"רוצים שיתוף-פעולה, אבל לא נחכה לנצח לפיתוח לווייתן"

יורגוס לקופריטיס טוען כי עדיין ניתן למכור למצרים גז - אם רק נזוז מספיק מהר - ומקווה ליצור סינרגיה בפיתוח מאגרי הגז כדי לשפר את התחרותיות שלהם

קפריסין מעוניינת לפתח את מאגר הגז אפרודיטה ביחד עם מאגר "לוויתן" הישראלי, אך לא תוכל להמתין לישראל אם זו תמשיך להתעכב, כך אומר יורגוס לקופריטיס, שר האנרגיה, המסחר והתיירות של קפריסין. בראיון בלעדי ל"גלובס" מגלה לקופריטיס כי בחודש הבא אמורה להתקבל הכרעה בשאלה האם המאגר הקפריסאי גולש לשטח ישראל ומסביר מדוע עדיין ניתן למכור גז ישראלי וקפריסאי לשוק המצרי, למרות תגלית זוהר ובניגוד לתפיסה המקובלת בישראל.

בשבוע שעבר דיווח "גלובס" כי ישראל מבקשת להיות שותפה לאישור תוכניות הפיתוח של מאגר אפרודיטה, הגולש לטענתה לתוך שטח האזור הכלכלי הבלעדי שלה (EEZ). הטענה הישראלית מתבססת על סימני גז שהתגלו בקידוח שערך בני שטיינמץ ברישיון "ישי" (הגובל באפרודיטה מדרום) ב-2012. ברקע הדברים ממשיך להתנהל מו"מ להסכם מדיני בין המדינות לפיתוח משותף של מאגרים (הסכם Unitization בז'רגון המקצועי) שחתימתו מתעכבת זה חמש שנים. לקופריטיס אינו מכחיש כי קיימת דרישה ישראלית לשיתוף-פעולה בפיתוח אפרודיטה, אך דוחה על הסף את האפשרות שהמחלוקת מעכירה את היחסים או מעכבת את החתימה על הסכם ה-unitization ואת שיתוף-הפעולה בין הצדדים במיזמי אנרגיה אחרים.

- הישראלים משוכנעים שאפרודיטה גולש לתוך שטח ישראל. אתם שותפים לקביעה הזו?

"תהליך מוסכם ומובנה מתנהל בין הצדדים. ביולי 2014 הוחלף מידע גיאולוגי. קיבלנו את המידע מקידוח ישי ולישראלים יש את המידע מקידוח אפרודיטה. לוקח הרבה זמן לעבד מידע כזה. Eni למשל (החברה האיטלקית שגילתה את מאגר הגז במצרים וקדחה גם במימי קפריסין ע"ב) ביקשה שנתיים לנתח את המידע שאספה בקידוח שלה. נקבע תאריך מוסכם לחודש הבא לקיום פגישה בין הצוותים שבה ייקבע האם המאגר אכן גולש לשטח ישראל. שתי המדינות מנהלות את המגעים האלה בתום לב ומתוך כיבוד הדדי של הזכויות".

- האם חתימת ההסכם מתעכבת עד לסיום הבדיקה?

"כשביקרנו בירושלים בקיץ החלטנו להמתין עם הסכם ה-Unitization לסיום הבדיקות הגיאולוגיות, אבל בשיחת טלפון שקיימתי עם שר התשתיות ד"ר יובל שטייניץ לפני שבועיים החלטנו לא לחכות לסיום הבדיקות ולהיפגש כדי לסכם את ההסכם הזה, מתוך כוונה שכל מדינה תכבד את זכויות רעותה. אנחנו לא אוהבים צללים שמעיבים על היחסים המצוינים בינינו. אני יודע מה כוונות הישראלים ומה כוונותינו ואנחנו רק מחכים לתוצאות הטכניות".

- באיזה שלב נמצא פיתוח אפרודיטה והאם כבר נקבע מועד לתחילת הזרמת גז ממנו?

"קיבלנו את תוכנית הפיתוח מהיזמים והערנו הערות. כרגע אנחנו בדיונים על תוכנית הפיתוח המפורטת. התוכנית במתכונתה הנוכחית מדברת על תחילת הזרמת הגז ב-2020".

- קבלת החלטת השקעה להתחיל בפיתוח המאגר מחייבת מציאת קונים לגז. יש מי שמעוניין בגז שלכם?

"בדיוק בעניין הזה הייתי אתמול במצרים, כי רציתי לוודא שהשיחות בין חברת הנפט שלנו לצד המצרי נמשכות. הרצון העז שלנו הוא ששני השדות - לוויתן ואפרודיטה - יפותחו ביחד כי יש יתרון עצום לגודל. המרחק בין שני המאגרים הוא בסה"כ 7 קילומטר מה שמאפשר להסתמך בפיתוח על אותם ספקים ועל אותו מתכנן. אלה סינרגיות שיגדילו מאוד את התחרותיות של שני המאגרים. אין לנו כמובן שום Say בהחלטה הישראלית אבל היינו מאוד רוצים ששני המאגרים יפותחו במקביל".

- השאלה היא האם תוכלו לחכות ללוויתן במקרה שפיתוחו יתעכב בכמה שנים.

"לא. חלונות הזדמנות נפתחים ונסגרים כהרף עין בשוק הגז הטבעי. תראה את תגלית זוהר במצרים. כרגע אנחנו רואים בשוק המצרי הזדמנות מצוינת לאפרודיטה ולוויתן, גם בהינתן תגלית זוהר - המצרים אישרו לי את זה רק אתמול ואותם דברים שמעתי מהחברות הפרטיות. הגידול השנתי בביקוש לגז טבעי במצרים הוא 7%. אבל מצרים הודיעה על חלוקת רישיונות חיפושים חדשים - ואנחנו צריכים לתפוס את ההזדמנות. אעביר את המסר הזה לשטייניץ".

"אנחנו רק בתחילת הדרך"

כמו לוויתן ואפרודיטה, מאגר הגז המצרי התגלה גם הוא באותו אזור מצומצם הגובל באזורים הכלכליים הבלעדיים של מצרים, ישראל וקפריסין. בקפריסין לא שללו עדיין את האפשרות שחלק מזוהר גולש לתוך בלוק 11, השטח הקפריסאי הצמוד אליו מצפון, שזכויות החיפושים בו מוחזקות על ידי טוטאל. ענקית האנרגיה הצרפתית התכוונה להחזיר את הזכויות בבלוק 11 לממשלת קפריסין אך לקופריטיס מגלה כי חזרה בה בעקבות תגלית הגז הענקית.

"טוטאל הודיעו לי בימים האחרונים בעל פה שהם מעוניינים להאריך את ההסכם איתנו על שטח הרישיון. מאגר זוהר הוא תגלית ראשונה מסוגה בשכבה גיאולוגית חדשה של קרבוניט, שלא הכרנו קודם. העובדה שמדובר בשכבה אחרת מזו שבה התגלו תמר, לוויתן ואפרודיטה משמעותה שמדובר ב-Play (תחום חיפושים ע"ב) חדש לגמרי שנפתח עכשיו. הרבה חברות יתעניינו בשכבה הזו שמתפרסת גם לשטח ישראל וקפריסין. הלקח הוא שחייבים לקדוח, אחרת לא יודעים.

"באזור שבו Eni מצאה עכשיו את המאגר הייתה חברה אחרת, גדולה יותר (לקופריטיס מתכוון לשל רויאל דאץ' ע"ב) שקדחה ב-2009 ולא מצאה מאגרי גז".

- היכן אתה רואה את תפקידה של קפריסין בזירה הבינלאומית בהנחה שלא יתגלו אצלה מאגרים גדולים?

"היו לנו בסך הכל שלושה קידוחים וקידוח אימות כך שאנחנו רק בתחילת הדרך. נמשיך לנסות ליצור רגולציה ברורה לשיתוף-פעולה עם המדינות השכנות - היחסים בינינו לבין ישראל מצוינים וכך גם עם מצרים. נמשיך להיות מאוד מעורבים בכל שרשרת הערך של התעשייה הזו".

- לאחרונה הועלתה יוזמה להקמת צינור גז ישראלי-קפריסאי-יווני לייצוא גז לאירופה. מה עמדתכם?

"יש רעיון להקים צינור ממימי ישראל דרך קפריסין ומשם לכרתים ליוון וליבשת אירופה. האיחוד האירופי הקצה 2 מיליון אירו כדי לסייע לחברות הפרטיות שמעורבות ביוזמה הזו (חברת אדיסון הפעילה גם בישראל וחברת הגז הלאומית היוונית ע"ב) להתחיל בבדיקות היתכנות מקדמיות של הרעיון הזה - מהי הכמות הנדרשת מהו התוואי המתאים. החלק הקשה מבחינה הנדסית הוא בין קפריסין לכרתים - את זה אנחנו יודעים מיוזמה אחרת לחיבור ישראל וקפריסין לרשת החשמל האירופית, בכבל הולכת חשמל".

- מה קורה עם היוזמה ההיא?

"גם היא קיבלה מימון מהאיחוד האירופי לביצוע בדיקות ההיתכנות - הממצאים יוצגו לנו בשבועות הקרובים. זה פרויקט שיוכל להגדיל משמעותית את הביטחון האנרגטי של ישראל ושל קפריסין ויאפשר גם להגדיל במידה ניכרת את שיעור ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת, מבלי לפגוע ביציבות הגריד".

לקופריטיס (45), יליד ניקוסיה, הוא בוגר אוניברסיטאות בבריטניה ובארה"ב במתמטיקה ומדעי המחשב. לפני הפוליטיקה עבד בחברות מחשבים, הקים וניהל את משרדי מיקרוסופט בקפריסין. נוסף לתחום האנרגיה אחראי לקופריטיס על תחומי המסחר והתיירות.

חבילות נופש משותפות

"יש גידול דרמטי בתיירות מישראל לקפריסין בשנתיים האחרונות", הוא אומר. "לאחרונה שוחחתי עם מקבילי שר התיירות הישראלי (יריב לוין ע"ב) על שיווק חבילות משותפות שיכללו ביקור בישראל ובקפריסין. קהל היעד הפוטנציאלי הוא עולי רגל רוסים אך יכולים להיות גם מבקרים מסין או אמריקאים".

פרויקט נוסף שמעורר עניין בקרב יזמים ישראלים הוא הקמת פארק תעשיות עתירות ידע. "אנחנו מחפשים שותף אסטרטגי שיש לו מומחיות בפיתוח חממות היי-טק", אומר לקופריטיס. "נכין חבילת תמריצים. עובדי היי-טק שמשתכרים יותר מ-100 אלף אירו לשנה מקבלים אצלנו פטור ממס". מכרז מעניין לא פחות עבור הקורא הישראלי, הוא להקמת קזינו ופעילויות נופש ותיירות בהיקף 500-700 מיליון דולר.

האם משתלם לפתח יחד את לוויתן, אפרודיטה וזוהר?

נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי נפגש אתמול עם מנכ"ל חברת ENI קלאודיו דסקלצי, על מנת לדון בתכנית הפיתוח של מאגר זוהר שהתגלה במצרים - כך פורסם אתמול באתר החברה. על פי הפרסום, השניים דנו באופציה להקים מתקן ("האב") אזורי שישמש לא רק את התגלית במצרים, אלא גם את תגליות הגז שהתגלו בישראל ובקפריסין.

בכתבה שפורסמה היום (ג') בעיתון הקפריסאי Cyprus Mail, מצוטט שר האנרגיה הקפריסאי, שאמר בעוד שתוכנית הפיתוח המקורית של אפרודיטה כללה צינור שיונח בין המאגר לחוף במצרים, כעת, משהתגלה מאגר זוהר, יש להניח צינור קצר יותר (כ-90 ק"מ), ולפיכך גם זול יותר, בין שני המאגרים. הגז מזוהר ואפרודיטה יזרמו משם בצינור אחד לחוף המצרי.

ואולם לטענת צ'ארלס אלינאס, לשעבר מנכ"ל חברת הגז של קפריסין והיום יועץ עצמאי בתחום, צינור קצר יותר אינו בהכרח זול יותר. אלינאס טוען כי בעוד שהצינור המקורי אמור היה לעלות כ- 1.5 דולר ליחידת אנרגיה (mmbtu), וצינור קצר יעלה אמנם רק כמחצית הסכום - כעת יהיה צורך בצינור גדול ויקר יותר בין תגלית זוהר למצרים.

* הכותב היה אורח של ממשלת קפריסין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988