תיירות מרפא באיכילוב: אין העלמות מס, ברבש זומן למשטרה

החקירה - בעקבות תחקיר "עובדה" מ-2014 שתיעד רופאים בכירים דורשים תשלום מתיירי מרפא, לכאורה בניגוד לדין ■ גורמי האכיפה מודים: "הרופאים אולי גבו יותר מדי כסף מהתיירים, אבל הוציאו חשבוניות"

גבי ברבש / צילום: תמר מצפי
גבי ברבש / צילום: תמר מצפי

פרופ' גבי ברבש, עד לאחרונה מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), זומן לפני פרישתו למשרדי היחידה לחקירות הונאה במשטרה (להב 433) במסגרת חקירה פלילית שנפתחה לפני כשנתיים בעקבות תחקיר של התוכנית "עובדה" בערוץ 2 - כך נודע ל"גלובס".

באותו תחקיר תועדו 3 רופאים בכירים דורשים עשרות אלפי שקלים עבור ניתוח של תיירים רפואיים, לכאורה בניגוד לדין. ברבש נשאל על-ידי החוקרים על הנהלים הנהוגים באיכילוב בכל הקשור לתיירות מרפא, וזאת ככל הנראה כדי לפסול או לבסס את הטענה שלפיה הנהלת בית-החולים ידעה שהרופאים הבכירים גובים כסף פרטי מתיירי מרפא מעבר לתשלום שהם מעבירים לבית-החולים. ברבש השיב כי לא ידע על כך דבר, וכי הנהלים באיכילוב אינם שונים מאלה המונהגים על-ידי משרד הבריאות.

ברבש, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", ניסה למנוע מבעוד מועד את פתיחת החקירה והמליץ ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר, לפעול מול הפרקליטות כדי שהשלושה יספגו עונש משמעתי בלבד שלא יפגע במטופלים. ברבש הציע בין היתר לשלול מהרופאים, למשך תקופה מסוימת, את ההיתר שניתן להם לפרקטיקה פרטית, וכך הם ישקיעו את כל מרצם ברפואה הציבורית.

גורמים במערכת הבריאות רמזו אז כי ייתכן שברבש אינו דואג רק למטופלים, אלא חושש שחקירה משטרתית תפתח "תיבת פנדורה" שתגיע גם אליו. לדבריהם, לא יכול להיות שהרופאים ומזכירותיהם מדברים ללא חשש על גבייה פרטית של עשרות אלפי שקלים מתיירים רפואיים בתוך שטח בית-החולים בלי שהמנהל הוותיק והדומיננטי יודע על כך.

ברבש, כך נודע, הבין את התחושות במערכת וערך בדיקת פוליגרף במכון פרטי, שהוכיחה לכאורה כי לא ידע על מעשי הרופאים. את הבדיקה הוא העביר לגורמים במשרד הבריאות ולסביבתו הקרובה בבית-החולים.

"ברבש ידוע כמי שחולל פלאים באיכילוב, ומגיע לו קרדיט גדול על זה, אבל הוא גם ידוע כבעל 7 נשמות, שהצליח לחמוק מכמה פרשות חמורות בבית-החולים ובראשה זו של מנתח הלב פרופ' ולדימיר יקירביץ'", טוען גורם משפטי בכיר.

גורמים באיכילוב, בצד גורמים במשרד הבריאות, טענו כי גם בבתי-חולים אחרים עקפו את ההוראות שאוסרות לגבות מתיירי מרפא מעבר לתעריף הקבוע של מטופל רגיל, אולם עשו זאת באופן ממוסד יותר: בית-החולים גבה סכום גבוה יחסית מהתייר והעביר נתח משמעותי לרופא, מעבר לשכר הנהוג בגין ניתוחים המתבצעים בשעות אחר-הצהריים דרך תאגיד הבריאות (תשלום המכונה "ססיות").

לא מתחת לשולחן

מהרטוריקה שנשמעה בתחקיר של "עובדה" אפשר היה להתרשם כאילו הרופאים הבכירים לא רק עברו על הנהלים של משרד הבריאות, אלא גם על חוקי המס של ישראל.

כך, בקריינות שליוותה את התחקיר נאמר בין היתר: "הצד השחור של החלוק הלבן"; "הרופא רוצה כסף, לא סתם כסף, אלא מתחת לשולחן, בלי שאף אחד יידע". הכותרת שניתנה לתחקיר באתר זכיינית ערוץ 2 קשת הייתה: "כך תועדו רופאים בכירים דורשים כסף שחור".

ובאמת, יום בלבד לאחר שידור התחקיר, רשות המסים הודיעה על פתיחה בחקירה בחשד להעלמת מס מצד הרופאים. חוקרי הרשות אפילו דרשו מצוות עובדה להעביר לידיהם את חומרי התחקיר, כדי לסייע להם בבדיקה (הצוות סירב).

כעבור שנתיים, אנו חושפים היום כי חקירת רשות המסים לא העלתה ממצאים מיוחדים, וכי הטענה להעלמת מס ירדה מסדר היום. "הם אולי גבו מהתיירים הרבה יותר מדי כסף, אבל הם עשו את זה עם חשבוניות", אמר גורם המעורב בחקירה.

במערכת הבריאות יש מי שמשווה היום בין הטיפול בפרשת איכילוב לטיפול בפרשת קלאס קליניק בתל-השומר (ביצוע ניתוחים קוסמטיים פרטיים על חשבון שעות העבודה הרגילות). פעם נטען לאפליה נגד איכילוב ופעם לאפליה דווקא נגד תל-השומר, או ליתר דיוק פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית.

האפליה המיוחסת כנגד איכילוב היא על רקע הפתיחה בהליך פלילי, בעוד שפרשת קלאס קליניק בתל-השומר זכתה להליך משמעתי בלבד. מנגד, בעוד שפרופ' וינקלר הושעה מעבודתו עד לסיום ההכרעה בתיק, שלושת הרופאים מאיכילוב ממשיכים גם היום לשמש בתפקידים בכירים וניהוליים ולקיים במקביל פרקטיקה פרטית ענפה.

הסיבה להבדלים בכל הקשור להשעיה נעוצה במבנה הבעלות של בית-החולים: בעוד תל-השומר הוא ממשלתי לחלוטין וכפוף מבחינה משמעתית לנציבות שירות המדינה - איכילוב מוגדר בית-חולים ממשלתי-עירוני, ובנושאים משמעתיים הוא כפוף לעיריית תל-אביב. זו האחרונה עצרה את הכוונה לפתוח בהליך משמעתי ברגע שהורו על פתיחה בחקירה פלילית. גורמים בנציבות שירות המדינה סבורים כי גם בפרשת קלאס קליניק היה מקום לפתוח בחקירה משטרתית.

עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", שדרש לפתוח בחקירה מיד לאחר שידור תחקיר "עובדה", פנה לאחרונה למשטרה ולמשרד המשפטים לאור הימשכות ההליכים.

"החקירה נפתחה בינואר 2014, ואנחנו מתקרבים כבר לשנתיים שבהן הרופאים ממשיכים לשמש בתפקידים ניהוליים. במצב כזה ראוי היה שהחקירה תקודם בנחישות רבה יותר, מה גם שהתשתית הראשונית הייתה יחסית מוצקה וברורה לכאורה. מדובר בתחום רגיש, וגם לטובת הנחקרים והחשודים ראוי היה ליצור ודאות ולסיים את החקירה מהר ככל הניתן", אמר בשיחה עם "גלובס".

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר: "הנושא עדיין מצוי בחקירת משטרה, עיריית תל-אביב-יפו תמתין לתוצאות ותפעל בהתאם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988