרשים, בכל הנוגע להיקפי המסחר ולהנפקות חדשות.

"האתגרים שם לא פשוטים. ראשית, נחלק את הבורסה לשניים: מניות ואג"ח. באג"ח אנו בשוק של מחזורים גבוהים ומדובר בשוק עמוק ונזיל, כשככלל שוק החוב הסחיר הוא שוק בריא. בוודאי שוק החוב הממשלתי ובמידה רבה גם לגבי השוק הקונצרני. אבל בשוק המניות יש הרבה בעיות וצריך לעשות הרבה עבודה. המהלכים שהנהלת הבורסה עושה מעידים על חשיבה, וזה טוב".

- אתה מדבר על עניינים כמו רפורמת המדדים המתוכננת או הרצון לאפשר פה מסחר בכל דבר ("הרישום הכפוי")?

"זה יוביל לשינוי: בשנה הראשונה יהיו תזוזות במדדים וזה ייצור פעילות, ובתקווה זה ייצור מדדים שגם יגדילו את הסחירות. כמו כן, אין שום סיבה שבעולם הגלובלי של היום, לא יסחרו בפלטפורמת מסחר שמיקומה אקראי בכל דבר ומכל מקום. לכן, יש להפוך את הבורסה לגלובלית יותר, ומבחינה זו המסחר בכל דבר זה צעד נכון".

- למרות הניסיונות והתאוששות קלה במחזורי המסחר, עדיין נראה שאין כאן שוק אקוויטי נמרץ, ואין חברות רבות שבוחרות להנפיק פה את מניותיהן.

"יש כאן בשר לשוק אקוויטי ויש המון כסף שצריך זאת. יש הרבה מאוד חברות, חלקן ממשלתיות וחלקן פרטיות גדולות, שבוחרות לא להיסחר אף שהן ראויות להיסחר ושהבורסה תהיה עבורן ערוץ גיוס מתאים. בשביל שזה יקרה צריך שני תנאים: שיהיה להם נוח, קל ופשוט לגייס, ושתהיה פה עקומת ביקוש בריאה.

"אז ביקוש יש, כי יש כאן כסף מוסדי ענק שמחפש סחורה טובה, והשאלה היא איך מייצרים את המסלול שמביא חברות לבורסה. בשביל זה צריך סביבה רגולטורית ידידותית. יש שיח בנושא וזה בפירוש שיח נכון. מי שבא לגייס בבורסה הוא הלקוח של הרגולטור ושל הציבור, וכך יש להסתכל על עליו".

- לאחרונה ראינו את הסערה בשוקי העולם, וגם פה, שהחלה בסין. מה דעתך לגבי מצב שוקי ההון בעולם? לאחר שנים של ריביות אפסיות, אנחנו נמצאים היום בעולם מנופח מדי? יש בועות?

"אין בועות, אבל השווקים מאתגרים בהסתכלות קדימה. נתחיל בשוק החוב: בגדול, המחזור של הורדות הריבית נמצא לקראת סופו, ובמוקדם או במאוחר נשוב לעולם של ריביות יותר גבוהות. סין זה אמנם איום, אבל להערכתי סביר שהיא לא תהפוך למשבר גלובלי - ואם זה לא יקרה אז אנו במתווה של עולם עם ריביות יותר גבוהות וזה יהפוך את שוקי החוב למורכבים ומאתגרים יותר.

"אבל השאלה היא לא רק היעד אלא גם הקצב. העלאת הריבית תהיה כנראה איטית. לכן נחיה עוד זמן ניכר בעולם של ריביות לא גבוהות. ובעולם כזה, אפשר ליהנות מחיים טובים בשוק ה-Fixed Income לעוד זמן לא מבוטל. אבל חובה לזכור שאנו בעולם שהתשואות בו רוצות לעלות.

"לגבי שוקי המניות: חלק גדול מהעליות שלהם בשנים האחרונות נבעו מריבית נמוכה וחוסר אטרקטיביות באלטרנטיבות השקעה, ולא רק בגלל שיפורים ברווחיות ובמאזנים של חברות (שחלקם גם באו משיפור בהוצאות המימון של החברות). בעולם שבו הנחת העבודה הזו משתנה, למניות יהיה יותר קשה, וזה נכון בארץ ובחו"ל. אבל האמירה שזה ייקח זמן נכונה גם ביחס לשוקי המניות, ולכן אני מעריך שהשוק לא יתמוטט ביום שהריבית תועלה ברבע אחוז. אבל בטווח הארוך למניות יהיה יותר קשה".

חיפשו לגעת בוול-סטריט וקיבלו שותף שמבוקש על ידי ה-FBI

האספירציות הגבוהות של אי.בי.אי אינן חדשות. לאורך שנים מדובר בבית השקעות שממש אינו רואה את עצמו כבוטיק, ומחפש לצמוח ולחזק את מעמדו בענף. לפני כעשור נראה היה ששלושת המייסדים עושים את הקפיצה הראשונה בדרך לשם, כשצירפו בעל מניות דומיננטי נוסף, שנראה היה שיסייע להם לטעום מניו יורק ומעולם ההיי-טק. שלא באשמתם, תוך זמן קצר התברר שהשותף החדש הוא ממש לא חיזוק, אלא להיפך. השותף המדובר, שעדיין מחזיק בנתח מכובד ממניות בית ההשקעות, הוא לא אחר מקובי אלכסנדר - מנהל היי-טק מוכר, מוערך ובעל הון רב - שהפך לעבריין נמלט ואף סומן על ידי ה-FBI האמריקאי.

העסקה עם אלכסנדר נערכה במחצית הראשונה של 2005, כשהמייסדים מכרו לו רבע מהחזקותיהם באי.בי.אי. אלא שב-2006 נמלט מי שכיהן עד אז כיו"ר ומנכ"ל קומברס לנמיביה בעקבות אישום בתיארוך לאחור (בק דייטינג) של אופציות על מניות החברה, והוא מבוקש עד היום על ידי רשות ני"ע בארה"ב. שלושת המייסדים אמנם מחזיקים בחלק הארי ממניות אי.בי.אי (20.2% כל אחד), אבל גם לאלכסנדר נתח משמעותי של כ-19.2% מהמניות. כך, העסקה שנחגגה ב-2005 הפכה תוך זמן לא רב לקוץ בעייתי מבחינת בעלי השליטה בבית ההשקעות.

- מה קורה כיום עם המניות של קובי אלכסנדר?

"קובי אלכסנדר לא מעורב בשום צורה בפעילות החברה. בינתיים המניות אצלו כמשקיע פיננסי. ביום-יום זה לא משפיע עלינו".

- ההחזקה שלו עלולה לחסום כניסה לפעילויות ועשיית עסקאות במניות החברה.

"הקשר של אלכסנדר לחברה עד עתה כמעט ולא הורגש בפעילות של אי.בי.אי. אנו פועלים מול עשרות גופים בחו"ל באופן שוטף ואינטנסיבי וללא הפרעה".

- הצעתם לו דרך לעזוב?

"אנו נמצאים איתו באיזשהו קשר. מדי פעם זה עולה. כרגע הוא מחזיק במניות".

"לא עסק משפחתי, אלא ביזנס"

עולם בתי ההשקעות חווה בעשור האחרון שינוי אדיר, כשהחברות שמרכיבות אותו נדרשות לחפש את מקומן בתווך שבין המתחרים הפיננסיים מקבוצות הביטוח ומהבנקים. עד לא מזמן בתי ההשקעות המקומיים היו ברובם המכריע עסקים שזוהו לא רק כתאגידים פיננסיים אלא גם - ולרוב, בעיקר - כפעילויות שמנווטות על ידי בעלי שליטה דומיננטיים, כשבדרך כלל אלה היו המייסדים.

כיום זה כבר לא המאפיין הראשי שלהם. מצד אחד ניתן למצוא יותר תאגידים של ממש כמו פסגות או אקסלנס (שהפך לפני כמה שנים מהעסק של גיל דויטש ורוני בירם, לחברה שמנוהלת על ידי שכירים, ונמצאת בשליטת הפניקס של קבוצת דלק), לצד בתי ההשקעות שבבעלות קבוצות הביטוח. מהצד השני, בתי ההשקעות שעדיין מתאפיינים בראש ובראשונה כעסקים משפחתיים של המייסדים, נדחקו לשורה השנייה, כשבין אלה ניתן למנות למשל את אנליסט של שמואל לב ואהוד שילוני, או את אפסילון של שמואל פרנקל.

בתווך ישנם שני בתי השקעות סמי-משפחתיים. כאלה שעדיין נראים כעסקים משפחתיים אבל למעשה אינם כאלה, בוודאי לא במלוא מובן המילה (מדובר בחברות ציבוריות, והניהול שם הוא במידה רבה של אנשי מקצוע ולא של הבעלים). הראשון הוא מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו במשק, שבשליטת משפחת סטפק ומשפחת ברקת. השני הוא בית ההשקעות אי.בי.אי, שנוסד ונוהל לאורך שנים על ידי שלושה שותפים: צבי לובצקי, דוד ויסברג ועמנואל קוק, ושבשנים האחרונות עבר לדור הבא. אלה עושים מאמצים ניכרים כדי לבסס את מעמדו כאחד מהגדולים בשוק, ולא כחלק מ"היתר".

כבר כמה שנים ששלושת השותפים הוותיקים - וייסברג, לובצקי וקוק -אינם מנהלים את העסק. המהפך קרה ב-2008, אז פרשו ויסברג ולובצקי מתפקידי היו"ר והמנכ"ל, בהתאמה, והמושכות הועברו לדור הבא: עדו קוק, מנכ"ל בית ההשקעות ובנו של עמנואל קוק; אלה אלקלעי, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברה ובתו של דוד ויסברג, כשלצידה רון ויסברג כיו"ר חברת החיתום פועלים אי.בי.אי; ודייב לובצקי, מנכ"ל חברת ניהול התיקים אי.בי.אי אמבן, ובנו של צבי לובצקי.

- איך אנשי הדור השני מסתדרים ביניהם?

"אי.בי.אי זה עסק לפני הכל. המייסדים הקימו אותו בשנות השבעים ופיתחו אותו תוך שמירה על הרמוניה, שיתוף, דרגות חופש לכל מייסד, ואני ממשיך את זה. לכל עסק יש הנהלה ולכל חבר הנהלה התפקיד שלו. יש פה מנהלים שהם מהמשפחות המייסדות ויש מנהלים שאינם כאלה, וכולם לטובת העסק. יש יחסים טובים והרמוניה בינינו. יש הבדלים ביחס לדור הראשון כי החברה השתנתה, אבל הגנטיקה עוברת והיכולת לפעול ביחד נשארת. לקחנו את התשתית הבריאה שנבנתה פה ואנו לוקחים אותה קדימה".

- איפה אי.בי.אי יהיה כשהדור השלישי יגיע לפרקו?

"אי.בי.אי זה עסק ולא עסק משפחתי. יש פה הנהלה, שחלקה אנשים שקשורים לבעלי שליטה וחלקה אנשים שאינם קשורים לבעלי השליטה, ואין הבדל בינינו מבחינה עסקית".

- מה קורה עם הדור הראשון, איך הם באים לידי ביטוי בעסק כיום?

"הדור הראשון הם דירקטורים. ביום-יום המעורבות שלהם נמוכה, הם תורמים מניסיונם".

 

צרו איתנו קשר *5988