עתירה ראשונה לבג"ץ אחרי אישור מתווה הגז: פוגע בדמוקרטיה

על רקע ההפגנות שהתקיימו בסוף השבוע בכל רחבי הארץ נגד הממשלה במחאה על אישור מתווה הגז, הגישו היום (ב') המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, באמצעות עו"ד אפי מיכאלי ממשרד מיכאלי ושות', עתירה לבג"ץ נגד הממשלה והכנסת, העוסקת בהחלטת הממשלה המגבשת את מדיניותה בנוגע למשק הגז הטבעי.

העותרים מבקשים מבג"ץ להורות על ביטול הסעיפים בהחלטה בהם התחייבה הממשלה כלפי חברות הגז שלא לשנות את מדיניותה ולהתנגד לכל חקיקה המבקשת לשנות שינוי כלשהו במתווה הגז למשך 10 שנים.

לטענת העותרים, ההתחייבות זו כובלת את הכנסת ואת הממשלות הבאות להימנע מלעשות שינוי בשורה של נושאים, כגון חלקו של הציבור ברווחים של בעלי הזכויות מאגרי הגז "תמר" ו"לוויתן", עדכון המחיר, המיסוי, כללי הגבלים עסקיים ועוד.

לטענת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, סעיפים אלה הם פגומים ובלתי סבירים, וכובלים את הממשלה ואת הכנסת הנוכחיות והן את אלה שיבואו אחריהן מלהפעיל את סמכויותיהן ואת שיקול-דעתן הקבועים בחוק במשך 10 שנים לפחות - ולכן יש לבטלם.

העותרים מסבירים כי הסעיפים חותרים תחת ערכי דמוקרטיה בסיסיים ומונעים למעשה מהגופים הנבחרים לשנות את מדיניותם למשך תקופה ארוכה.

העתירה עוסקת בהחלטה מספר 476, אותה קיבלה הממשלה באוגוסט השנה. ההחלטה כוללת שורה של הסדרים הנוגעים למשק הגז הטבעי, בהם הסדרים הנוגעים לפיקוח על מחיר הגז הטבעי, הסדרים בתחום היקפי יצוא הגז מישראל, הסכמות על הסדרים עתידיים בתחום מיסוי רווחי הגז, הגבלים עסקיים, סוגיית המחיר ועוד.

לצד הסדרים אלה כוללת ההחלטה פרק נפרד שכותרתו "קיום סביבה רגולטורית יציבה", שבו מצהירה הממשלה כי היא "מודעת לכך שפיתוח מקטע הפקת הגז הטבעי בעומק הים הוא בעל מאפיינים ייחודיים ומחייב השקעות-עתק. מדובר בהשקעות חריגות בהיקפן לעומת השקעות אחרות במשק הישראלי".

בהמשך לכך קובעת הממשלה כי "בשל השינוי המהותי שקבעו חוק מיסוי רווחי נפט וההסדרים שנלוו לו בשיעור חלקו המירבי של הציבור ברווחים של בעלי הזכויות", הממשלה אינה רואה צורך בשינוי נוסף בחלקו של הציבור ברווחים אלה, ולכן היא לא תיזום שינויים בתחום זה וכן תתנגד להצעות חוק פרטיות המבקשות לקדם שינויים בתחום. בהחלטה נקבע כי סעיף זה יחול במשך 10 שנים מיום קבלת ההחלטה.

לטענת המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא, "ההבטחה הנוקשה, הגורפת והממושכת לקיומה של סביבה רגולטורית יציבה, כובלת את ממשלת ישראל הנוכחית ואת אלה העתידיות למשך 10 שנים לפחות למתווה שעלול להתגלות בעתיד ככזה שאינו תואם את האינטרס הציבורי, וזאת ללא כל יכולת לשנות את המתווה ולהתאימו למציאות המשתנה. בכך עלולה ההתחייבות לפגוע פגיעה קשה במשק, באזרחי מדינת ישראל ובאינטרס הציבורי בכללותו, והיא טומנת בחובה פגיעה קשה ביכולתן של רשויות השלטון במדינת ישראל לנהל את משאבי הציבור באופן גמיש בהתאם לאינטרס הציבור, והכול ללא הסמכה בחוק".

העותרים מוסיפים כי בהתחייבותה זו העניקה הממשלה לחברות הגז הטבה כלכלית עצומה, וזאת בנוסף לתמורה העצומה שממילא צפויה להן מכוח החזקתן במאגרי הגז. "כל זאת בהיעדר הסמכה בחוק, ועל כן תוך חריגה מסמכות".

העותרים מסבירים כי הערך הכלכלי העצום עבור חברות הגז נובע מכך שהממשלה "מחסנת אותן מפני הסיכון שתנאי שוק משתנים יצדיקו שינוי במשטר הרגולטורי הקיים. התחייבות זו מעניקה לחברות כלי משפטי משמעותי בעל עוצמה ובעל תוקף הן במשפט הפנימי והן במשפט הבינלאומי, באופן שיאפשר את אכיפתה גם בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי יחייב שינוי של ההסדרה והחקיקה הקיימת".

העותרים מציינים כי התחייבות זו תהיה ניתנת לאכיפה על-ידי חברות הגז, כדוגמת נובל אנרג'י, המאוגדת ורשומה בארצות-הברית, גם בערכאות בינלאומיות שאינן כפופות כלל לכללי המשפט הישראלי.

המרכז האקדמי למשפט ולעסקים והעמותה לכלכלה בת-קיימא מדגישים כי רבים המקרים במשק הישראלי בהם נוטלים גורמים פרטיים יחסי סיכוי-סיכון, כאשר הם מבקשים ליהנות ממשאבי הציבור הנמסרים לידיהם, למשל בתחומי כרייה וחציבה, הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, או בתחום מתן זיכיונות להפעלת ערוצי טלוויזיה ורדיו, ואולם "באף לא אחד מתחומים אלה העניקה הממשלה לגורם פרטי חסינות מפני שינויים רגולטוריים, בוודאי שלא למשך תקופה של עשור שלם, וזאת על אף שההשקעה הנדרשת בחלק מהמקרים מצד הגורם הפרטי היא רחבת-היקף ומשמעותית בכל קנה-מידה".