חינוך חינם? לא בישראל: ההורים נדרשים לשלם אלפי שקלים

רק חודשיים חלפו מאז שהוציאו ההורים אלפי שקלים על ספרים וציוד ■ במשרד החינוך מגדירים זאת "תשלומי רשות", אך יודעים שרוב ההורים לא יעזו לא לשלם

אילוסטרציה תלמידים בכיתה / צלם: איל יצהר
אילוסטרציה תלמידים בכיתה / צלם: איל יצהר

בימים אלה, כמדי שנה, מקבלים הורי התלמידים וילדי הגנים העירוניים דרישות לתשלומים המטפסים לאלפי שקלים בשנה. תקרת התשלומים שקבע משרד החינוך, הנעה מ-217 שקל לחינוך קדם-יסודי ועד 1,340 שקל לתלמידי כיתה י"ב, עולה עם הכיתה, והתקרה הזאת גבוהה מאוד.

התשלומים הללו מוגדרים ברובם "תשלומי רשות", וכוללים טיולים, אירועי תרבות וכיוצא בזה. אליהם נוספים תשלומים עבור תוכנית לימודים נוספת (תל"ן), עבור מגמות לימוד ועבור רכישת שירותים מרצון, כך שהסכום יכול לנסוק גם ל-3,000 שקל לתלמיד כיתה י"ב, ואם הוא לומד במגמות מסוימות, הסכום יגיע גם ל-5,300 שקל בשנה.

לשם המחשה, עבור תלמידי יסודי עשוי סך התשלומים להגיע לכ-1,800 שקל לשנה.

מדי שנה אנחנו שבים ומסקרים את נושא תשלומי ההורים, ההולכים ומרוקנים ממשמעותו את המונח "חינוך חינם". פניית "גלובס" למשרד החינוך בנושא מגלה כי הנושא אמנם מעסיק אותו, אלא שרוב ההורים בישראל ימשיכו לשלם, משום שהמשרד מקדם פתרון שיסייע בעיקר לבעלי ההכנסות הנמוכות:

"כבר בשנת הלימודים תשע"ד הוכפל תקציב המלגות, והוא עומד כעת על 100 מיליון שקל. המלגה תסייע לתלמידים ברכישת ציוד לימוד, יציאה לטיולים שנתיים ויציאה לפעילויות מחוץ לבית הספר, כאשר על הנהלת בתי הספר לוודא שכל התלמידים הזקוקים לסיוע יהיו מודעים לקיומו של תקציב המלגות", נמסר מהמשרד. "המשרד פועל בשיתוף משרד האוצר והשלטון המקומי לגבש סל תקצוב דיפרנציאלי לתלמידים במערכת החינוך. התקצוב יוקצה על-פי מדד הטיפוח של התלמיד: ככל שמדד הטיפוח יהיה נמוך, התקצוב לתלמיד יהיה גבוה יותר".

ומה באשר להורים שאינם עונים על ההגדרות? הם ימשיכו לשלם.

מה חייבים לשלם, ומה לא?

רק תשלום אחד ברשימה הוא תשלום חובה: ביטוח תאונות אישיות, המשולם ישירות לרשות המקומית. שאר התשלומים - הנוגעים לטיולים, אירועי תרבות, מסיבות ואירועים - מוגדרים כתשלומי רשות, אלא שמעטים ההורים שלא ישלמו על טיולים שנתיים, למשל.

יצוין כי תקרת תשלום החובה על הביטוח זינקה ב-50% - מ-49.50 שקל בשנה קודמת ל-75 שקל השנה.

במשרד החינוך מסבירים כי "המשרד בשיתוף מרכז השלטון המקומי פעלו לקבוע מחיר מרבי לביטוח, כך שיעניק לתלמיד מעטפת רחבה של מענים טיפוליים במשך כל ימות השנה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה בתעריפי הביטוחים בכלל המשק ובכלל זה במערכת החינוך, והדבר גרם לעלייה בעלות הביטוח השנתי. יצוין כי במסגרת המכרז התמודדו שתי חברות בלבד, ונבחרה החברה שהציעה את העלות הנמוכה ביותר".

במרכז השלטון המקומי, האמון על ביטוח תלמידים, מוסיפים כי "משרדי הפנים והמשפטים התעלמו מקריאות חוזרות ונשנות של מרכז השלטון המקומי באשר לכשלים המובנים הקיימים במודל ביטוח תאונות אישיות לתלמידים. ערב פתיחת שנת הלימודים, דרש מהמדינה יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, להחזיר את המצב לקדמותו ולחזור לבטח את התלמידים באמצעות החברה הממשלתית ענבל, מה שיוביל להפחתת המחירים. כיום ההבדלים בפרמיות הביטוחים בין הרשויות נובעים מההפרשים בין מספר התלמידים ואחוז התביעות ברשויות השונות.

"מרכז השלטון המקומי באמצעות החברה למשק וכלכלה הפעיל מכרז שנפתח להתמודדות אף לחברות מחו"ל וכלל את שתי חברות הביטוח היחידות שעוסקות בנושא ביטוח התלמידים בארץ. הרשויות שיבחרו לבטח באמצעות החברה שזכתה במכרז, יוכלו להוזיל את העלויות עבור ביטוח התלמידים. עם זאת, הישארות במצב הקיים בו האחריות לביטוח התלמידים מוטלת על כל רשות בנפרד, תגרור עלייה נוספת ובלתי נשלטת בסכומי הביטוח, הבדלים בתעריפים בין הרשויות והכבדת הנטל על ההורים".

ואכן, יש רשויות שגובות פחות מהתקרה: עיריית חולון ממשיכה גם השנה לגבות 25% פחות, כלומר 56 שקל לתלמיד, ותושבי הרצליה, רחובות ותל-אביב ישלמו 49 שקל. רשות שיכולה לסייע להורים, צריכה לנצל את כוחה.

תשלומי רשות?

יתר הסעיפים ברשימה הארוכה הם תשלומי רשות. כמה הורים אכן לא משלמים? הנתון הזה לא נמצא בידי משרד החינוך, אבל יש להניח כי מטעמים של אי-נעימות, חוסר רצון להעמיד את ילדם במצב מביך או אפילו מחוסר ידיעה, רוב ההורים משלמים.

חשוב להדגיש כי אסור למנוע מתלמיד שהוריו לא שילמו מלהשתתף בפעילות כיתתית, לרבות טיולים, אלא שכאשר מספר ההורים שלא משלמים הוא גדול - בית הספר יכול לבטל את קיומם של טיולים בטענה להיעדר תקציב.

במשרד החינוך מדגישים בעניין זה כי "הנוהל מחייב את בתי הספר לשתף בטיולים ובשירותים אחרים תלמידים שהוריהם אינם מסוגלים לשלם עבורם מפאת מצוקה כלכלית, ועל הנהלת בית הספר לוודא שכל התלמידים הזקוקים לסיוע יהיו מודעים לקיומו של תקציב המלגות".

בנוגע להורים שלא משלמים מטעמים שאינם כלכליים, במשרד החינוך מדגישים כי "על-מנת שלא למנוע אפליה, בדרך-כלל בתי הספר יוציאו את התלמידים הללו, אבל אם אין די משלמים עבור הטיול ולא מסיבה כלכלית - הטיול יכול גם להתבטל".

הרצון והיכולת

רשימת תשלומי ההורים כוללת גם את ההגדרה העלומה "רכישת שירותים מרצון": תקרת הגבייה לסעיף הזה עומדת על 250 שקל בשנה לתלמידים בבתי הספר היסודיים ו-450 שקל בשנה עבור תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. תחת סעיף זה מכניסים בתי הספר הוצאות כמו רכישת יומן לתלמיד, טיפוח חזות בית הספר, עיתון בית ספר, מפגש עם אמנים, ביקור במוזיאונים וכדומה.

האם הסעיף הזה מאפשר להכניס כל הוצאה שבית הספר מוצא לנכון? מסתבר שלא: חוזר מנכ"ל משרד החינוך מפרט רשימת סעיפים שנאסר על הכנסתם לסעיף רכישת שירותים מרצון. עם זאת, עיון בפירוט תשלומים שהועברו ל"גלובס" על-ידי הורים מבתי ספר שונים ברחבי הארץ מגלה כי במקרים רבים בתי הספר מפרים את האמור בחוזר, וכך נכנס תפקיד ההורים למשנה תוקף כשעליהם להיות ערניים לדרישות התשלום.

כך, על-פי חוזר המנכ"ל, אין להכניס לסעיף המדובר תשלומים עבור חומרי מלאכה וחומרי לימוד, אגרות שכפול, הוצאות מנהלה, התקנת ציוד ותשתיות, צורכי משרד, חינוך להרגלי בריאות, תשלום עבור הנפקת תעודת בגרות, אגרת שמירה ועוד.

העשרה לעשירים?

סעיף כבד למדי בין תשלומי ההורים מוקדש לתל"ן, תוכנית לימודים נוספת הכוללת שיעורים שהם מעבר לתוכנית הלימודים, אולם מתקיימים גם בשעות הלימוד (החל ממחול ואמנויות לחימה ועד שחמט, כלבנות ושפת סימנים). עבור קיומם של שיעורים אלה רשאי בית הספר לגבות סכום לא מבוטל של 885 שקל לשנה לתלמידי בתי הספר היסודיים, 1,060 שקל לתלמידי חטיבות הביניים ו-1,150 שקל בבתי הספר התיכוניים (הסכום מתייחס לכל היותר ל-3 שיעורי תל"ן).

קיום תוכנית הלימודים הנוספת מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחת ואחד מן ההורים לתוכנית ולתשלום עבורה, לפני תחילת התוכנית. במשרד החינוך מדגישים כי אם לא נאספו חתימות ההורים, זכאים ההורים שלא לשלם וילדם עדיין ישתתף בתוכנית.

בכל מקרה יש בתי ספר המשבצים את התוכנית בסוף יום הלימודים, במטרה לאפשר לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ילמדו תוכנית זאת להשתחרר לביתם. אם התוכנית שובצה באמצע יום הלימודים, יש לאפשר לכל התלמידים להשתתף בה, גם אם הוריהם לא שילמו בעבורה.

בכך לא מסתיימים התשלומים. לכל אלה יכולה להצטרף תוספת גבייה שוודאי מוכרת להורי תלמידי המגמות, שיחד עם שיעורי התל"ן יכולה להגיע ל-2,655-3,450 שקל לשנה לתלמיד.

הגבול הוא המלצה

לצד ההוצאות המוגדרות בחלוקה לסעיפים, יש בתי ספר שמוסיפים לרשימה סעיפים נוספים, ויש החורגים מהתקרה שמתיר משרד החינוך. באתר האינטרנט של משרד החינוך מפורסמת הטבלה המאושרת לגבייה. עם קבלת דרישת התשלום מבית הספר, הקדישו כמה דקות כדי לוודא כי בית הספר עומד בתקנות. במקרים של חריגות, נקראים ההורים לדווח לרפרנט תשלומי הורים במחוז.

כדי לטפל בנושא המרגיז הזה, הקים משרד החינוך מינהל בקרה ואכיפה, האמון לטפל גם בגבייה חריגה של תשלומי הורים. "חריגות שלא אושרו במסגרת ועדות החריגים אינן מקובלות, ונגד בתי הספר הללו יינקטו אמצעים", מציינים במשרד, ומדגישים כי השנה נפתחו 25 תיקי בדיקה בנושא גביית יתר.

תקרת התשלומים
 תקרת התשלומים

 

הסכום המותר לגבייה
 הסכום המותר לגבייה

הסכום המירבי
 הסכום המירבי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988