גולדברג יגיש מחר חוות-דעת על נציבות הביקורת על הפרקליטות

בחודשים האחרונים שמע אליעזר גולדברג את עמדותיהם של בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה לגבי אופן הפעולה הרצוי של הנציבות ■ לדור התנגד לביקורת פרטנית: "הופכים את הפרקליטות לחיוורת וחסרת תעוזה"

בכירי המערכת המשפטית בעבר ובהווה ואישי ציבור נוספים התייצבו בשבועות האחרונים בפני מבקר המדינה והשופט העליון לשעבר, אליעזר גולדברג, ושטחו בפניו את עמדותיהם באשר לאופן הפעולה הרצוי של נציבות הביקורת על הפרקליטות ומערך התביעה (נבת"ם) שהחלה לפעול לפני כשנה וחצי.

לאחר ששמע את כלל הדעות - בהן של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון; פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור; השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד; נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש; ורבים נוספים - יעביר מחר (ה') גולדברג לשרת המשפטים, איילת שקד, וליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את חוות-דעתו ומסקנותיו. אלה יקבעו את עתידה של נציבות הביקורת שבראשה עומדת השופטת המחוזית לשעבר, הילה גרסטל.

נציבות הביקורת על הפרקליטות החלה לפעול ב-1 באפריל 2014 בעיקר כדי לפקח על עבודת הפרקליטים בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות השונות ברחבי הארץ (ראו מסגרת). ואולם, מיד עם ההכרזה על הקמת הנציבות, הודיע ארגון הפרקליטים שלא ישתף פעולה עמה והכריז על סכסוך עבודה בעיקר בשל הביקורת הפרטנית של הנציבות על עבודת הפרקליטים (להבדיל מהביקורת המערכתית). נציבת הביקורת, השופטת גרסטל, סבורה מנגד כי בירור התלונות הפרטניות מהווה חלק אינטגרלי מעבודת הנציבות, וכי הנציבות צריכה להמשיך לפעול הן באמצעות האגף שעורך ביקורת עומק מערכתית על עבודת הפרקליטות, והן באמצעות האגף לתלונות פרטניות שמברר כל תלונה שמגיעה אליו מהציבור הרחב על עבודת פרקליט זה או אחר.

סכסוך העבודה של הפרקליטים הסתיים ביוני האחרון בעקבות הודעתה של השרה שקד על מינויו של גולדברג לבחינת עבודת הנציבות. לדברי שקד, גולדברג מונה "כדי לגבש מתווה אשר יישקף את רצונות וצרכי הצדדים והאינטרס הציבורי באופן הנכון ביותר. לאחר סיום עבודתו, נשב לבחון את ההמלצות ונחליט על דרך פעולה עתידית". עם סיום עבודתו של גולדברג, כוססים אנשי ארגון הפרקליטים את ציפורניהם לקראת מחר ומקווים שהמבקר יקבל את עמדתם וימליץ על הפסקת הביקורת הפרטנית על עבודתם.

"ממלכה בפני עצמה"

אחד האנשים המסקרנים שהופיעו בפני גולדברג הוא שר המשפטים לשעבר רמון. כזכור, לרמון יש בטן מלאה על הפרקליטות שבראשות היועמ"ש לשעבר, מני מזוז, החליטה ב-2007 להעמידו לדין פלילי בגין המקרה שבו נישק קצינה צעירה בפיה ב-12 ביולי 2006. רמון הורשע במעשה מגונה ללא הסכמה, אך נקבע כי במעשיו לא דבק קלון.

רמון הופיע בפני המבקר גולדברג באוגוסט וסיפר כיצד כבר כשנכנס לתפקיד שר המשפטים, חשב שצריך לחוקק בישראל חוק בנושא וכי יוקם גוף ביקורת "כמו במדינות מתוקנות". "שלושה וחצי חודשים לאחר מכן הועמדתי לדין.. והכל בסדר, ההחלטה של הפרקליטות היא לגיטימית, ככה החליטו .. אני לא מתווכח על שיקול-הדעת... אני מדבר על מקרים של התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה", אמר.

בהמשך פרש רמון בפני גולדברג את סיפורו האישי שמהווה, לטעמו, משל לבעיה הכללית של חוסר הפיקוח על הפרקליטות. "התגלה לי שהיו האזנות סתר בתיק. שלחתי באמצעות עורך דיני מכתב וביקשתי שיענו לי האם היו האזנות, ואם היו - אבקש לקבל את החומר. קיבלתי מכתב שלא היה ולא נברא... היו שלושה מכתבים, בהם פרקליטת המחוז דאז (רות דוד שכיום עומדת לדין בפרשת רונאל פישר - ח'מ') אמרה שלא היו האזנות, כתבה מכתבים שהתבררו כלא אמת... לאחר מכן אמרה שכן היו. אם הייתי יודע, הייתי יכול לפעול אחרת.

"על התנהגות זו הוקמו שלוש ועדות, מבקר המדינה קבע שהייתה רשלנות ממשית עם אחריות אישית". לדברי רמון, המקרה שלו מהווה "אחת הדוגמאות הקלסיות שאם היה פיקוח אמיתי על הפרקליטות היה למי לפנות בשאלה - האם זה סביר, נכון וכו'. אבל אין, שום דבר. זו ממלכה בפני עצמה".

בשלב מסוים של הדיון הקשה גולדברג על רמון ואמר: "אבל אם אתה יוצר גוף ביקורת, ברגע שאתה פותח את הדלת, תבוא תלונה גם על דברים קלים יותר, למשל שהפרקליט אמר דברים שלא נאמרים בבית משפט". רמון השיב כי החוק הרלוונטי בארה"ב, למשל, מטפל בעניינים הקשורים להליכים משפטיים, בהם פרקליטים פגעו באופן עשיית הצדק. "אני לא בא ומתלונן על איך רות דוד התנהגה. הכוונה היא ברורה. (הביקורת צריכה להיעשות כאשר) התנהלות הפרקליט פגעה בעשיית הצדק, או שפרקליט שיקר לטובת משהו".

גם השופט בדימוס ד"ר וינוגרד תמך בהמשך פעולת נציבות הביקורת על הפרקליטות במתכונת הנוכחית. "בלי לפגוע חלילה בפעילות מבקר המדינה, אנחנו חושבים שצריך שיהיה גוף ייחודי שעוסק בנושא של ביקורת על הפרקליטים", אמר וינוגרד. "אם נטול את הביקורת הפרטנית מידי השופטת גרסטל, זה נוטל את העוקץ מביקורת אמיתית שראוי שתיעשה ביחס לפרקליטים... יש מקרים שהעניין המערכתי הוא הקובע ופעילות האנשים היא שולית. יש מקרים שבהם יש לשים דגש על הפעילות האנושית שהביאה לתוצאה שעומדת לביקורת. אי-אפשר להפריד. לא יכול להיות שתוך בדיקה מערכתית תהיה היתקלות בפעילות לא תקינה של אנשים, ויאמרו: 'את זה אני לא מבקר'".

בין היתר, חשף וינוגרד כי הוא עצמו הגיש לאחרונה לנציבות תלונה על התנהגות של פרקליטים סביב משפטו של ישראל פרי ז"ל. פרי שיוצג בידי וינוגרד, הורשע בגניבת 320 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו ונדון ל-10 שנות מאסר, אותן ריצה בביתו בשל מחלת הסרטן עד מותו במארס האחרון. לטענת וינוגרד, אחד הפרקליטים שניהלו את המשפט שינה את עדותו של אחד העדים. "הקלטות מראות שבעת שהעד מעיד, על עובדות מסוימות, מבקש הפרקליט הפסקה, יוצאים החוצה לחדר אחר וההקלטות מראות שהוא אומר - 'מה שענית כך זה לא טוב, צריך לענות כך'. הם חוזרים חזרה והעדות משתנה", טען וינוגרד והוסיף: "אם הנציבה גרסטל תרצה לבדוק מקרה זה, איך אפשר לומר שהיא לא תיכנס לצד אישי ולשאלה איך התנהג הפרקליט?".

"פועל כגוף עצמאי"

מי שהביע עמדה הפוכה מזו של וינוגרד ורמון הוא פרקליט המדינה לשעבר לדור, שיצא באופן נחרץ נגד הביקורת הפרטנית על הפרקליטים. לדור שמוכר כלוחם גדול בשחיתות השלטונית, פתח את דבריו בכך שאמר לגולדברג כי "אני לא חושב שראוי לשמר את הגוף הזה, אסור להנציחו, ולמעשה צריך לפעול בדרך הפעולה הבאה: לשדרג את מערך הביקורת כך שתאפשר את קיומו במשרד מבקר המדינה". לדברי לדור, "הגוף כיום הזה לעמדתי, לא פועל כשלוחו של היועץ המשפטי לממשלה וזה מוכח הלכה למעשה. מדובר במי שרואה עצמה כגוף עצמאי, שבוחנת את נושא הביקורת בדרכה שלה אין אינטראקציה שוטפת. משרד המבקר מוסמך על-פי חוק, הוא רואה תמונה רחבה. ולכן, אני לא מבין עד כה מה הסיבה שביקורת כזו לא תיעשה במשרד מבקר המדינה?".

לדור התריע כי עבודתו של פרקליט כרוכה, מבוקר עד ערב, בשורה ארוכה של החלטות והוא אינו עוסק במדע מדויק. "זה עולם מאוד גמיש. כשאני שואל שאלה בחקירה נגדית, אני קצת מתלבט, אני לא פעם יוצא לדרך עם איזושהי הנחה. אם אני אשלם מחיר שאני משלם על החלטה שקיבלתי, המשמעות היא שאני הופך להיות פרקליט 'נכה'", טען.

לדברי לדור, "בעידן החדש שהפרקליט מאוד ריאלי, והצד השני יתלונן על כל מעידה או על כל מה שנראה לו כמעידה - המחיר מתבטא בכך שהפרקליט יימנע מלהפוך את עצמו מתובע לנילון. השיח בתוך המערכת יהיה: 'אני לא צריך את הצרה הזו'. המחירים האלה הם מחירים כאלה שיאלצו את הפרקליט לשנות את התנהגותו. אין לנו את השומנים האלה של ביטחון עצמי בתרבות במדינת ישראל, כך שייווצר מצב כי הרבה יותר (פרקליטים - ח'מ') יימנעו מלהפעיל את שיקול-הדעת".

לדור הקשה: "כל אחד מהפרקליטים חשוף למציאות שלא קיימת בשום מדינה אחרת. אנחנו שירות ציבורי פחות טובה מכל מדינה אחרת? איזה מערכת ציבורית נתון לביקורת כמו זו? אין תשובות לשאלה זו". פרקליט המדינה ציין כי "אני מוטרד, אתם במו-ידיכם הופכים את הפרקליטות לחיוורת, חסרת מעוף, חסרת תעוזה. הפרקליט יאמר 'אני לא אעשה את ההחלטות הקשות כי אין מי שיגבה אותי'".

עם זאת, לדור הזכיר כי "בקולי התחייבתי כי לגבי פרשת משה קצב יש צורך לערוך ביקורת. כתבתי ליועץ המשפטי לממשלה בזמנו, אבל היה סירוב לכך". בהמשך הביע לדור חשש מכך שהביקורת הפרטנית של הנציבות תחליש את מעמד הפרקליטות. "אם גרסטל מצאה שלוש תלונות מוצדקות (תלונות פרטניות על פרקליטים - ח'מ') זאת הצדקה להקים גוף ממלכתי?... זו החלטה חסרת פרופורציה", סיכם לדור את עמדתו.

גם נשיאת העליון בדימוס ביניש, שקודם למינויה לעליון שימשה כפרקליטת המדינה, יצאה נגד עיקר הביקורת הפרטנית על הפרקליטים. במכתב ששלחה ביניש למבקר, היא כתבה: "לו דעתי תישמע, הייתי מבטלת את הסמכת הנציבות לקיים ביקורת פרטנית של תלונות מהציבור ומותירה את הסמכות לבירור תלונות פרטניות בידי הנציבות רק למקרים חריגים שבהם מבקשים ראשי מערכת התביעה לברר אירועים או תלונות שהובאו לידיעתם באמצעות הנציבות, על-פי שיקול-דעתם המקצועי".

ביניש התריעה מפני האווירה הציבורית שפוגעת במעמד הפרקליטות. "מלאכת הפרקליטות קשה ומורכבת... האווירה הקשה והעוינת בציבוריות הישראלית מערימה קשיים לא מעטים על הפרקליטים וליבוי היצרים במאבקים של גורמי פשע נגד אוכפי החוק כבר גרמו לפגיעה עד כדי סיכון פיסי ונפשי לעבודת הפרקליטות", הזכירה ביניש. "חוששתני כי הקמת הנציבות ובעיקר הסמכתה לברר גם תלונות פרטניות כדבר שבשגרה, מעניקה יכולת וכוח למי שמבקש לפגוע בפעולתה העצמאית וחסרת הפניות של מערכת האכיפה. במציאות המודרנית ובאווירה התקשורתית המאפיינת את ימינו, די לעתים בעצם פרסום אודות דבר קיומה של תלונה שהוגשה לנציבות ומתן פומבי לדברים, כדי לפגוע בהליך, להטיל מורא על הפרקליט הנילון ולייצר מראית פני איום על חוסר הפניות שלו". עם זאת, ביניש הביעה תמיכה בהמשך הליכי הביקורת המערכתית של נציבות הביקורת, ככול שאלה נעשים בתיאום עם הפרקליטות.

עו"ד אלי זהר, סנגורו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, והעומד בראש משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, הביע בפני המבקר תמיכה בגוף הביקורת על הפרקליטות וקיומה של ביקורת פרטנית על פרקליטים.

הנציבה הילה גרסטל: "בלי ביקורת פרטנית - נציבות הביקורת תהיה נכה קשות"

גם נציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, הופיעה בפני מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, והביעה בפניו את דעתה כי הנציבות שבראשה היא עומדת צריכה להמשיך להפעיל הן ביקורת מערכתית והן ביקורת פרטנית על עבודת הפרקליטות.

"אין ספק שדרך התלונות הפרטניות, אנחנו נחשפים גם לבעיות ברמה האישית של המתלוננים, אבל גם לבעיות ברמה המערכתית. אנחנו מקבלים פזל של תמונה שלמה", אמרה גרסטל למבקר המדינה.

לדברי הנציבה, "זה אמנם ייחודי בעולם, כי אנחנו מדינה מיוחדת. אבל בארץ זה קיים, זה לא קיים רק במבקר המדינה. זה קיים בעוד מקומות. אי אפשר להגזים בחשיבות של החיבור. אני חושבת שהגוף הזה בלי התלונות הפרטניות, אני לא אומרת שאין בו טעם, אבל הוא נכה. קשות".

הנציבה גרסטל מתחה ביקורת על התנהלותו של פרקליט המדינה, שי ניצן, שלדבריה תמך בנציבות הביקורת בתחילת הדרך ושינה את עמדתו ללא הסבר לכך. "לא שמעתי מילה של ביקורת על האגף המערכתי, עד ליום שראינו את התגובה בכתב שלהם ובו טענות על חוסר שיתוף פעולה מצד הנציבות. יומיים קודם ישבו אצלנו פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה ומנהל יחידת הניהול, ישבנו כל אגף הביקורת, ולא נאמרה מילה אחת. לא הייתה שום הערה".

בהמשך אמרה הנציבה גרסטל כי "מנקודת המבט שלי זה היה מפתיע ביותר לשמוע את טענות הנהלת הפרקליטות. עד אפריל השנה היה שיתוף פעולה. לא שמענו מילה על הביקורת המערכתית. כשקראתי את ההתייחסות (של בכירי הפרקליטות) הייתי מופתעת, מאוכזבת. בשיח בינינו, לא הייתה מילה. אני לא ניהלתי שום דבר בצורה אגרסיבית".

שנת הפעילות הראשונה: 210 תלונות פרטניות, 150 נבדקו, 3 נמצאו מוצדקות

נציבות הביקורת על הפרקליטות ומערך התביעה (נבת"ם) בראשות השופטת הילה גרסטל, החלה לפעול ב-1 באפריל 2014 ופרסמה את הדוח הראשון שלה בפברואר 2015.

מהדוח, היחידי עד כה שעסק בתלונות פרטניות נגד פרקליטים, עלה כי בתשעת החודשים הראשונים לפעילות הנציבות, התקבלו באגף התלונות הפרטניות 210 פניות, מתוכן הושלם הטיפול ב-151. עד כה מצאה הנציבות שתי תלונות מוצדקות ללא שמסרה המלצה אופרטיבית בגינן; תלונה אחת נוספת נמצאה מוצדקת ואף התקבלה המלצה אופרטיביות - להעמיד לדין משמעתי בתוך הפרקליטות את הפרקליטה שהתלונה בגינה נמצאה מוצדקת.

התלונה שנמצאה מוצדקת עסקה בהתנהלות עורכת דין שעובדת כתובעת במחלקה המשפטית של עיריית רמת גן, והיא הוגשה בידי בני-זוג, תושבי העיר, שהואשמו על-ידי עיריית רמת גן בבית המשפט לעניינים מקומיים בעיר כי ביצעו עבודות ללא היתר בנייה. בני-הזוג טענו כי עוה"ד שיקרה במהלך הליך המשפטי נגדם כשטענה בבית המשפט שיש להם עבירות קודמות והציגה מצג שווא עובדתי כאילו הם הועמדו לדין, בעוד שבפועל לא הוגש נגדם כתב אישום. "מעיון בפרוטוקול הדיון עולה, שעו"ד ק' הציגה עובדה לא נכונה ביודעה שהעובדה אינה נכונה", נכתב בדוח. הנציבה גרסטל קבעה כי עו"ד ק' מחזיקה הסמכה בכתב מהיועמ"ש ומייצגת רשות ציבורית בערכאות, ובתור שכזו, נכון יהיה להחיל עליה גם את כלל 6 לקוד האתי לפרקליטי המדינה (אוגוסט 2013) הקובע: "הפרקליט לא יציג ראיה ביודעו שאין בה אמת ולא יטען עובדה ביודעו כי אינה נכונה, וזאת על-פי ההכרה וההנחה, כי בדבריו ניתן אמון רב, בהיותם מייצגים את עמדת המדינה".