"בהנדסה האזרחית הניסיון הוא יתרון ומותר להזדקן בו"

מנכ"לית איגוד המהנדסים: "הרבה צעירים מעדיפים היום את ההיי-טק ולימודי הנדסת תוכנה על פני לימוד הנדסה אזרחית"

מיכל קרסני / צילום: תמר מצפי
מיכל קרסני / צילום: תמר מצפי

"המאבק שלנו על חיזוק המעמד של מקצוע המהנדס ועל החזרת העטרה ליושנה אינו מאבק על יוקרה, הוא נובע בראש ובראשונה מדאגה לאיכות ולבטיחות הבנייה", כך אומרת מיכל קרסני, מנכ"לית איגוד המהנדסים, המודאגת מעמעום זוהרו של המקצוע. קרסני התראיינה ל"גלובס" לקראת כנס איגוד המהנדסים, שהחל היום (ב') בתל אביב.

"הרבה צעירים מעדיפים היום את ההיי-טק ולימודי הנדסת תוכנה על פני לימוד הנדסה אזרחית. ענף ההיי-טק נחשב דינמי יותר והשכר בו יותר מתגמל, אבל בעוד ששם עובד בגיל 40 נחשב 'זקן', בענף ההנדסה האזרחית הניסיון הוא יתרון ומותר להזדקן בו".

- מלבד השכר, מה הגורמים לירידת קרנו של המקצוע?

"ועדת זיילר שהוקמה אחרי אסון ורסאי הדגישה שמבנים ותשתיות לא יכולים להתקיים ללא פיקוח הנדסי וטכני הדוק של מהנדס, אבל מאז המצב רק החמיר בשל יציאתם לפנסיה של מהנדסים מעולי ברית המועצות, וכניסתם הנרחבת לשוק של הנדסאים, אשר מטשטשת את ההבדלים בין שתי היכולות והסמכויות של מהנדסים והנדסאים".

- אז זו לא רק בעיה של תדמית.

"ממש לא. בואו לא נתבלבל: מהנדס והנדסאי זה לא אותו דבר. אנשי המקצוע בשני התארים אינם עוברים אותו תהליך הכשרה. המהנדסים עוברים תהליך ארוך ומורכב בהרבה. למרות זאת, הנדסאים ממלאים תפקידים שבעצם הם אינם כשירים למלא. יותר ויותר מהאחרונים נכנסים לשורות ניהול הפרויקטים ואפילו לתכנון שלהם, ותופסים את מקומם של המהנדסים. ובהיעדר פיקוח צמוד של מהנדסים בשטח, מרפסות ימשיכו ליפול. כיום, בהרבה מקרים המהנדס נושא באחריות אבל לא בסמכות, ואת זה האיגוד פועל לשנות".

החורף האחרון העלה שוב את בעיית המוכנות של ערי ישראל לגשמים עזים. אזור השרון והעיר האשקלון ספגו את עיקר הנזקים (או שאולי נכון יותר לומר - לא ספגו), והיה מי שהסביר את התופעה בעודף ציפוף בבינוי. קרסני מצידה בטוחה כי "ציפוף המרחב האורבני אינו צריך להביא בהכרח להצפות".

- מי צריך לתת על כך את הדין?

"האחריות למצב היא בראש ובראשונה של הרשויות המקומיות. הן צריכות להחזיק במומחים ראויים לצנרת וביוב, ובמהנדסים עירוניים שמודעים לאתגר. אך פגעי מזג האוויר הם לא רק בעיה שלנו, והרבה מדינות מתוקנות מתמודדות איתם,

"הבעיה היא שמהנדסים ישראלים עובדים היום בסביבה מאוד מונוטונית, ולא יודעים מה קורה בתעשייה ומעבר לים. מאחר שהחדשנות בבנייה לא נמצאת בסקטור הממשלתי והציבורי, שמנו לעצמנו למטרה באיגוד להיות הגוף המתווך בין החברות הגדולות בתעשייה שמיישמות טכנולוגיות חדישות בפרויקטים בארץ ובחו"ל, לבין החברים באיגוד. אנחנו באיגוד נציע לחברים הכשרות בעניין הזה, וניתן דגש רב על נושא התשתיות והובלת המים".