כחלון מפרק את גרסת מימון?

דבר אחד ברור עם פרסום עדותו של שר האוצר בנוגע לקובי מימון: כחלון בא לברך ויצא מקלל

משה כחלון קובי מימון / צילום: שלומי יוסף
משה כחלון קובי מימון / צילום: שלומי יוסף

יותר ברור מזה משה כחלון כבר לא יכול היה להיות. הדבר היחיד ששר האוצר לא סיפק הם מסמכים כתובים המוכיחים את בעלותו של חברו הקרוב, קובי מימון, בכל עסקיו ברחבי הארץ והעולם. חוץ מאלה כחלון סיפק הכול: קשר חזק של מימון לקונצרן ענק, תסכול כאשר הממשל פוגע בחברות בקונצרן, ונטישת הארץ בעקבות הרגולציה המכבידה.

למקרא העדות של חברו השר, קשה להתנער מהתחושה שמדובר במסמר האחרון בארון הקבורה של הכחשותיו של מימון את בעלותו על עסקים חובקי-עולם ועתירי-נכסים.

מימון מאוד התאמץ. שנים על גבי שנים לא נחשף פרט משמעותי על עסקיו וגם לא עליו באופן אישי. את חבריו הקרובים הוא שמר קרוב מאוד, כשהוא מבהיר להם מה גבולות הגזרה - מה מותר לחשוף ומה אסור ביחסים עימו. והכול היה אסור. מימון יצר סביבו בועה, מתחם סגור. פרשת השמיים הסגורים של בר רפאלי קטנה עליו. הוא אמן הסודות.

ואז החבר כחלון רץ לפוליטיקה. מימון מצא את עצמו בסיטואציה בעייתית, אך עדיין הצליח להישאר תחת הרדאר, בדרך-כלל. הסקרנות הציבורית סביבו הפכה לבלתי נשלטת כשכחלון פסל את עצמו מלעסוק בכל דרך בענייני הגז, עקב קשריו עם "איש הגז" ממאגר "תמר", בעל השליטה בישראמקו, קובי מימון.

כבר אז תהינו איך מתחברות הגרסאות של שני החברים הטובים - הכחשתו של מימון את בעלותו בחברות ענק במשק; מול הימנעותו של החבר מלדון בעניינים הקשורים אליו. אם מימון הוא רק יו"ר-שכיר ולא בעלים, אז מה הבעיה של כחלון? אבל כחלון ידע שיש בעיה. הבועה של מימון איימה להתפוצץ.

וכעת, בעדותו בבית המשפט, כחלון לא יכול היה להכחיש את מה שידוע לו זה שנים - החבר שלי הוא טייקון, אמר בקול רם. במילים אחרות כמובן, אבל קשה להתעלם מהדברים גם בנוסחם המקורי.

התכנון המקורי היה שכחלון יעיד לטובת חברו הקרוב במשפט המתנהל מול זוגתו לשעבר, כרמלה וילנסקי. אולם נדמה כי כנותו של כחלון על דוכן העדים רק סיבכה את החבר מימון. אחרי עדות כזו קשה יהיה להכחיש מעורבות בעסקים ולטעון "הייתי רק יו"ר-שכיר", כפי שמימון טען עד כה (לא בעצמו, כי הוא לא מדבר עם תקשורת. מקורביו דאגו להכחיש את בעלותו בנכסים המיוחסים לו).

עכשיו נותרו מול בית המשפט הגרסאות הסותרות המקוריות מימון-וילנסקי, אך נראה כי הכף מוטה לכיוון גרסתה של כרמלה וילנסקי, אשר נהנית כעת מעדות של לא אחר מאשר שר אוצר מכהן.

האם גם הפעם יצליח קובי מימון להכחיש את היקף נכסיו ורכושו? האם יצליח להוכיח לבית המשפט - מצויד בכלים שסיפק לו חברו הקרוב ביותר, חיים צוף, בעדות לטובתו (שאותה לא ניתן לפרסם) - כי הוא בסך-הכול עוד יו"ר-שכיר מן השורה, וכל ההילולה סביבו מקורה בטעות? אני, לפחות, מתקשה להאמין.

ועוד שאלה שחייבת להישאל: מה יהיה עם הבדיקה של רשות המסים את היקף נכסיו של מימון? האם העדות של כחלון תסבך את חברו הטוב בחקירה מעמיקה יותר? אם כזו אינה מתקיימת כבר, ניתן להניח שתיפתח או תחודש - או כל הגדרה אחרת שמתאימה.

אמנם העדות של כחלון לא מהווה ראיה חותכת לדבר, ובית המשפט מחויב לסטנדרטים ראייתיים כבדים יותר ונטל הוכחה משמעותי יותר, אך דבר אחד ברור עם פרסום עדותו של שר האוצר: כחלון בא לברך ויצא מקלל.