איך הצליחה קפריסין לצאת מהמשבר בעזרת צעד כואב אחד

שנתיים אחרי שחילצה את הבנקים שלה באמצעות כספי המפקידים, מתחילה קפריסין לצאת מהמשבר, בעוד שכנתה יוון עדיין שקועה בו עמוק ■ בקפריסין משוכנעים שזה לא היה קורה בלי הצעד השנוי במחלוקת, שהפך לתקדים

ג'יאורג'יאדס / צילום: בלומברג
ג'יאורג'יאדס / צילום: בלומברג

בלב ניקוסיה, בשדרה המובילה לארמון הנשיאות, נתקלים עוברי האורח בשלט ענק המכריז באותיות אדומות "Global Headquarters", המטה העולמי. השלט שייך ל-Wargaming, חברת משחקי וידאו מהגדולות בעולם. בשנתיים האחרונות רכשה Wargaming מגדל משרדים החולש על מתחם הארמון הנשיאותי בבירת קפריסין לצד נכסי נדל"ן יוקרתיים נוספים במרכז העיר.

המטה העולמי של החברה נמצא עדיין בשלבי הקמה אך בעלי הנכסים השכנים כבר מפרסמים שלטי "למכירה" ענקיים כדי לעודד את Wargaming לרכוש גם הנכסים שלהם. תושבי ניקוסיה מתייחסים לתופעת Wargaming בהשתוממות מהולה בחשדנות ובתרעומת, אבל בממשלה הקפריסאית רואים בעיקר ברכה בפעילותה של החברה בעלת השם האגרסיבי. "הם משלם המסים הגדול ביותר שלנו" אמר ל"גלובס" בגאווה שר האוצר הקפריסאי, הארי ג'יאורג'יאדס.

בעלי Wargaming, איש עסקים מבלארוס בשם ויקטור קיסלי, רכש לפני שנתיים 26% מהבעלות על Hellenic Bank, הבנק השני בגודלו במדינה. שותפו לבעלות על הבנק הוא המיליארד האמריקאי דניאל לואב, בעלי קרן הגידור Third Point ומי שכונה ה"ילד החצוף של וול סטריט" בגלל התנהלותו האקטיביסטית. הבנק הגדול במדינה, Bank of Cyprus, נרכש לאחרונה על ידי המשקיע האמריקאי הידוע ווילבור רוס והאוליגרך הרוסי ויקטור וקסלברג, ש"פורבס" מעריך את הונו הפרטי ב-13.3 מיליארד דולר. השניים מינו למנכ"ל הבנק את יוזף אקרמן, מי שכיהן עד 2013 כמנכ"ל הדויטשה בנק הגרמני.

מריחים דם או מביעים אמון

רק לפני שנתיים וחצי עשתה קפריסין את מה שלא עשתה אף מדינה אירופית לפניה: השתמשה בכספי המפקידים בשני הבנקים הגדולים שלה כדי להציל אותם מקריסה. מה גרם למשקיעים כה עשירים ומתוחכמים להשקיע במדינה שגזלה את כספם של משקיעים כמותם באופן כה בוטה וחסר תקדים? הציניקנים יגידו שמדובר בכרישים מריחי דם המזהים בחולשתה של קפריסין הזדמנות להשתלט על נכסים במחיר הנמוך משוויים האמיתי. בממשלת קפריסין לעומת זאת מעדיפים לראות בהשקעות האלה הבעת אמון מחודש בכלכלת קפריסין וביכולתה לצאת מהמשבר הקשה שאליו נקלעה. "השקעה בבנקים היא בסופו של דבר היא השקעה בכלכלת המדינה", אומר ג'יאורג'יאדס.

ואכן מתרבים הסימנים שכלכלת קפריסין מתאוששת מהמשבר שאליו נקלעה. למרות שהאבטלה עדיין ברמות שיא של 15% ויותר ומאזני הבנקים עדיין עמוסים בהלוואות המוגדרות "בפיגור" צפוי התמ"ג הקפריסאי צפוי לרשום השנה צמיחה חיובית של 1% עד 1.5% לאחר התכווצות של 2.3% ב-2014 ושל 5.4% ב-2013, הגירעון התקציבי נמוך מאחוז ותשואת אגרות החוב הממשלתיות לפירעון ב-2020 ירדה לראשונה אל מתחת לקו ה-4%.

דירוג האשראי של קפריסין הועלה וקרן המטבע הבינלאומית שיבחה את קפריסין על "התקדמות חזקה" בדרך להשגת המטרות שנקבעו בהסכם החילוץ. ממשלת קפריסין צפויה לצאת ממסגרת המימון של קרן היציבות האירופית ב-2016, שנתיים לפני המועד המקורי, ולחזור ולממן את פעילותה באמצעות שווקי ההון הבינלאומיים. "הגענו למצב שאנחנו יכולים לעמוד על רגלינו ולהמשיך לבד" אומר ג'יאורג'יאדס "ועשינו את זה מבלי להעלות מסים ומבלי להכניס את המדינה לצנע ולפגוע בצמיחה".

כשנכנס ללשכת שר האוצר בעקבות חילופי השלטון בפברואר 2013, מצא ג'יאורג'יאדס שלמדינה נותרו מזומנים שיספיקו למימון פעילותה ללא יותר מ-30 יום. "המצב היה קריטי", הוא נזכר. "בדיוק כשהמשבר הפיסקלי הגיע לשיאו פרץ גם המשבר הבנקאי. בנק אחד בעל חשיבות סיסטמית התמוטט, והבנק השני הזדעזע ונכנס לתקופת דמדומים".

חודש אחר כך, במארס 2013, הסכים נשיא קפריסין הטרי ניקוס אנסטסיאדס לחבילת החילוץ שהציעו לו האיחוד האירופי וקרן המטבע, לא לפני שניסה את מזלו אצל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ללא הצלחה.

קפריסין הייתה למדינה החמישית באיחוד האירופי שזכתה לחילוץ בינלאומי, אחרי יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד. אבל המקרה של קפריסין היה שונה: בפעם הראשונה השתתפו בחילוץ - בעל כורחם - גם המפקידים בבנקים.

האיחוד האירופי וקרן המטבע העבירו לקפריסין 10 מיליארד אירו ששימשו ברובם להחזרת חובות המדינה ולהשבת האיזון התקציבי. המפקידים "תרמו" בעל כורחם 7.5 מיליארד אירו - מרבית הכסף שהיה חסר כדי לייצב את שני הבנקים הגדולים במדינה. במסגרת הארגון מחדש נסגר בנק Laiki ונכסיו הועברו לבנק אוף סייפרוס. המשקיעים ב-Laiki איבדו את כל כספם מעבר לסכום בסיסי של 100 אלף אירו לחשבון. בעלי חשבונות בבנק אוף סייפרוס ספגו "תספורת" של 47% על הסכומים שמעבר לסכום הבסיס. במקביל הוטלו מגבלות על הוצאת הון מהמדינה. 21 אלף מפקידים אולצו להשתתף בחילוץ, מהם כ-15 אלף קפריסאים והיתר זרים. כ-4,000 חברות נפגעו וחלקן הגיעו לפשיטת רגל. בין המפקידים הזרים היו גם אנשי עסקים ישראלים ובהם - לפי השמועה - טדי שגיא, לב לבייב ואלי פפושדו. תמורת הכסף קיבלו המפקידים מניות בבנק אוף סייפרוס, בערך לא ריאלי. "אני נוהג לומר שבשישי בלילה הלכנו לישון בתור בעלי חשבונות בנק ובשבת בבוקר התעוררנו בתור משקיעים", אומר באירוניה ליאונידס פשלידס, בכיר בלשכת המסחר והתעשייה של קפריסין.

- יש סיכוי שההשקעה עוד תשתלם?

"מי יודע? אולי בעוד 30 שנה".

- איך לא פרצו אצלכם מהומות?

"אנחנו הקפריסאים אנשים רגועים. חוץ מזה, הממשלה שהייתה אשמה בכך שהגענו לאן שהגענו - כיוון שהסכימה להסדר החוב היווני - בדיוק התחלפה".

מנהלי הבנקים הכושלים הועברו מתפקידיהם אך לא נאלצו לעמוד לדין ואפילו לא נדרשו להחזיר את המענקים השמנים שקיבלו במהלך השנים. "הוגשו נגדם תביעות אזרחיות שמתבררות עדיין בבתי המשפט", אומר פשלידס. "המנהלים טוענים להגנתם שההחלטה להשקיע ברכישת אגרות חוב של ממשלת יוון הייתה זהירה וסבירה כי אג"ח ממשלתי נחשב נכס סולידי. אבל למה הם לא מכרו את האג"ח בזמן כשמשקיעים אחרים כמו הדויטשה בנק חיסלו את הפוזיציות שלהם?"

"היינו שפן הניסיונות"

בעקבות חילוץ קפריסין שונתה הרגולציה של האיחוד האירופי כך שהליך שיתוף המפקידים המכונה Bail-in (להבדיל מ-Bail-out), יהפוך מעתה לחלק מכל עסקת חילוץ עתידית של מערכת בנקאית. "היינו שפן הניסיונות של רעיון ה-Bail-in", אומר פשלידס "האיחוד וקרן המטבע רצו לנסות את הרעיון הזה בכלכלה קטנה שקריסתה לא תסכן את יציבות האיחוד כולו", הוא מסביר. "אנחנו בקושי 0.2% מהתוצר של האיחוד - הם לא היו מעיזים לעשות לאיטליה או לספרד את מה שעשו לנו".

"נכון, זה היה צעד חסר תקדים" מודה ג'יאורג'יאדס, "ואני שותף לתסכול ולאכזבה של מפקידים שאיבדו כסף. משפחתי איבדה כסף. אבל אני חייב להעלות את השאלה מה הייתה האלטרנטיבה. ללא ה-Bail-in היה החוב הציבורי שלנו היה 170%, במקום 100% כיום. אילו במקום Bail-in היה לנו Bail-out ומשלם המסים היה צריך לשאת בתשלום - העלאות מסים היו בלתי נמנעות וזה היה מכניס את הכלכלה לסחרור שלילי. זו הייתה החלטה שנויה במחלוקת אבל האלטרנטיבות לא היו קלות יותר. הבאנו את זה על עצמנו ברגע שהרשינו לבעיות שלנו להתנפח ולצאת משליטה".

- ומה לגבי הפגיעה באמון? מי ישים היום כסף בבנקים שלכם?

"עובדה שכשהסרנו סופית מגבלות ההון באפריל השנה, לא נרשמה בריחה מהבנקים והיקף הפיקדונות רשם אפילו עלייה קלה. הבנקים שלנו היום במצב שונה לחלוטין. הם בפיקוח ישיר של הבנק המרכזי האירופי, יש בעלים והנהלה חדשים והון חדש. הם עמדו בהצלחה במבחני הלחץ האחרונים של הבנק האירופי וקיבלו ציונים גבוהים יותר מכמה מהבנקים הגדולים ביותר ביבשת".

ה-Bail-in היה רק אחד משורת צעדים שנכפו על קפריסין במסגרת מזכר ההבנות שחתמה עם מנגנון היציבות האירופי (ESM). תחת פיקוח צמוד וקפדני של הטרויקה (נציגי קרן המטבע, נציבות האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי), ביצעה קפריסין שורה ארוכה של רפורמות ומהלכים שנועדו להעביר את הכלכלה לפסים בריאים יותר. הבנקים הועברו לפיקוחו הישיר של הבנק המרכזי האירופי ונחקקה שורת כללים שנועדו להגביר את שקיפותם ורווחיותם.

כך למשל, ניתנה לבנקים בפעם הראשונה אפשרות מעשית לממש ביטחונות ונכסים משועבדים שבעליהם לא עמדו בתשלום המשכנתא. הענקת היכולת הזו אמורה להפחית משמעותית את תיקי האשראי הבעייתיים של הבנקים - ש-50% מההלוואות הרשומות בספריהם נמצאות בפיגור (Non-performing loans). רפורמה נוספת התבצעה בתחום הפנסיה ובשירות המדינה, המונה בקפריסין כ-50 אלף איש. שכרם של עובדי המדינה הוקפא והם נדרשו להגדיל את הפרשותיהם הסוציאליות באופן שהפחית את הנטו שלהם בכ-20%. גיוס כוח אדם לשירות המדינה הופסק לחלוטין ומספר עובדי המדינה צנח בכ-10%. רפורמה נוספת נעשתה בתחום הרווחה. עשרות מענקים, פטורים והטבות היסטוריים הוחלפו בקצבת קיום מינימלית שנעה בין 600 ל-1,200 אירו לחודש, בהתאם למצבו הכלכלי ולגודלו של משק הבית.

"הוכחנו אפשר לעשות הידוק תקציבי בלי להעלות מסים ובלי לפגוע בצמיחה", אומר ג'יאורג'יאדס.

- לא היה לכם יותר קל אילו הייתם יכולים לפחת את המטבע כמו איסלנד?

"אני מאמין באירו ובכלים שבאים יחד עם החברות באירו - ואני מאמין שהתועלת ארוכת הטווח שבאה באמצעות רפורמות מבניות עולה על התועלת קצרת הטווח של פיחות מטבע וכלים מוניטריים אחרים. העובדה שחייבו אותנו לעבור את העבודה הקשה וההכרחית של רפורמות מבניות, קונסולידציה פיסקלית ורפורמה בבנקאות - השינויים האלה שיפרו את התחרותיות של הכלכלה שלנו ולכן ההתאוששות שלנו היא בת קיימא וארוכת טווח, בתנאי שנישאר מחויבים לתהליך ולא נאפשר לתקציב שלנו לשוב ולהתפרע".

- יש אצלכם מי שאומר שאולי עדיף שתישארו תחת פיקוח תוכנית החילוץ של האיחוד.

"מאשימים אותי - אולי במידה מסוימת של צדק - שהמנדט שלי אינו שונה מהמנדט של הטרויקה. מלבד החלטת התספורת למפקידים אנחנו באמת 'לקחנו בעלות' על תוכנית החילוץ ושילבנו אותה במצע שלנו כמסר לדעת הקהל שהיא לא נעשית כדי לרצות איזה זר, אלא שאנחנו חייבים את התוכנית הזו כדי שנוכל לעמוד שוב על רגלינו. עדיין יש לנו אבטלה גבוהה והלוואות - אבל מכאן אנחנו יכולים להמשיך לבד".

"זו הייתה נבואה שהגשימה את עצמה"

המשבר בקפריסין היה קשה לא פחות מהמשבר ביוון. למעשה, הוא היה משבר כפול: תקציבי ובנקאי בו זמנית.

ב-2011 נחסמה בפני קפריסין האפשרות לגייס מימון בשוקי האשראי הבינלאומיים. הסיבה לכך הייתה שהבנקים הקפריסאים החזיקו אג"ח של ממשלת יוון בהיקף 22 מיליארד אירו. סוכנויות דירוג האשראי הורידו את דירוג האשראי של ממשלת קפריסין לזבל, על רקע החשש שהמדינה לא תוכל לחלץ את הבנקים במקרה של חדלות פירעון יוונית או אפילו הסדר חוב שיכלול תספורת רצינית למחזיקי האג"ח. "זה היה מעגל אכזרי", אומר ג'יאורג'יאדס. "חולשת הממשלה חיזקה אצל סוכנויות הדירוג את החשש שלא תוכל לתמוך בבנקים - והורדות הדירוגים האיצו את היחלשות הממשלה. זו הייתה נבואה שהגשימה את עצמה".

החששות התממשו כשבהסדר החובות השני של יוון ספגו הבנקים הקפריסאים מחיקת ערך השווה ל-25% מהתוצר של קפריסין. בינתיים התנהלה הממשלה הקפריסאית בחוסר אחריות והשנים 2011-2012 הסתיימו בגירעון תקציבי של כמעט 6%. "הממשלה, שהייתה חסומה מגיוס בשווקים הזרים, פשוט שאבה את כל הנזילות שהייתה בשוק המקומי", אומר ג'יאורג'יאדס.

* הכותב היה אורח של ממשלת קפריסין

קפריסין
 קפריסין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988