סוחרים בעיר העתיקה: "למה סכינים? מה יש לנו חוץ מזה?"

סוחרים שברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים מתלוננים על צניחה של 90% במכירות: הלקוחות היהודים לא באים, מפחדים. גם הפלסטינים מעדיפים להישאר בבתים. תנועת תיירים ומטיילים לאורך הרחוב דלילה. בימי שגרה, התנועה בסמטאות האלה מתאפיינת בדוחק, בצפיפות.

שוטרים דרוכים וחמושים עומדים בקבוצות כמעט בכל 20 מטר, בוחנים בעיניים חשדניות כל עובר אורח. רבים מהצעירים שעוברים במקום נדרשים לעבור בין גלאי מתכות שיגלו אם הם נושאים על גופם סכינים, מברגים או נשק חם.

המתח בשיא. כל מי שמזדמן לשם שומר לעצמו על הגב, על העורף, לא יודע מאיזה כיוון תישלף המאכלת. "למה סכינים?", אומר לנו אחד הסוחרים תושב בית חנינה, בעל חנות למכירת מזכרות, "מה יש לנו חוץ מזה? שנעמוד מולכם ככה, בחיבוק ידיים ונחכה שתהרגו אותנו? זה מה שיש לנו ביד, זה מה שיש לנו לעשות. אני אישית, לא מסוגל לשחוט אפילו עוף. יש לי 9 ילדים, אני לא צריך בעיות. גם כך הם יושבים בבית - כי בית הספר סגור בגלל כל הבלגן הזה".

פחות מיממה מאז החלטות הקבינט המדיני-ביטחוני על שורה של מהלכים חדשים שנועדו לשנות את המציאות המדממת בבירה - ניכר שעיריית ירושלים פתחה הבוקר במבצע לאכיפת החוק: בעל בית קפה ברובע המוסלמי לא תלה שלט שאוסר עישון ונקנס ב-5,000 שקל.

פעולת האכיפה הזאת מזכירה מבצע למעצר חשודים בפעילות חבלנית בגדה: שני שוטרים "כחולים", לצדם עוד ארבעה מג"בניקים, כולם חמושים. המחסניות ב"הכנס", נכונים לכל התפתחות.

"נוקמים בנו", מתלונן עבדל פאתח, הבעלים של חנות עתיקות, "עכשיו באים לסגור איתנו חשבונות, עם בעלי העסקים ברחוב הגיא ורושמים לנו דוחות כי לפני כמה ימים דקרו כאן יהודים ואף אחד לא בא לעזור להם. גם אם הייתי כאן, איך הייתי יכול לעזור? אם הייתי מתקרב השוטרים שלכם היו יורים בי כי היו חושבים שאני מחבל. כך גם ירו בילד בן 13 בפסגת זאב: חשבו שהוא מחבל שבא לדקור - והרגו אותו (הנער לא נהרג - י"א). עכשיו כולנו נצטרך לקחת עורכי דין כדי להתמודד עם הדוחות של העירייה".