"אנחנו מלמדים עולים איך לעבור ראיון עבודה בישראלית"

מחקר של המכון למדיניות העם היהודי מראה, כי החסם המרכזי המונע עלייה בקרב משפחות עם ילדים, הוא הנושא התעסוקתי. 58% ציינו כי זהו החסם המוביל והוא גובר אפילו על החשש הטבעי של שליחת ילדים לצבא (55%). גם גלי שחר, מנכ"לית עמותת גבהים (שהוקמה על-ידי קרן רש"י) המתמחה בהשמה של עולים חדשים אקדמאים בשוק הישראלי, מסכימה שהדגל האדום מבחינת העלייה הוא מציאת תעסוקה וכי זהו הנושא שמעסיק מאוד את העולים החדשים, הרבה לפני שהם עולים על המטוס.

למה בחרתם דווקא לסייע לאקדמאים?

"זו אוכלוסייה מאוד איכותית, רבים עם תארים מתקדמים שמגיעים מארצות מערביות - ארה"ב, צרפת ומדינות אירופאיות נוספות. המטרה שלנו היא שעולים אקדמאים יישארו בישראל ולא יקומו וילכו. אנחנו נמצאים בעולם גלובלי ונמצאים בתחרות מול מדינות אחרות שמציעות תנאים ואפשרויות קורצות לאנשים איכותיים".

אבל התחרות מתחילה בעצם עוד לפני שהעולים מגיעים לפה פיזית. ההחלטה שלהם להגר ישראל עומדת במבחן מול מדינות אטרקטיביות אחרות.

"זה נכון, ואנחנו פעילים כבר בשלב לפני העלייה. אבל החלק העצוב הוא שיש לא מעט עולים שכבר הושקעו בהם מאמצים וכספים, הם הגיעו לארץ, ניסו להיקלט במקצוע שלהם ולא הצליחו. משם, הדרך החוצה הייתה קצרה. זה הכי כואב, כי אלה שניסו ועזבו בטוח לא יחזור לפה, והם גם יהפכו ל'שגרירים רעים'. אלה כספים עצומים שהמדינה הפסידה - גם בסל הקליטה וגם בזה שתושבים איכותיים שיכלו לסייע לכלכלה המקומית עוזבים את ישראל".

באיזה חלקים מהמשק יכולים העולים להשתלב?

"הכוח שלנו הוא בעיקר בעולם העסקי ושם אנחנו יכולים להביא ערך. כל המקצועות של מכירות, פיתוח עסקי, אסטרטגיה, שיווק, היי טק, תכנות וכד'. יש לנו במאגר 500 חברות שאנחנו בקשר רציף איתן ושם אנחנו מנסים לבצע את ההשמות ולחבר אליהן את העולים. לקח זמן לבנות את המאגר, אבל היום יש חברות שכבר מבינות את הערך המוסף של העולים והן כבר מחפשות אצלנו כוח אדם איכותי. אנחנו עומדים היום על 88% השמות מוצלחות - אנשים שעובדים במשרה מלאה במקצוע שלהם".

פערי ציפיות בתחום השכר

אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני העולים הוא לגשר על פערי התרבות העסקית. בעוד שבארצות המוצא כללי המשחק היו ברורים, האווירה העסקית ושוק העבודה בישראל הם לרוב שונים ומצריכים גישה אחרת.

"אנחנו מלמדים עולים איך לעבור ראיון עבודה בישראלית, שזו שפה שדומה לעברית, אבל יש בה כמה ניואנסים שחייבים להכיר כדי לצלוח את הראיון בהצלחה. ישראלים עושים ראיון עבודה מאוד לא פורמלי, וזה ניגוד גדול לתרבות העסקית בארה"ב וצרפת למשל. זה מאוד שונה לשבת מול מראיין ששואל אותך שאלות אישיות, לא מתוך חדירה לפרטיות, אלא בגלל שהוא מתעניין", מסבירה שחר.

החברות הישראליות מבינות את הערך המוסף שיש לעולים חדשים?

"הכלכלה הישראלית עברה תהפוכות בשנים האחרונות. כולם הופכים להיות יותר גלובליים וחדירה לשווקים בעולם היא יעד לגיטימי של לא מעט חברות. במישור הזה יש לעולים יתרון יחסי מובהק - היכרות עם שווקים ושפות. אבל מעבר לזה יש גם חברות שהבינו שאם אתה מעסיק ישראלים זה מור אוף זה סיים, אבל לפעמים להביא מישהו עם ראייה קצת שונה, שלמד באוניברסיטה גדולה כמו סטנפורד או ייל, זה יכול לתת המון לארגון. לדעתי, מה שעדיין חסר זה עידוד מעסיקים ישראליים להעסיק עולים".

אבל להעסיק עולה זה סיכון. אתה יכול לקחת עולה חדש, ללמד אותו את המקצוע ולהשקיע בו ואחרי חצי שנה הוא יכול לעזוב בגלל שלא התאקלם במדינה.

"אנחנו מנסים להקטין את הסיכון. אנחנו מכינים אותו כמה שיותר לשוק הישראלי ומנסים לתת לו סוג של חותמת מוכנות לשוק. אנחנו עוזרים לכוון את היכולות שלו למקומות שהוא יכול להביא תועלת לעצמו ולחברה. גם האיכותיים ובעלי ההשכלה הגבוהה מתוסכלים כאן נורא. לפעמים לוקח למצוא עבודה איכותית משך זמן של שנה, וכשאתה נמצא במדינה שלא נולדת בה, אתה לפעמים לא רואה את האור".

איך אתם מכינים אותם לפערים בשכר?

"השכר לא מקביל למה שקורה בחו"ל, ויש פערי ציפיות. בסוף יש הבנה. בנוסף, לא תמיד מה שהם חושבים שהם יכולים לעשות הם באמת יכולים לעשות כאן. לפעמים שם הוא היה פרוג'קט מנג'ר ובארץ יש לזה אדפטציה אחרת. צריך לחדד את הניואנסים הקטנים".

איך אתם מתמודדים עם הטענה שעניי עירך קודמים?

"העולים לא תופסים פוזיציות של ישראלים. החוזק הוא לקחת עולה ולנתב את היכולות שלו למקום שהוא מביא ערך מוסף - בשפה או ביכולות שאינם נמצאים פה. אתה רואה הרבה מאוד ישראלים שבחרו לעזוב, ומנגד אתה רואה עולים שהיו להם אופציות טובות בחו"ל אבל הם בחרו לבוא לפה. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי שהם יישארו פה. אם הטובים יעזבו מי יישאר פה?".

האקזיט הבא? תוכנית סטארט-אפים של עולים

אחת התוכניות של עמותת גבהים היא The Hive - תוכנית אקסלרטור שנועדה לתת לצעירים ויזמים מקום להקמת סטארט-אפים.

לדברי שחר, "יש להם רעיונות, והתפקיד שלנו הוא לקחת את שלב הרעיון ולתת להם עזרה לשלב הביצוע וההקמה. הם נעזרים במנטורים מהתחום, מאנשי קרנות הון סיכון וכד'. זו תוכנית של 6 חודשים שכוללת הרצאות וסדנאות של מרצים, חלקם בהתנדבות וחלקם בתשלום, ועובדים על תוכנית עסקית ואחרי חצי שנה הם מציגים מול משקיעים את המוצר. בחממה בתל אביב המימון מבוסס על פילנתרופיה כללית של העמותה ויש גם חממה באשדוד. אנחנו משלבים גם ישראלים בתוך התוכנית כדי שהעולים לא יהיו בתוך בועה, ולרוב הם עובדים בצמדים".