מק"מ – כל מה שצריך לדעת

מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית – התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב • מתי כדי להשתמש המק"מ כמכשיר השקעה? • מה עדיף, מק"מ או פיקדון בנקאי?

בניין בנק ישראל / צילום: אריאל ירוזולימסקי
בניין בנק ישראל / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מק"מ (מלווה קצר מועד) הוא אפיק השקעה מרכזי של הגופים המוסדיים שמנהלים את הכסף שלנו. חלק גדול מהקרנות נאמנות הסולידיות משקיעות במק"מים, ויש קרנות שזה בפועל תחום פעילותן - השקעה במק"מ. מעבר לכך, יש גם תעודות סל שעוקבות אחרי המק"מים. אז מה זה בעצם מק"מ, האם הוא מהווה אלטרנטיבה ראויה לכסף שלנו? והאם אנחנו יכולים להשקיע בו לבד ?

למדריך השקעה באג"ח

מלווה קצר מועד (מק"מ) הוא סוג של אגרת חוב ממשלתית - התחייבות של הממשלה כלפי מחזיק החוב/ מחזיק המק"מ. המק"מ מונפק על ידי בנק ישראל, שבין היתר, משמש כזרוע של הממשלה בשוק החוב.

המק"מ מונפק לשנה אחת, כאשר מדי חודש יש הנפקה חדשה; וכך למעשה, נוצר מכשיר השקעה סולידי ומשמעותי (נזיל וסחיר) לטווחים של עד שנה. ככלל, בכל נקודת זמן, יש 12 סדרות של מק"מ סחירות לטווחים של עד שנה.

המק"מ הוא סוג של אג"ח שקלית שאין עליה קופון / ריבית. המק"מ נפדה בסוף התקופה ב-1 שקל, והמחיר בשוק (וכך גם המחיר במכרז/ בהנפקה) הוא נמוך יותר מ-1 שקל והוא מגלם את התשואה שהמשקיעים בשוק דורשים. במילים אחרות - המק"מ מונפק בניכיון (בהנחה ביחס לערך הנקוב - 1 שקל) והפער בין הערך הנקוב לניכיון מבטא את התשואה.

סדרת מק"מ חדשה מונפקת כאמור בכל חודש בתחילת כל חודש. בהנפקות האלו משתתפים בעיקר גופים מוסדיים שמתמודדים לפי מכרז ריבית - הם מציעים מחיר ואחרי "פתיחת המעטפות" נמסר להם אם הם זכו או לא. לאחר ההנפקה נסחרות סדרות המק"מ באופן שוטף בבורסה וכולם יכולים לסחור בהם ולבצע באופן שוטף עסקאות קנייה ומכירה. שער המק"מ מצוטט באגורות ( עד 100 אגורות).

המק"מ נחשב להשקעה מאוד סולידית מאחר שהוא התחייבות ממשלתית - הסיכון שהחוב לא יפרע, נמוך ביותר. מעבר לכך הוא לא נתון לחשיפות מטבע (המק"מ שקלי), כלומר אין סיכון/ חשיפה למט"ח, וכן המק"מ נזיל מאוד - ניתן בכל רגע נתון להנזיל את ההשקעה - פרמטר קריטי בתקופות של משבר. כמו כן, המק"מ סחיר מאוד (היקף המסחר היומי השוטף מסתכם במאות מיליונים ואף מגיע למיליארדי שקלים). כל הגורמים האלו מציבים אותו כנס הסולידי הראשי מבין כל הנכסים הנסחרים.

המק"מ מול הפיקדונות בבנקים

המק"מ מהווה אלטרנטיבה מצוינת לפיקדונות השקליים בבנקים. למעשה, ההבדלים הגדולים בין המק"מ לפיקדון שקלי, הם בכך שהמק"מ סחיר והפיקדון בבנק לא סחיר; המק"מ עשוי במהלך התקופה לרדת (באם הריבית במשק עולה), כך שמחזיק שרוצה לממש תוך כדי תקופה יכול להפסיד (מי שמחזיק עד הסוף - ירוויח את התשואה שגילם המק"מ ביום הרכישה). בפיקדון אין ציטוטים על פני התקופה, לא ניתן לשבור (ברוב המקרים) את הפיקדון על פני התקופה. הבדל נוסף - במק"מ יש עמלות מכירה וקנייה שמפחיתות (במיוחד בעולם של ריביות נמוכות) את התשואה למשקיעים.

בבדיקה של הון מדריכים פיננסים נמצא שבממוצע עמלת הקנייה והמכירה (לרבות הפדיון) במק"מים מסתכמת ב-0.1% מסך העסקה. המשמעות היא שבממוצע משלם המשקיע במק"מ לאורך חיי המק"מ כ-0.2% (גם בקנייה וגם במכירה או פדיון) ומכאן שנכון לסביבת הריבית כיום, המק"מים מסבים למשקיעים בהם הפסד.

כמה ריבית מקבלים בפיקדונות בבנקים ?

הריבית על המק"מ לרוב די חופפת לריבית על הפיקדונות בבנקים (לתקופת זמן דומה), אם כי הבנקים יוצאים לעיתים במבצעי פיקדונות יחסית אטרקטיביים. בפיקדונות ארוכים יותר התשואה/ריבית עולה בהתאמה. הריבית לתקופה בפיקדונות ובמק"מים מסתכמת בכ-0.1%-0.2%; אך הריבית בפיקדונות לשלוש שנים עשויה להגיע ל-1.5% בשנה

למדריכים נוספים:

פיקדון בבנק - כל מה שצריך לדעת

עמלות ניירות ערך - ככה תדעו אם העמלות שלכם סבירות ?

ככה תנהלו את הכסף שלכם

* המאמר נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988