לאחר שנים של סחבת: שוק איגוח אמיתי בדרך לישראל

צוות הבינמשרדי שהוקם לבחינת קידום האיגוח בישראל הגיש היום את הדוח הסופי שלו, ובו מתן "אור ירוק" לאיגוח מפוקח, ובאופן לא מורכב. המטרה היא לשכלל את שוק האשראי בישראל - צעד שאותו מנסים לקדם במשק כבר שנים. זאת, בין היתר, דרך הורדת חסמים שמנעו היווצרות שוק שכזה עד כה.

הדוח הסופי הוגש כשנה וחצי לאחר שהוועדה המשותפת לקידום האיגוח בישראל פרסמה את דוח הביניים שלה, על-ידי צוות בינמשרדי של בנק ישראל, רשות ני"ע, משרדי האוצר והמשפטים, ורשות המסים. מדובר בשלב הכרחי בדרך ליצירת שוק איגוח משמעותי בארץ, אך לא בצעד סופי: עתה נדרשים הליכי חקיקה והוצאת הוראות, שייקחו עוד זמן מה, ולפחות כ-4-6 חודשים, לפי הערכות.

מדובר במאמץ מחודש של הרגולציה בישראל לקדם את שוק האיגוח בישראל (שכיום הנו בסטנדרטים של העולם השלישי) כהמשך למאמצים קודמים שנעשו כבר לפני למעלה מעשור בוועדת חיימוביץ-אשר, ולאחר מכן על-ידי פרופ' צבי אקשטיין - יוזמות אשר ירדו מהפרק למספר שנים בעקבות המשבר הפיננסי האדיר שפקד את העולם ב-2008, ובין היתר חשף את הבעייתיות במכשירים אלה.

"למידת לקחים מהמשבר העולמי"

לדברי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, "בדוח ניתנה תשומת לב מעמיקה ללימוד הלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. ההמלצות הכלולות בדוח יתרמו להגדלת מקורות המימון במשק, כולל לנותני אשראי חוץ-בנקאיים, ויוכלו להביא להוזלת האשראי למגזר העסקי, כולל לעסקים קטנים".

שר האוצר, משה כחלון, הוסיף כי "מדובר בצעד משמעותי שיוביל לשכלול שוק ההון בישראל והגברת התחרות. פיתוח שוק האיגוח יכניס לשוק ההון מקורות מימון נוספים, יוריד את מחירי האשראי ויסיר חסמי כניסה".

במה מדובר? עסקאות איגוח (securitization) הן כלי מרכזי לפיזור סיכונים ולהעברתם במערכת הפיננסית. בעסקת איגוח מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על-ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר מתיק הלוואות או מקבוצת נכסים פיננסיים, וזאת באמצעות יישות ייעודית ונפרדת משפטית שקיבלה את הנכסים המגבים בהמחאה מיזם האיגוח.

השימוש ביישות הייעודית נועד לאפשר השקעה שהסיכון הכרוך בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד, ללא הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת בעסקי היזם.

בוועדה המשותפת מסבירים היום, כי "פיתוח שוק האיגוח יכול לגשר בין משקיעים (מוסדיים ופרטיים) לבין יזמים ופרויקטים הזקוקים לאשראי (ובכללם עסקים קטנים ובינוניים, פרויקטים של דיור להשכרה ועוד).

קידום האיגוח צפוי להרחיב את מקורות המימון, וכן את מגוון אפיקי ההשקעה שעומדים לרשות המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב. נוסף על כך, כלי האיגוח עשוי להוביל לגידול בהיצע ההון במשק ולהוזלת האשראי שמעמידה המערכת הבנקאית למגזר העסקי, לרבות הלוואות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים".

מהם עיקרי ההמלצות, על פי חברי הצוות? לפי הודעתם, ההמלצות העיקריות הן לאפשר לאגח מגוון הלוואות וסוגי נכסים במסגרת עסקת איגוח, תוך הטלת חובה על יזם עסקת האיגוח להותיר לעצמו חשיפה של 10% לפחות מסיכון האשראי של התיק המאוגח - וזאת כדי למנוע סיכון מוסרי בכך שהיזם יוכל "להיפטר" מסיכון האשראי.

נוסף על כך, ההמלצות הסופיות כוללות איסור על איגוח מורכב מסוג CDO, וזאת בניגוד להמלצות הביניים שלא כללו התייחסות שכזו. עוד מסבירים בצוות שהגה את המסקנות החדשות לפיתוח שוק האיגוח בישראל, כי המסקנות כוללות "קביעה כי על עקרונות הגילוי בעסקאות האיגוח לספק שקיפות ראויה, כדי לאפשר למשקיעים להבין את ההיבטים השונים של העסקאות ולתמחרן כראוי; וקביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך חלוקת האחריות המשפטית בין המשתתפים השונים בעסקה".

כמו כן, המסקנות קובעות שבהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך במסגרת החקיקה, העברת נכסים מהיזם לחברה הייעודית אשר תנפיק את איגרות החוב (ה-SPE) תסווג מבחינה משפטית כעסקת מכר (True Sale) ולא כהלוואה, תוך שיוגדר מודל מס "ייעודי ניטרלי בעסקאות האיגוח אשר ימנע עיוותי מס וכפל מס", ועוד.

לדברי מוטי ימין, ראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, שלקח חלק בוועדה, "הבשורה היא שאם המלצות הצוות ייכנסו לחקיקה, אפשר יהיה לבצע בישראל איגוחים בסדרי גודל משמעותיים, וזה יאפשר לתת מענה טוב יותר וזול יותר לצורכי האשראי במשק.

הבנקים יפנו לעצמם הון להעמדת אשראי חדש, באמצעות התנתקות מהלוואות שכבר קיימות אצלם במאזנים, נראה חברות ליסינג שמשתמשות יותר במכשיר הזה, ושימוש מצד יזמים, ועוד.

"לא מזכיר את מה שהיה בארה"ב"

"זה יגוון וישכלל את מכשירי האשראי וישפר את ההשתתפות של המוסדיים בשוק האשראי הכולל, וגם הציבור הרחב ישתתף בכלי של האיגוח, ובדרך הזו בעקיפין משתמש במימון צורכי האשראי. האיגוח קיים בהרבה מדינות בעולם, כשהלקחים מהמשבר הכלכלי הגדול של 2008 נלמדו, מה גם שהשוק של האיגוח שיקום פה לא מזכיר את שוק האיגוח שהיה אז בארה"ב".

מה השינויים בדוח הסופי ביחס לדוח הביניים? האיסור על CDO בישראל הוא חידוש ביחס לדוח הביניים. "חברי הוועדה רוצים את הבסיס פה בישראל, ולא מכשירים שיאפשרו לבצע איגוח על איגוח והגדלת הסיכון המשקי". גם מודל המיסוי השתנה, לאחר הערות שהתקבלו מהציבור שטענו שהמודל הקודם היה מורכב.

נוסף על כך, בוועדה מסבירים היום כי "השינויים בדוח הסופי כוללים, בין היתר, את כוונת הפיקוח על הבנקים להתיר במערכת הבנקאית איגוח של מגוון רחב של סוגי אשראי, בכללם הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs).

הוחלט להותיר על כנה את ההוראה האוסרת לבצע עסקאות איגוח מורכבות, לצד הוראות נוספות שיבטיחו את איכות החיתום וניהול ההלוואות שמוצעות לאיגוח על-ידי הבנקים. כמו כן, הוחלט לשנות חלק מהתנאים המשפטיים לסיווג עסקת איגוח כעסקת מכר אמיתי, כמפורט בטיוטת הצעת החוק המצורפת לדוח המסכם".

עיקרי ההמלצות בדרך לפיתוח שוק איגוח בישראל:

יתאפשר לאג"ח מגוון הלוואות וסוגי נכסים במסגרת עסקת איגוח

יזם עסקת האיגוח יחויב להשאיר בידיו חשיפה של לפחות 10% מסיכון האשראי של התיק המאוגח

ייאסר איגוח מורכב מסוג CDO

העברת נכסים מהיזם לחברה הייעודית אשר תנפיק את האג"ח (ה-SPE) תסווג מבחינה משפטית כעסקת מכר (True Sale) ולא כהלוואה

יוגדר מודל מס ייעודי ניטרלי בעסקאות האיגוח