המדינה שלנו לא מושחתת, ואנחנו בטח לא יותר מושחתים מאחרים

פרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה זה שלוש שנים מגלה, כי בתחילת הדרך היא לא התקבלה ללימודי משפטים בשום אוניברסיטה. עו"ד בן ארי-שווקי, שהביאה להרשעתם של אהוד אולמרט, דודי אפל ואחרים, ועומדת היום בראש צוות בדיקה של המועמד למפכ"לות תא"ל (מיל') הירש, רואה את המלחמה בשחיתות כמשימה מספר אחת. והיא אופטימית מתוצאות המאבק: "המסר נגד השחיתות עובר בקול רם. אנשים מבינים שאנו נמצאים עם היד על הדופק" * נא להכיר: התובעת הקשוחה שבעברה העיפה מחדרה את משה לדור

"לצערנו הרב, כסף מעביר את האנשים על דעתם. אני רואה את זה יום-יום בעבודה שלי. זו לא תופעה שהיא מיוחדת לישראל. זה קורה בכל מדינות העולם, גם במדינות שנתפסות בעינינו כיותר מתוקנות. אבל פה אנחנו מטפלים בזה, ואני מאוד מקווה שהטיפול הזה יניב בסופו של דבר את פירותיו. בסך-הכול יש לנו מדינה נהדרת, אנחנו רק צריכים לשמור עליה היטב, וזו משימה לא פשוטה".

עו"ד ליאת בן ארי-שווקי, פרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה, נמצאת בחוד החנית של המאבק בשחיתות ובעבריינות הכלכלית, מתמודדת מדי יום עם הפרשיות הכלכליות-פליליות הגדולות והמורכבות במדינה, אך לא מתייאשת ממדינת ישראל.

"המדינה שלנו לא מושחתת, ובטח שאנחנו לא מושחתים יותר מאחרים", היא מצהירה בביטחון של מי שמורגלת לטעון בבתי-המשפט זה שני עשורים, ומוסיפה: "התפתחה פה נורמה של טיפול בדברים שמציפה אותם לתודעה, ודווקא כשאתה מטפל בדברים, אתה לא מושחת. ישראל היא לא מדינה מושחתת. המדינות המושחתות הן אלה שהדברים לא נחשפים בהן".

בראיון ראשון ובלעדי, מדברת בן ארי-שווקי לראשונה בחופשיות על תחושת השליחות ("חייתי עם התחושה התמידית שאין לי ארץ אחרת"), על המסלול שעשתה עד לתפקידה הנחשק בפרקליטות ("לא התקבלתי ללימודי משפטים באף אוניברסיטה"), על הקריירה המחולקת לפי תיקי הדגל של פרקליטות מיסוי וכלכלה שבהם טיפלה במהלך השנים (פרשת הולילנד, אפל וגולד-וחניש) ועל הקורבן שבני משפחתה נאלצים להשלים עימו ("אני מפספסת את חיי השגרה של ילדיי").

"החיים שלי מחולקים לשלוש תקופות - תיק גולד-וחניש, תיק אפל ותיק הולילנד. כל החיים שלי התנהלו סביב התיקים האלה. המשפחה שלי יכולה לתת תיאור מדויק לגבי כל תקופה, מתי התחילה ומתי הסתיימה. אלה פרקי חיים שלמים".

הפרשה שאותה בן ארי-שווקי מכנה "גולד-וחניש" - תיק פלילי שהתנהל נגד היזמים עודד גולד ושלמה וחניש - הונחתה עליה למעלה מעשור, ב-1998, ביום הראשון שלה כפרקליטה צעירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה, והסתיימה סופית לאחר שכבר מונתה לפרקליטת המחוז. בן ארי-שווקי מרגישה שזה תיק הדגל האישי שלה, אף שברקורד שלה כבר נרשמה ההרשעה הכמעט גורפת של ראש-ממשלה לשעבר בפרשת הולילנד.

"תיק גולד-וחניש היה התיק הכי גדול שהיה בכל הפרקליטויות בארץ באותה תקופה. מדובר בפרשת מרמה מאוד גדולה נגד מרכז השקעות, ואני הכרתי כל מסמך ומסמך מתוך 100 הקרגלים שלו בעל-פה. קיבלתי את התיק ב-98', וב-99' הגשנו כתב אישום. ניהלתי את התיק שש שנים, כל פעם עם פרקליטים אחרים שהתחלפו ואני נשארתי, וכשביהמ"ש גזר על הנאשמים שמונה שנות מאסר, נאבקתי על מנת לערער על העונש לביהמ"ש העליון.

"המחלקה הפלילית בפרקליטות פחות רצתה לערער, ואני התעקשתי. אז אמרו לי 'בבקשה, לכי תטעני אם את חושבת שזה מוצדק לערער על עונש של שמונה שנים. אז הלכתי וטענתי, לדעתי, את הטיעון הכי טוב שטענתי בימי חיי, במלוא הלהט; וב-2012 קיבלנו את פסה"ד של בית-המשפט העליון שהחמיר את העונש לתשע וחצי שנות מאסר. זו אחת מההצלחות המקצועיות המשמעותיות שלי".

אמרתי ללדור: 'תעוף מהחדר שלי'

התקופה השנייה בחייה החלה כאשר הונח על שולחנה תיק השוחד של דודי אפל - מי שנחשב בעבר למוציא ולמביא בליכוד ולאיש-עסקים שדלתם של ראשי-ממשלה הייתה פתוחה בפניו - ושלדבריה, חשף אותה לעומק השחיתות הציבורית. "אני זוכרת את עצמי קוראת שם את חומרי החקירה, שומעת האזנות סתר בתיק, יושבת שלושה חודשים ביחב"ל ומבינה מי נגד מי, ואומרת לפרקליטים שנמצאים לצדי, ש'הלכה לי המדינה'.

"ההבנה של איך הדברים מתנהלים ומתרחשים היכתה בי. הייתי מזועזעת, והבנתי שצריך לעשות סוף להתנהלויות האלה, כי אחרת המדינה הזאת לא תגיע לשום מקום. זה אחד הדברים ששמתי לנגד עיניי - את המלחמה בשחיתות. אני רואה את זה גם כמשימה מספר אחת שלי באופן אישי, וכמשימה מספר אחת של המחוז הזה.

"מאוד לא פשוט היום לפצח את תיקי השחיתות, הם לא פשוטים. זה לא כמו העברת מעטפה עם מזומן, ובזה נגמר העניין, זה הרבה-הרבה יותר מורכב. השוחד מורכב. אבל אנחנו נלחמים כדי לפצח אותם ולצמצם את התופעה".

ואז נגמר תיק גולד-וחניש ונגמר תיק אפל, ובן ארי-שווקי תהתה לעצמה איזה תיק יכול להוות אתגר מקצועי לאחר שני התיקים הללו. התשובה לא איחרה לבוא בדמות פרשת השחיתות הגדולה ביותר שנחשפה בישראל. "אני זוכרת את עצמי יושבת במגדל שלום (שם היו משרדי הפרקליטות), ושואלת את עצמי מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי, כי באמת אחרי שני פרויקטים כאלה משמעותיים, איזה עוד תיק יגרום לי להתרגשות".

את ההתרגשות המבוקשת ניסתה להשיג באקדמיה, כאשר נרשמה ללימודי תואר שני במדיניות ציבורית, ובתוך כך ביקשה מפרקליטת המחוז דאז, עו"ד אלה רובינק, להעביר אליה תיקים קטנים יותר, כדי שתוכל להתמסר ללימודים. ביקשה וקיבלה. אך הסיכום הזה החזיק זמן קצר בלבד. ביום האחרון של הסמסטר הראשון ללימודיה, קיבלה טלפון מפתיע מפרקליט המדינה דאז, משה לדור. "הוא ביקש ממני להגיע ללשכתו למחרת בבוקר, כי 'יש לי את התיק הכי גדול שהיה במדינת ישראל ואני רוצה שתטפלי בו', כלשונו".

התיק הזה היה פרשת הולילנד המפורסמת, שהסתיימה בביהמ"ש המחוזי בהרשעתו, בין היתר, של ראש-ממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בעבירות שוחד ושליחתו לשש שנות מאסר בפועל. הערעורים של אולמרט ויתר הנאשמים בפרשה על הרשעתם ועל גזר-הדין שהוטל עליהם, כמו גם ערעור הפרקליטות על חלק ממרכיבי ההרשעה והעונש, ממתינים בימים אלה להכרעת ביהמ"ש העליון.

בן ארי-שווקי: "משה לדור ייצג תקופה מאוד קצרה את עודד גולד, כשהוא היה סנגור. והיה בינינו דין ודברים מאוד-מאוד לא פשוט סביב התיק. לדור רצה להגיע איתי להסדר טיעון, ואחרי פגישות שנמשכו 25 שעות, הוא אמר לי שהוא מבקש שנגיע לשנת מאסר בפועל, ואני פשוט אמרתי לו תעוף מהחדר שלי, כי אני לא מוכנה לשמוע. אמרתי לו, עכשיו יש לך שתי ברירות: או שאתה יוצא מהחדר דרך הדלת או מהחלון, בקומה 25 במגדל שלום.

"לימים הבנתי שהדו-שיח איתי של 25 שעות, עשה עליו כנראה איזשהו רושם, וכשהוא הבין שצריך למנות פרקליט לתיק הולילנד, הוא בחר בי. אז התחיל הטירוף של החיים שלי. בשנת 2010. אי אפשר להבין מה עבר עלינו - על צוות הפרקליטים שעבד על התיק הזה - בתקופה הזאת".

אז מה עבר עליכם בפרשת הולילנד?

"זה היה מחול שדים של כמה שנים, וניסיונות לעשות דה-לגיטימציה לפרקליטות ולעד המדינה. אלה היו שנים מאוד לא פשוטות. הרגשתי שהרבה מאוד מונח על כתפיי מבחינת האחריות הציבורית, אבל הייתי בטוחה בדרך ובראיות. קיבלנו החלטה די בהתחלה, אחרי היכרות עם שמואל דכנר, עד המדינה המורכב, שנעמיד לדין רק במקום שיש ראיות חיצוניות שמחזקות את עדותו, ולא הלכנו על פרשות שלא היו בהן ראיות כאלה.

"לא ידענו מה יתרגש עלינו אחר-כך, אבל ההחלטה הזאת הלכה והתעצמה עם הזמן, כהחלטה מאוד נכונה שקיבלנו. ולכן, ביום שקיבלתי את ההודעה המזעזעת, שדכנר נפטר - וזה היה רגע מאוד לא פשוט בחיים שלי, שמודיעים לי ברבע לשבע בבוקר ביום שישי, שדכנר נפטר - הבנתי שאין לנו בעיה להמשיך בדרך שלנו בתיק, כי פעלנו נכון מתחילת הדרך. היינו שקועים מאוד-מאוד בעבודה, ניסינו לנקות את רעשי הרקע, והיו הרבה".

איך הרגשת ביום הכרעת הדין המרשיעה?

"זה היה יום לא פשוט, אבל פחות קשה מהיום שבו החלטנו על הגשת כתב האישום. ההחלטה להגיש כתב אישום בתיקים מהסוג הזה היא יותר קשה מאשר יום הכרעת הדין, כי ביום הכרעת הדין אני אומרת או שהעמדה שלנו תתקבל או שהיא לא תתקבל, אני במתח מהתוצאה, אבל זה כבר לא בידיי.

"מההכרעה לגבי אולמרט בפרשת הולילנד, מאוד התאכזבתי, כי היה שם אישום שלם שאולמרט זוכה ממנו, ואני חושבת שהוא לא היה צריך להיות מזוכה. היו לנו הרבה ויכוחים אם להגיש על זה ערעור, והחלטנו בסופו של דבר לא להגיש ערעור בעניין של אורי שטרית. אבל בסך-הכול ראינו בהכרעת הדין שהתקבלה את הדרך שלנו. השופט דוד רוזן לא הלך איתנו עד הסוף, הוא גם זיכה חלק מהנאשמים האחרים, שאני חשבתי שלא היה צריך לזכות אותם, אבל אי אפשר להגיד שהייתי מאוכזבת מהכרעת הדין בכללותה. זה תיק שהביא לקצה הרבה מאוד התרחשויות במדינה, והייתה צריכה להיות פה הכרעה שתעביר מסר ברור, שההתרחשויות הללו אסורות ולא מקובלות - וכך היה".

את חושבת שביהמ"ש העליון יתמוך בגישתכם?

"הנבואה לא ניתנה לי. לפני החג ניתן פסק-הדין בתיק של דוד ואנונו, שהתחיל גם הוא מהעד שמואל דכנר (ואנונו היה בכיר ברשות המסים שנשלח לשש שנות מאסר בגין לקיחת שוחד, א' ל"ו). דכנר היה הראשון שסיפר לנו שדוד ואנונו מקבל שוחד, כי הוא באופן אישי נקרא אליו, והתבקש לשלם לו שוחד. בהמשך, הגיע אלינו עד מדינה נוסף בפרשה של ואנונו, יוחאי יעיש, וקיבלנו החלטה שאנחנו לא מעמידים את ואנונו לדין על הסיפור של שמואל דכנר, כי דכנר לא יכול להיות עד תביעה בשני תיקים, הוא לא יעמוד בזה מבחינה בריאותית. וצדקנו בעניין הזה.

"אני חושבת שפסק-הדין בעניין ואנונו מביא לידי ביטוי את השינוי המשמעותי שחל בישראל בתיקים מהסוג הזה מהתקופה של שמחה דיניץ והסוכנות, ועד ההכרעה בהולילנד ו-ואנונו. לדעתי, המסר נגד השחיתות עובר בקול רם בשנים האחרונות".

האם נבחרי הציבור ואנשי המפתח במדינה קולטים את המסר?

"כן. דווקא התיק של דודי אפל שהזדעזעתי מעומק השחיתות בו, נתן לי איזושהי תקווה. כי במהלך הטיפול בתיק עוד קרקרו הרבה מאוד סביב אפל ושאבו ממנו את הכוחות כמי שהיה אחד האנשים החזקים בקרב הפוליטיקאים בארץ, ולאט-לאט שמעתי מכל מיני גורמים איך הכוח שלו נחלש, ואיך שינו מנגנונים כדי שלא יהיה עוד אפל כזה בליכוד.

"המאבק שלנו בשחיתות, והמאבק הכולל של גורמי האכיפה, לרבות ההחמרה בענישה בבתי-המשפט, משנה את פני הדברים. אנשים מבינים שאנחנו נמצאים עם היד על הדופק, שאי אפשר כבר לפלבל עיניים, ולהגיד 'לא ידעתי' או 'לא הבנתי' - מה שניתן היה לומר בעבר בחלק מהמקרים".

נהנית לעבוד עם היועמ"ש וינשטיין

איך היית מסכמת יותר משלוש שנים בתפקיד?

"זה תפקיד מאוד-מאוד מאתגר, אתה נמצא במרכז העשייה, יש לך הרבה כוח בידיים ואתה צריך נורא להיזהר עם הכוח הזה, כי זה עיסוק בדיני נפשות. זה תפקיד קשה. כמעט 24 שעות ביממה אני נדרשת לקבל החלטות לא פשוטות, שחורצות גורלות, ושהרבה פעמים נסמכות על מה שמציגים בפני, שזה אחד הדברים שהיו לי הכי קשים בתחילת הדרך, כי אני פריקית של פרטים. העבודה כל הזמן בראש שלי, גם כשאני ישנה".

עד כמה גדולה המעורבות של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ושל פרקליט המדינה, שי ניצן, בניהול התיקים?

"כמו שהתיקים שלנו מעניינים את התקשורת, הם מעניינים את המטה. הרבה החלטות אני מקבלת יחד עם פרקליט המדינה, ועם המשנים שלו. העבודה היא שוטפת לחלוטין. אנחנו כל הזמן עומדים בקשר. וגם היועץ המשפטי לממשלה מאוד מעורב. אני מגיעה אליו להרבה ישיבות בנושאים רגישים. בתיקים הרגישים הוא צריך לקבל החלטות קודם, כמו למשל בתיק של פואד בן-אליעזר, בתיק של גל הירש שהוא מינה צוותי בדיקה, ותיקים נוספים. הוא מעורה מאוד בפרטי רבים מהתיקים המתנהלים כאן".

וינשטיין יסיים את תפקידו בקרוב, לאחר קדנציה סוערת שבמהלכה ספג קיתונות של ביקורת על תפקודו. אפילו קודמתך בתפקיד, עו"ד רובינק, ביקרה אותו על חולשתו, והיו מי שכינו את הקדנציה שלו "תקופה של רפיסות".

"בכל העניינים שקשורים אלי אני חייבת להגיד שאני לא רואה שום רפיסות, ההיפך הוא הנכון. אחד התיקים לדוגמה שעבדנו מאוד בצמוד היה הסיפור של בן-אליעזר, שהגיע לשולחני בערך דקה לפני הבחירות לנשיאות, והעבודה הייתה מאוד נחושה וברורה. ידענו מיד שצריכים לבדוק את הדברים. וינשטיין לא היסס.

"בסך-הכול אני נהנית לעבוד עם יהודה וינשטיין. אני קוראת את הביקורת עליו ולא מבינה על מה מדברים. אבל ברור שכשאתה נמצא בתפקידים רגישים, מבקרים אותך. כנראה זה חלק מהעניין".

בשנים האחרונות עוברים דרך שולחנה של בן ארי כל פרשיות השחיתות הגדולות במדינה, תיקי ניירות-ערך בעלי פרופיל גבוה, עבריינות מס ותיקי הלבנת ההון המשמעותיים. בין היתר, טופלו בשנים האחרונות בפרקליטות מיסוי וכלכלה תיקו הפלילי של ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחיאני, שנשלח למאסר לאחר שהורשע בעבירות של הפרת אמונים; משפט הרצת מניות מנופים-פיננסים, שבמסגרתו הורשעו אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר בהרצת מניות חברת הנדל"ן; ותיק הולילנד שממתין כעת להכרעה בערעורים.

עוד מטופלים היום בפרקליטות מיסוי וכלכלה - תיק נוחי דנקנר, שבמסגרתו עומד לדין יו"ר קונצרן אי.די.בי. לשעבר, בגין הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ב-2012; הבדיקה בפרשת בנק לאומי והחשד לסיוע בהעלמות מס ללקוחות האמריקאיים; פרשת UBS שווייץ, שבמסגרתה יועמדו לדין מספר מעורבים בגין עבירות מס והלבנת הון, בכפוף לשימוע שייערך להם; ופרשת השוחד שבמרכזה עומד שר הביטחון לשעבר, בנימין (פואד) בן-אליעזר. ואלה רק חלק מן התיקים.

גם פרשת השוחד לכאורה של עו"ד רונאל פישר - המואשם בעבירות שוחד בהיקף 4.4 מיליון שקל ובביצוע עבירות הלבנת הון בכספי השוחד שקיבל - מטופלת בפרקליטות מיסוי וכלכלה. במסגרת הפרשה מואשמת גם פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, עו"ד רות דוד-בלום, בעבירות פליליות של שיבוש הליכי משפט.

ישראל לא יכולה להיות אי שחור בעולם

איך הרגשת כששמעת לראשונה על החשדות נגד רות דוד?

"הייתי המומה. לא יכולתי לדמיין שמישהו מיוצאי הפרקליטות ייחשד בחשדות כאלה. אני מזועזעת. היה איזה רגע שריחמתי עליה כשראיתי אותה מובלת למעצר. בלילה שהיא נעצרה, אחרי שראיתי אותה בדיון בבית-משפט שהיא נראתה כאילו כל עולמה חרב עליה, התעוררתי באמצע הלילה ואמרתי לעצמי שזה כאילו ישימו אותי עכשיו בתא המעצר באבו-כביר. זאת הייתה התחושה שלי. אמרתי איך זה יכול להיות?

"אבל למחרת הצער הזה הפך למשהו אחר, לכעס. היא גרמה נזק לפרקליטות, לארגון כולו, ומהבחינה הזאת אני לא יכולה לרחם עליה, אלא אם יתברר שהכול עורבא פרח, שהיא לא ידעה כלום. אם היא תזוכה ארחם עליה שוב, אבל אם לא, אז היא עשתה נזק מאוד גדול לפרקליטות. כולי תקווה שהבדיקה או החקירה שעושים עכשיו, שאין לי מושג לגביה דבר, תוביל לכך שלפחות כשהיא הייתה פרקליטת מחוז ידה לא הייתה במעל. אני באמת מייחלת לזה".

כל תיק שעובר תחת ידה של בן ארי-שווקי מתוקשר לעייפה. בין היתר, עומדת בן ארי-שווקי בימים אלה גם בראש צוות הבדיקה שמונה לבחינת חלקו של תא"ל (במיל') גל הירש, המועמד למפכ"ל המשטרה, כאיש-עסקים בפרשה הקשורה לשר ההגנה לשעבר של גיאורגיה, שנמלט מהמדינה לאחר חילופי השלטון. בן ארי-שווקי נסעה לגיאורגיה, ותועדה בשדה התעופה שם. "פגשתי שם את בועז הרפז, והוא טרח לצלם אותי בשדה התעופה ולהעביר את התמונה לתקשורת", אך היא מבהירה שאינה יכולה למסור כל מידע על הבדיקה: "הייתי בגיאורגיה, אנחנו עושים בדיקה, אני מקווה שבזמן הקרוב הנושא הזה יתבהר".

מדובר בשנים עמוסות ביותר במחלקה בראשותה של עו"ד בן ארי-שווקי. ואם לא די בכך, בשנים העמוסות הללו מאז מינויה של בן ארי-שווקי לתפקידה, התבצעה גם מהפכה משמעותית בתחום האכיפה הכלכלית. המאבק בעבריינות הכלכלית הפך למאבק משולב, שכל גורמי האכיפה בארץ מתאמים מהלכים במסגרתו, המאבק בכלכלה השחורה עלה מדרגה, האכיפה התהדקה, והענישה הוחמרה.

בן ארי-שווקי לא מסתירה את גאוותה מהשינוי שחוללה ("יחד עם אחרים") בתקופת כהונתה. "התחום הזה עבר מהפך בשנים האחרונות, במובנים רבים, ובין היתר בקיצור משך הטיפול בתיקים. הפרקליטות עשתה כברת דרך בשנים שאני פה, ביחד עם המנהלים הנוספים, עשינו פה שינוי גדול. התיקים מטופלים בצורה יותר מהירה, והאכיפה הכלכלית היא מאוד משמעותית גם בגלל שהיום אנחנו תופסים כספים כבר ברגע הראשון.

"עם ההבנה הזאת של קיצור מועדים, ביחד עם התפיסות שהפכו להיות מאוד משמעותיות היום בכל התיקים הכלכליים, וביחד עם ההבנה של התחכום של העבריינות הכלכלית, וביחד עם הפרקליטים המצוינים שיש פה, הבאנו לשינוי אמיתי באכיפה הכלכלית".

למה ההליך הזה קורה רק עכשיו? הרי גם קודם היו שחיתות, הון שחור ופשיעה כלכלית.

"ההליכים הלכו והתעצמו יחד עם העניין שגילה ה-OECD במאבק הבינלאומי בהון השחור ובכל התהליכים הבינלאומיים. הבנו שישראל לא יכולה להיות איזה אי שחור בעולם, וחייבים לטפל בפשיעה הכלכלית באופן יותר אינטנסיבי ומשולב. זה תרם מאוד-מאוד לאכיפה הזאת, יחד עם העובדה שמדובר בתהליכים שמתרחשים כשנופל האסימון וכשהתנאים בשלים.

"ותוך כדי הבנו גם עוד כמה דברים, וזה הנושא של המהירות - שאם תיקים נגמרים אחרי שנים ארוכות, אז לא משנה כבר העונש ולא משנה שום דבר. נושא נוסף שהבנו תוך כדי, הוא שהעניין הכלכלי הוא מאוד משמעותי, ועד שלא תהיה ענישה כלכלית משמעותית של קנסות וחילוטים, לפי חוק איסור הלבנת הון וחוק העונשין, לא נצליח לנסות לצמצם את התופעה, וגם העונשים בעבירות השחיתות, ניירות-ערך ובעבירות מס צריכים להיות מאוד-מאוד משמעותיים.

"במקביל, בד בבד עם הקמת בית-המשפט הכלכלי רואים שופטים שמחמירים בענישה. היום כבר יש הבנה שצריך להחמיר את הענישה, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות בעת האחרונה בענישה, גם בעבירות ניירות-ערך ושחיתות וגם בעבירות מס".

אך השינוי המשמעותי באמת, לדברי בן ארי, חל בתפיסה הציבורית. "בחלק מהתיקים הללו, במיוחד בניירות-ערך, הרבה פעמים קל לקבל בסלחנות את העבירה, כי זה לא רצח ולא אונס, שכולנו מבינים שזה נורא ואיום. הייתה איזושהי גישה סלחנית לעבירות של צווארון לבן, שקיבלו אותן כדבר לא נורא - 'בסדר, אז הם קצת הריצו מניות, קצת העבירו מידע-פנים, אז הם העלימו מס', והמטרה שלנו בשנים האחרונות הייתה להציג את הנזקים המאוד כבדים שגורמות העבירות האלה, גם לכל אחד מאיתנו כאזרח, וגם למדינה בכללותה, מעבר לכך שנגרע הרבה מאוד כסף מישראל.

"כאשר גולד ווחניש גונבים 50 מיליון שקל, אז אי אפשר לבנות בית-חולים חדש, כשאתה משלם שוחד, אז עניינך מקבל עדיפות על פני עניינו של מישהו אחר, והמישהו אחר הזה נפגע; ואנחנו עדים לתופעות כמו מפלצת הולילנד או תופעות אחרות".

במרבית התיקים של עבירות שוחד, שחיתות וניירות-ערך, עולה טענה מרכזית שאתם לא מבינים את שוק ני"ע, את ההתנהלות העסקית.

"אלה טענות שאני שומעת לא מעט. 'את יושבת לך במגדל השן שלך, ולא מבינה שום דבר ממה שמתרחש בחוץ, ואיך החיים בחוץ'. אני לא יכולה לקבל את זה, כי אם יש בורסה, אז הרצת מניות גורמת לזה שהבורסה לא פועלת לפי תנאי השוק.

"גם ג'קי בן-זקן אמר לנו בפרשת מנופים שהוא לא הריץ מניות, אבל עובדה שהשופט רוזן קיבל את העמדה שלנו בעניין הזה. בתיק הזה, ובכל תיק, יש התלבטות מאוד-מאוד גדולה. זה תיק שהיו לפנינו שעות ארוכות של שימועים, טענות מהסוג שהעלית בדיוק נטענו, אבל בסופו של דבר ניתחנו את החומרים והגענו למסקנה שכן יש כאן הרצת מניות. וכשיש הרצת מניות, זה בדיוק התפקיד שלנו לטפל בזה, ובשביל זה אנחנו יושבים פה, כדי שלא תהיה הרצת מניות בבורסה".

טענה נוספת נגד הפרקליטים היא שאתם מנהלים ציד בכירים, מסע רדיפה.

"אנחנו לא עושים ציד לאף אחד. ניקח לדוגמה את הסיפור של פואד בן-אליעזר. מגיע לשולחני מידע מסוים על אדם שהוא מועמד לתפקיד מאוד בכיר במדינה. מה אני אמורה לעשות? הרי אם אני לא אעשה עם זה שום דבר, ואחכה שהבן-אדם יתמנה, ולימים זה יתגלה, יבקרו אותי על איך הפרקליטות מזניחה, ויגידו שיש לה כל מיני אינטרסים, שהיא מקדמת אנשים, וכל מיני סיפורים כאלה.

"כאשר מגיע מידע מסוים, אלי או לכל אחד מרשויות אכיפת החוק, אנחנו מעלים את זה ואומרים בואו נבדוק את זה במהירות האפשרית. זה רלבנטי גם לפרשת גל הירש. אנחנו בודקים את הדברים מאוד בזהירות ועם כל הרגישות של העניין. בעניין פואד, מהרגע שהתחילה הבדיקה היה ברור שיש פה קושי.

"אנחנו בסך-הכול רוצים שבמשרות בכירות ובתפקידים משמעותיים שיכולים להשפיע על כל אזרחי ישראל, יהיו אנשים ישרי דרך, זה הכול. אנחנו לא רודפים אף אחד, ולא מחפשים אף אחד. באופן אישי לא אכפת לי אם פואד יהיה נשיא המדינה או מישהו אחר יהיה נציג עם ישראל. אבל אני רוצה שנשיא מדינת ישראל יהיה סמל של המדינה, ויהיה נקי מכל רבב".

נפעל ביד קשה, ללא מורא וללא משוא פנים

איזה מסר היית רוצה להעביר לנבחרי הציבור, לשחקנים בשוק ההון ולציבור בכלל לרגל יום הכיפורים, יום הדין של העם היהודי?

"נבחרי ציבור, עובדי ציבור ואנשי שוק ההון צריכים להפנים שהם קיבלו לידיהם אחריות לפעול למען הציבור והמדינה, והם מצווים לפעול בהתאם לכך, ולא על מנת להשיא את רווחיהם האישיים. הם צריכים לעשות זאת לא בשל הפחד מיום הדין, אלא בשל הבנת השליחות שלהם. רוב שליחי הציבור מבינים את תפקידם ופועלים בהתאם, כפי שאני רואה.

"אך בכל מקום שבו רשויות אכיפת החוק ייתקלו באותם חריגים שמנצלים את תפקידם ומעמדם לטובת רווחים אישיים, נפעל נגדם ביד קשה, ללא מורא וללא משוא פנים, כי התוצאה של מעשים חמורים אלה היא פגיעה קשה באמון הציבור בגופי השלטון ובשוק ההון. מצד שני, חשוב להבין שהכלים המשפטיים והפליליים אינם חזות הכול, ולכן יש לקוות שגם החברה תגיב למקרים אלו באמצעות הוקעה ציבורית".

ובנימה חיובית יותר, מה את מאחלת למדינה בפתחה של השנה החדשה?

"שיהיה לנו קצת יותר שקט. שנצליח קצת ליהנות, ונפסיק להלקות את עצמנו כל-כך הרבה, כמדינה וכחברה, ושנחייה חיים נורמליים".

מה נחשב ל"נורמליים"?

"חיים נעימים, שלא מנוהלים כל הזמן סביב מאבקים".

המהות של התפקיד שלך היא מאבקים משפטיים.

"אז אני מאחלת, שלא תהיה לנו עוד פרשייה גדולה בשנה הבאה. שלא תהיה לי עבודה".

משיקום אסירים לכליאת עבריינים

ליאת בן ארי-שווקי, גדלה בנתניה, בת לניצולי שואה שעלו ארצה מהונגריה לאחר שהוחזקו במחנות עבודה באוסטריה כל תקופת המלחמה. הילדות בצל סיפורי השואה השפיעה עליה, ובין היתר, הובילה אותה לאן שהיא נמצאת היום. "חוויות הילדות שלי היו רוויות בערכים של שמירה על המקום שאנחנו חיים בו, אהבת הארץ, ההבנה העמוקה שזה המקום היחיד שיש לנו בעולם, ושצריך לעשות הכול כדי לשמור עליו. חייתי עם התחושה התמידית שאין לי ארץ אחרת ועם תפיסה ציונית עמוקה".

אמה עבדה כסייעת לרופא-שיניים ואביה כמנהל-חשבונות בבית-מלון, כך שעולם המשפט היה רחוק מהמשפחה, אך להפתעת הוריה, כבר בגיל שש הודיעה הבת חד-משמעית, כי היא רוצה להיות עורכת-דין. מאז גם התנהגה בהתאם לייעודה. "כל השנים הייתי זאת שטענה בפני המורים ומנהל בית-הספר בשם התלמידים, ובדרך-כלל הייתי משיגה את שלי. אם הייתי רוצה שלא יהיה מבחן ביום מסוים, אז לא היה מבחן, ולא היה עוזר לאף אחד שום דבר".

לאחר שירותה הצבאי החלה לעבוד במשרד ראש-הממשלה, וביקשה להירשם ללימודי משפטים - אך לא התקבלה ללימודים. "לא קיבלו אותי לאף אוניברסיטה. זה היה בתקופה שזה היה כמעט בלתי אפשרי להתקבל, בשנת 1984, וניסיתי בכל האוניברסיטאות - בת"א, בבר-אילן, בירושלים, בכל המקומות - ולא קיבלו אותי. אז הלכתי ללמוד קרימינולוגיה וחינוך באוניברסיטת בר-אילן".

במהלך לימודיה לתואר ראשון בקרימינולוגיה, החלה לעבוד כמעין מתמחה בבתי-הסוהר ברחבי הארץ, בטיפול בעבריינים - התנסות שאותה היא מגדירה כ"לא פשוטה בכלל", ומוסיפה "אני שמחה שאני לא מטפלת בעבריינים היום, אלא נמצאת בצד השני של המתרס" - ובהמשך, התלבטה אם ללמוד משפטים במכללה החדשה, שנפתחה אז בהרצליה (המרכז הבינתחומי), או ללמוד לתואר שני בקרימינולוגיה קלינית. לאחר שבחרה בשני המקצועות, והצטיינה בלימודיה במרכז הבינתחומי, עברה ללמוד באוניברסיטת ת"א, והשלימה את שני התארים בהצלחה.

לתחום ההתמחות שלה הגיעה לגמרי במקרה, לאחר שהצטרפה כטרום-מתמחה למשרדה של עורכת-הדין פנינה דבורין, אז מעורכות-הדין המובילות בתחום הצווארון הלבן. "לא חשבתי במה אני רוצה להתמחות. עבדתי כסטודנטית במשרד ראש-הממשלה, ואחד מהחברים שעבדו איתי שם, אמר לי ש'פנינה דבורין מחפשת טרום-מתמחה או מתמחה, והיא ג'ינג'ית כמוך, ונראה לי שנורא תתאימו'.

"התקשרתי למשרד, והזמינו אותי כבר באותו יום לראיון. נכנסתי לראיון עם פנינה דבורין היפה והמרשימה, ובתום השיחה היא שאלה אם אני יכולה להתחיל מחר. ככה התחלתי לעסוק בתחום הצווארון הלבן, והתאהבתי. למדתי מפנינה המון, והרבה ממה שאני כעורכת-דין זה בזכות מה שלמדתי ממנה".

גם את ההתמחות עשתה בן ארי-שווקי במשרד דבורין, ובהמשך נשארה כעורכת-דין במשרד. בין היתר, היא ייצגה לצד דבורין את עופר נמרודי והאחים משה ואריה ויינברג, שהואשמו בפרשת השוחד של אריה דרעי, וכן בפרשת "החשבוניות הפיקטיביות" בליכוד.

לאחר חמש שנים עזבה את משרד דבורין, ואת השוק הפרטי, לטובת השירות הציבורי - רשות המסים. יחד עם עו"ד מירי כספי, שהייתה אז היועצת המשפטית ברשות, הקימה בן ארי-שווקי את המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, התובעת עברייני מס. באותה תקופה עבדה רבות יחד עם פרקליטי פרקליטות מיסוי וכלכלה, והגיעה לישיבות רבות אצל עו"ד יעקב כהן, שכיהן באותה עת כפרקליט מחוז ת"א מיסוי וכלכלה. זמן קצר לאחר שהצטרפה לשירות הציבורי, היא קיבלה את הטלפון שהכניס אותה למסלול המהיר עד לתפקידה כפרקליטת מחוז.

"במהלך חופשת לידה ששהיתי בה, פתאום קיבלתי טלפון מיעקב כהן, שהיה אז פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה. אני זוכרת את ההתרגשות שאחזה בי, שפרקליט המחוז מתקשר אלי. היום זה נורא מצחיק אותי. הוא אמר לי 'ליאת שלום, שמעתי שילדת, מזל טוב. רציתי להגיד לך שהתפנה לי תקן, והייתי מאוד שמח אם תבואי לעבוד אצלנו'.

"אמרתי לו שאני מאוד אשמח לעבוד אצלם. אז הוא הזמין אותי למחרת לראיון, ומיד קיבל אותי לעבודה. וכך התחלתי לעבוד בפרקליטות מיסוי וכלכלה ב-16 באוגוסט 1998".

הילדים לא יכולים לסבול שאמא נכנסת הביתה עם הטלפון באוזן

את ניהול תיק הולילנד החלה בן ארי כפרקליטה מן המניין בפרקליטות מיסוי וכלכלה, אך במהלך ניהולו השתנה הסטטוס המקצועי שלה, והיא מונתה לפרקליטה המנהלת את המחוז. זאת, לאחר שתוך כדי ניהול התיק הודיעה פרקליטת המחוז לשעבר, רובינק, כי היא פורשת מתפקידה.

בן ארי-שווקי קיבלה את ההודעה בתחושות מעורבות. "באותה תקופה לא חשבתי לאן אני מתקדמת מכאן או חלמתי על תפקיד יותר בכיר בפרקליטות. ניהלתי את התיקים שלי באהבה ובכוונה גדולה, הרגשתי שאני תורמת למדינה, שאני עושה את השליחות ומגשימה את הציונות שלי, ולא הסתכלתי למעלה.

"הייתי גם צעירה יחסית, והיו כאן פרקליטים הרבה יותר מבוגרים ממני ו-ותיקים בפרקליטות, אז לא שעטתי קדימה", כך בן ארי, שחושפת איך בזכות יצר התחרות הגיעה לתפקידה לבסוף. "כשפורסם המכרז, היו לנו שבועיים להגיש מועמדות, וממש התלבטתי אם להגיש מועמדות, כי לא הייתי בטוחה שאני רוצה את זה, אבל בסופו של דבר אמרתי לעצמי שאני אגיש רק כדי לא לפספס, ולא להצטער אחר-כך שלא הגשתי.

"אבל אני אדם תחרותי, ואם אני ניגשת לתחרות, אני רוצה גם לזכות בה, אז אחרי שהגשתי את המועמדות כבר נכנסתי לזה, ושאלתי את עצמי כמה שאלות על מה יהיה, אם אני אסיר מועמדות או אם אני לא אזכה, והבנתי שיהיה לי לא פשוט להישאר ביחידה הזאת. לשמחתי, לא נדרשתי לשאלות הללו, כי מוניתי לתפקיד".

באפריל 2012, שלושה חודשים בלבד לפני תחילת שלב ההוכחות בפרשת הולילנד, מונתה בן ארי לתפקיד, והחלטתה הראשונה הייתה להמשיך לשמש כתובעת הראשית בתיק. אם היא חשבה ש"הטירוף", כהגדרתה, הגיע אליה עם תיק הולילנד, ועימו גם יסתיים, התברר לה כי גם החיים כפרקליטת מחוז הם לא פיקניק. "כשנגמר תיק הולילנד, ב-8 בדצמבר 2014, היום האחרון של הדיון בעליון בתיק, אמרתי לעצמי שעכשיו יהיה לי מלא זמן כפרקליטת מחוז, כי הקדשתי לתיק הזה בין שלוש לחמש שעות כל יום. אבל משום מה לא התפנו לי שלוש עד חמש שעות ביום. אני עדיין עסוקה מאוד-מאוד.

"אני מגיעה למשרד בערך בשמונה בבוקר, אבל כבר משבע בבוקר, כשאני בדרכים, אני בשיחות טלפון בענייני עבודה עם כל הגורמים הרלבנטיים. אני יוצאת מפה ביום טוב בשבע בערב, אבל זה לא נדיר שאני יוצאת בין שמונה לאחת-עשרה בלילה. גם כשאני מגיעה הביתה אני עובדת. אחד הדברים שהילדים שלי לא יכולים לסבול, זה שאני נכנסת הביתה עם הטלפון באוזן".

ילדיה של עו"ד בן ארי-שווקי - מאור בת 17.5; אופיר בן 15; ותומר בן 13.5 - כבר הודיעו לה רשמית, כי הם לא רוצים להיות עורכי-דין. העבודה של אימא - בכירה וחשובה ככל שתהיה - לא קוסמת להם. הם לא מתרשמים מהשליחות. לא מתרשמים מהמאבק בשחיתות ובפשיעה הכלכלית. הם מתרשמים מזה שהם לא רואים את אימא. גם כשהיא בבית היא חצי נעדרת. הגוף שלה בבית. הראש בעבודה.

"אני מפספסת את חיי השגרה של משפחתי. את היום-יום. זה הקורבן המרכזי שאני נאלצת להקריב מאז המינוי. את האירועים המיוחדים, ימי-הולדת וטקסי סיום וכדומה, לא פספסתי מעולם, ואני גם מאוד מקווה שאני לא אפספס. את הדברים הרגילים, חיי המשפחה אני כן מפספסת, אבל תחושת השליחות שלי מאוד חזקה, אני מאמינה מאוד במה שאני עושה, אז זה עוזר. ואני חושבת שזו גם דוגמה טובה לילדיי".

עו"ד ליאת

בן ארי-שווקי

אישי: ליאת בן ארי-שווקי (49) נולדה בנתניה ומתגוררת במושב חרות בשרון. נשואה לאביב, טייס בחיל האוויר ואיש עסקים, אם לשלושה

מקצועי: מכהנת כפרקליטת מחוז ת"א מיסוי וכלכלה מאז 2012, מנהלת 50 פרקליטים המנהלים את תיקי השחיתות, ניירות-הערך, הלבנת ההון והמיסוי הגדולים במדינה

השכלה: תארים ראשון ושני בקרימינולוגיה, תואר ראשון במשפטים ותואר שני במנהל ציבורי

צרו איתנו קשר *5988