תחזית: עד שנת 2025 יהיו 26 סמארטפונים על כל אדם בעולם

פרופ' דני רז, מנהל הפעילות של בל לאבס בישראל, מדבר על העתיד של תחום התקשורת: "המפעילים ב'מוד' של הישרדות" ■ על פי התחזיות בספר החדש, תגדל קיבולת הרשתות הסלולריות פי 66 והמהירות של רשתות נייחות תגדל פי 100 ותעבורת הדאטה העולמית תגדל פי 13

פרופ' דני רז / צילום: יח"צ
פרופ' דני רז / צילום: יח"צ

לפני מספר שבועות השיקו Bell Labs (מעבדות אשר שייכות לחברת אלקטל-לוסנט) ספר חדש שכלל תחזיות לגבי האופן שבו רשתות תקשורת ישפיעו על חיינו האישיים והמקצועיים - בשנת 2025.

פרופ' דני רז, מנהל הפעילות של בל לאבס בישראל, סייע בכתיבת הספר שנקרא The Future X Network: A Bell Labs Perspective. מי שכתב את הספר הוא ד"ר מרקוס וולדן, נשיא בל לאבס וה-CTO של אלקטל-לוסנט.

על פי התחזיות בספר החדש, עד לשנת 2025 תגדל קיבולת הרשתות הסלולריות פי 66 והמהירות של רשתות נייחות תגדל פי 100. מספר המכשירים האישיים (כגון שעון חכם, טבעת חכמה, סמארטפון ועוד) יגדל פי עשרה ויגיע ל-26 לאדם (בהשוואה ל-2.5 מכשירים כיום), ותעבורת הדאטה העולמית תגדל פי 13.

כמות המידע שתעבור אנליטיקה (ניתוח) צפויה לגדול פי 620 בעשור הקרוב ומהירות הניתוח הממוחשב תואץ עד לרמה שבה סמארטפון יספיק לבצע 8 מיליארד פעולות חישוביות בזמן השקול למחשבה אחת של מוח אנושי (20 מילי-שניה). כתוצאה מכך, צופים החוקרים בספר, כעשירית מההחלטות שיקבל אדם ביום ממוצע, יתקבלו בסיוע אנליטיקה ממוחשבת.

רז עבד בעבר במעבדות בל בארה"ב ובשלב מסוים קיבל הצעה להקים בישראל שלוחה של המעבדה ונענה לה. כיום כוללת המעבדה חמישה חוקרים שיושבים במשרדי אלקטל-לוסנט בכפר סבא ועוסקים בבניית רשתות התקשורת העתידות. בשיחה עם "גלובס" מספר רז על הספר שנחשף באחרונה בלונדון.

"העובדה שמרקוס וולדן הוא גם ראש מערך המחקר וגם מי שאחראי על הצד הטכנולוגי של החברה", אומר רז, "נותנת לו את היכולת לארגן ולשלב את הראייה של שני התחומים - איך תיראה הרשת ואיזה התקדמות צריך לעשות כדי לעמוד בצרכים של הרשת. במעבדות יש אוסף של חוקרים שהגיעו לתובנה שכדאי לאגד כמה תחומים שעוסקים בתחום עתיד הרשתות - לספר. עכשיו ברור שאנחנו מפספסים ואנחנו לא מסוגלים להגיד היום מה יהיה בעוד שבע שנים, על הביט, אבל אנחנו מעריכים איך ייראו הטרנדים. העולם יבחר את אחד הכיוונים ואם נקלע בחלק אז זה יהיה בסדר".

"זו שאלה מעניינת"

- איך אתה מסביר את העובדה שדווקא בישראל, שנחשבת לחלוצה בתחום הענן, המפעילים לא ממהרים לאמץ את השירותים האלה?

"למה המפעילים לא יושבים בחזית המדע? זו שאלה מעניינת. אני מסכים שיש מדינות קטנות שבהן יש מפעילים הרבה יותר אמיצים. בקטע של התקשורת אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה ולרגולציה ולשאלת הכסף. אבל אמר את זה מנכ"ל אלקטל-לוסנט לשעבר מישל קומב (שפרש ועבר לחברת התקשורת אלטיס -הבעלים של הוט בישראל - ג.פ.). הוא אמר את זה בצורה מאוד מפורשת - מה שקורה הוא שהשוק מכריח את המפעילים לפעול במתח רווחים מאוד נמוך וכשיש להם מתח רווחים נמוך, הם יכולים להשקיע מעט מאוד בטכנולוגיות עתידיות. הם צריכים להראות רווחים למשקיעים ולכן הם לא יכולים ללכת היום ולבנות דאטה סנטר כי אין להם כסף. הם צריכים לשמר את הלקוחות וקשה להם להשקיע בטכנולוגיות עתידיות.

"מתי מפעיל יעשה את זה? הוא יעשה את זה כשהוא יבין שהמתחרים שלו, על ידי זה שהם עושים את זה, יכולים להוריד את עלות השירות ולהרוויח מזה ואז גם הוא יהיה חייב. אם היה לו עודף כסף הוא היה משקיע, היום המפעילים במצב שמאוד קשה להם ואני מבין אותם. זה לא שהם לא מבינים טכנולוגיה אבל הם במצב כספי כזה שהם ב'מוד' של הישרדות במקום להסתכל על העתיד".

כדאי לשים לב למה שאומר פרופסור רז, בעיקר כאשר בוחנים את מבנה שוק התקשורת העתידי גם בישראל. מסתבר שלא רק בישראל, גם בעולם מבינים שמי שמקדש רק את שם התחרות חוטא ומחטיא. המשולש של רגולציה-צרכנים-מפעילים חייב לפעול באיזון, אחרת מישהו יוצא נפסד.

- מפעילים בעולם משיקים שירותים חדשים שפה לא משיקים בגלל ששם התחרות יותר מאוזנת?

"אני מכיר קצת אבל לא ברמת השירותים. ברמת הטכנולוגיה והמעורבות אני רואה איך הם נכנסים לתחום הענן. אני רואה ארגונים גדולים בעולם כמו טלפוניקה ואיזה ניסויים ובדיקות הם עושים ואני לא מכיר כאלה דברים שעושים בישראל, אבל אני חושב שזה נובע מפערים בגודל. זה בעיקר כי יש להם יותר כסף זמין. דויטשה טלקום וטלפוניקה הם ארגונים אחרים מבזק בסדר גודל ולכן הם משקיעים בטכנולוגיות ארוכות טווח מעצם מהותם".

- איזה פרק כתבת בספר?

"הייתי שותף בכתיבת הפרק שבדק איך ינהלו את הרשתות העתידיות. איך מטמיעים שירותי ענן חדשים ללא תקלות. המעבר של מפעילים לתחום הענן הוא קריטי. המעבר מקופסאות לתוכנה יוצר מתחים כי תוכנה כמו שאנחנו יודעים לעתים לא עובדת, ואתה לא יכול פשוט לעשות הפעלה מחדש לרשת. צריך לעבוד הרבה ברקע כדי שזה יעבור חלק. זה שייך לתחום חדש יחסית בעולם התוכנה שנקרא DevOp. בעת האחרונה המונח DevOps מוזכר יותר ויותר כאשר ארגונים מדברים על שיפור תהליכי הפיתוח והעבודה שלהם. מדובר בקונספט שתופס תאוצה בעולם התוכנה. זו פרדיגמה שמטרתה לקרב את הפיתוח בארגונים לאופרציה ומכאן השם DevOps - Developments "Operations.

"שינוי דרמטי ברשת"

- אז לאן העולם הולך?

"תלוי לאיזה רמה אתה לוקח את זה. מה שהספר יכול להראות זה איך הרשת תשפיע על ההתנהגות היומיומית של כל אחד. תחשוב איפה נראות ההתפתחויות שישפיעו עלינו. נניח מכוניות שנוסעות לבד, רחפנים שזה תחום חדש שנכנס חזק לחיינו ונניח שזה רק יילך ויתעצם. רחפן כזה מצלם בווידאו וסוגר מעגל דרך שרת. איך הוא מתקשר? התקשורת הסלולרית צריכה לתמוך בזה, יש תא סלולרי שצריך לדעת איך לטפל בו ולנהל אותו. זה לא יכול לזוז בלי שינוי דרמטי ברשת. קפיצת המדרגה ביכולות האפליקטיביות לא יכולות לבוא בלי שדרוג של הרשת. אתה מכיר את זה שכל הזמן אנחנו אומרים שבעתיד המהירות תהיה פי כך וכך, וכמות ההתקנים תהיה פי כך וכך? אז זה בדיוק העניין, הפי הוא נורא משמעותי כי בלי זה לא יעבוד. החיים שלנו ישתנו בהתאם ליכולת להתמודד עם הפי".

צרו איתנו קשר *5988