הסופרת ג'וג'ו מויס: "הספרים שלי מסחריים אבל לא נוסחתיים"

הסופרת ג'וג'ו מויס ("הנערה שהשארת מאחור", "ללכת בדרכך") מוציאה עוד רב-מכר ומסבירה למה כל עלילה זקוקה לסיפור אהבה טוב, ואיך הרגיעה קוראת מודאגת שהזדעזעה ממותו של הכלב (הדמיוני) בספרה

העוקבים אחר רשימות רבי-המכר בחודשים האחרונים, לא יכלו להחמיץ את שמה של ג'וג'ו מויס. ברשימה של "צומת ספרים" יש נציג אחד של הסופרת הבריטית בצמרת ספרי הפרוזה, "הנערה שהשארת מאחור", שיצא ב-2012. ברשימה של סטימצקי מופיעים גם "ללכת בדרכך" והחדש שיצא לאחרונה "אחד ועוד אחד" (הוצאת "ידיעות ספרים"). אין זה מצב נפוץ ש-3 ספרים של אותו המחבר, שיצאו בשנים שונות, תופסים מקום בעשיריה המובילה. בעולם נמכרו 9 מיליון עותקים מספריה, ולמרות שאין להשוותם בסגנון ובתפוצה המהירה ל"50 גוונים של אפור" או להצלחה המטאורית של סדרת "הארי פוטר", אין ספק שמדובר בתופעה.

"כל אחד אחר יוכל לשפוט טוב ממני מדוע הספרים מעניינים", אומרת מויס בראיון ל"גלובס". "אני רק עובדת קשה כדי לוודא שאפילו שהספרים שלי הם 'מסחריים' בהגדרה, הם לא נוסחתיים, לא הולכים בדיוק בנתיב שאתה מצפה. אני חושבת שאנשים מזדהים עם הדמויות שלי - אנשים רגילים, שמוצאים עצמם בסיטואציות יוצאות דופן".

- את כותבת לא מעט ספרים רומנטיים, שגם זכו בפרסים. את מרגישה שז'אנר זה מעניין במיוחד את ציבור הקוראים, בעיקר הקוראות?

"אף פעם לא חשבתי כך תוך כדי עבודה, 'לכתוב סיפור רומנטי', אלא רק על לכתוב סיפור, כאשר בדרך כלל האהבה הייתה חלק מרכזי בו. אני חושבת שרוב הספרים הטובים מכילים סיפור אהבה שמתפתח בהם".

אייל דדוש, סמנכ"ל השיווק של "ידיעות ספרים", מתאר את התופעה: "האמת היא שאנחנו לא שונים בהרבה ממה שקורה בעולם. גם במקומות אחרים, בעיקר באירופה, מויס מגיעה למקומות הראשונים בכל רשימות רבי-המכר. יש משהו מיוחד מאוד בכתיבה שלה. היא מצליחה לגעת בהרבה אנשים. די נדיר שסופר מצליח להגיע להישג כזה מבחינת מכירות - ספר אחרי ספר - ושבכל פעם נכנסים קהלים חדשים. אנחנו גם רואים שמכירות הספרים הקודמים לא יורדות".

- מבחינת ההוצאה, זו ההצלחה הכי גדולה מאז "50 גוונים של אפור"?

"ספריה של מויס וספרי '50 גוונים' הם סיפורים שונים לגמרי. ל'גוונים' היה פיק מטורף חודשיים בלבד, בעוד שמויס מוכרת כל הזמן, שוב ושוב".

ספרה הבא שיצא לאור בעברית יהיה "אחריך", שייצא לקראת שבוע הספר 2016. זהו ספר המשך לרב-המכר "ללכת בדרכך", שבימים אלה הופך לסרט הוליוודי.

"קשה להסביר מה סוד ההצלחה שלה", אומרת רויטל ויטלזון יעקבס, ממחלקת קניינות הספרים בסטימצקי ובעצמה חובבת של ספרי מויס. "הציניקנים יגידו את המשפט השנוא עליי: 'היא עלתה על נוסחה'. אבל אני אומרת שג'וג'ו מויס עשתה לרבי-המכר מה ששונדה ריימס עשתה לטלוויזיה. לקרוא ספר שלה זה כמו לראות פרק של 'האנטומיה של גריי'. את מוצאת את עצמך בוכה וצוחקת ורוצה לפנות את כל מה שנקרה בדרכך כדי לקרוא.

"לזכותה גם יאמר שהיא יודעת לכתוב במגוון קולות. 'הנערה שהשארת מאחור' הוא רומן היסטורי, 'ללכת בדרכך' מתמודד עם נכות והקורא נמצא בתחושה שהוא רואה סרט בנוסח 'מחוברים לחיים', ולעומתם 'אחד ועוד אחד' הוא עכשווי ואותנטי".

אשת השעה

מויס נולדה בלונדון לפני 46 שנה. את דרכה החלה כעתונאית ב"אינדיפנדנט", שם עבדה במשך כעשור ושימשה בין היתר כסגנית עורך החדשות ובהמשך כאחראית האמנות והמדיה בעיתון. בראייה לאחור, היא מרגישה שאפילו שספרות ועיתונות הם תחומים שונים, העבודה ב"אינדיפנדנט" הכינה אותה לשלב הבא בקריירה.

"העיתונות הייתה מאוד יעילה מבחינתי, בלימוד כיצד לראות סיפורים בכל מקום וגם בכתיבה לפי דדליין", היא אומרת.

ב-2002, בעודה עובדת כעיתונאית, יצא ספרה הראשון, "גשם מחסה" ובעקבותיו הגיעו עוד 12, כולם תורגמו לעברית, מלבד האחרון ("אחריך"), שכאמור ייצא לאור בישראל בעוד מספר חודשים. מויס היא מהסופרים המעטים שזכו פעמיים בפרס "הרומן הרומנטי של השנה" על-ידי התאחדות סופרי הרומנים הרומנטיים בבריטניה.

במרכז הספר "אחד ועוד אחד", שיצא לאור לאחרונה גם בעברית, ניצבת ג'ס, אם חד הורית, קשת יום אך אופטימית. היא מוצאת עצמה במסע יחד עם בתה, גאונה במתמטיקה, בנה החורג שסובל מהתעללות בבית הספר ואד, חנון ומיליונר, שהסתבך בגדול. במסע הזה כל המשתתפים, אולי למעט הכלב, מקבלים הזדמנות לחיים טובים יותר.

"אני חושבת שהרבה אמהות חד הוריות התחברו לספר ואהבו אותו", אומרת מויס ל"גלובס". "גיליתי שיש מעט ספרים שעוסקים באם חד הורית וילדיה, שבהם הם מוצגים באור חיובי. בספרים האלה הם בדרך כלל מתים, מעצבנים או נודניקים. אני מקווה שנשים בעיקר יראו את חייהן משתקפים אליהן בחזרה בספר. אני מאמינה שהן אוהבות את ילדיהן ועושות את הטוב ביותר שהן יכולות".

- לצד הגיבורה ג'ס, דמותו של הגבר בספר מתמודדת עם אתגר מסוג אחר: הסתבכות בתחום הפיננסי-טכנולוגי. זהו תחום שבו גיבורי הרגע הזה הופכים לנבלים ברגע הבא.

"לא כל-כך חשבתי במונחים הללו. יותר חשבתי על האדם המסוים שמצב כזה יכול ליצור: מומחה מרשים מבחינה טכנולוגית, שנראה שעתידו מובטח במונחים פיננסיים ומקצועיים. אבל יש לו מעט מאוד כישורים חברתיים או כלים בסיסיים של היגיון פשוט. חשבתי שהוא יהיה דמות גברית מעניינת במרכז העלילה".

- זהו ספר מסע, של ג'ס, אד וילדיה. מה הופך את המסע הזה למיוחד?

"אני חושבת שהדבר הכי מיוחד במסע הזה, הוא שכל אחד שם לומד שהוא יכול להיפתח וללמוד משהו מהאנשים שסביבו. אד לומד לבטוח ולאהוב, ג'ס לומדת שהיא לא תמיד צריכה להיאבק לבד, הילדים לומדים איך להתמודד עם הנסיבות, והכלב... טוב, הוא בעיקר מוסיף ארומה לסיפור".

הצלחתה של מויס בקופות אינה תלויה רק בתוכן הספרותי. את התמיכה השיווקית מעניקות הוצאות הספרים, למשל בכריכות הממותגות והמאפיינות את ספריה - גם אם אין קשר ביניהם. "עיצוב הכריכות קורא לקוראות הנאמנות שלה מרחוק. 'בואי - יש פה משהו מוכר ואהוב'", אומרת ויטלזון יעקבס. "הקהל מת על מויס. זה לא קרה בספר הראשון, אבל 'ללכת בדרכך' היה כל-כך טוב, שאנשים קנו את הראשון רק כדי לקרוא ממנה עוד. ועכשיו, עם בוא 'אחד ועוד אחד', רשמית הקוראים בארץ הצטרפו לטרנד ההערצה העולמי".

מעורבת בתסריט

הסרט על בסיסו של "ללכת בדרכך" נמצא בשלבי עבודה מתקדמים והוא אמור לצאת לאקרנים באמצע 2016. יככבו בו אמיליה קלארק ("משחקי הכס") וסם קלאפלין (הסרט הרביעי של "שודדי הקאריביים" והשני של "משחקי הרעב"). בהרבה מקרים כאשר ספר זוכה לעיבוד קולנועי, הסופר נותר בתפקיד צופה מהצד, ממתין לראות מה יעשו ליצירתו. אך לא במקרה הזה. ככותבת התסריט, מויס עבדה בצמוד לשחקנים והבימאית, ת'אה שארוק.

"הייתי על סט הצילומים בכל יום. זו הייתה החוויה הכי טובה בחיי העבודה שלי עד כה", משתפת מויס."אני מאוד נרגשת לקראת המעבר של ספר שכתבתי למדיום הקולנועי", היא אומרת. "אני רק מקווה שהתסריט שכתבתי עושה צדק עם הסיפור".

- את נמצאת בקשר הדוק עם קוראייך? קוראת את כל התגובות?

"קיבלתי המון מיילים מקוראים שסיפרו לי כל מיני סיפורים מהחיים שלהם. חלקם מאוד אישיים וכמובן שהיו ביניהם כאלה שנגעו בי, ואפילו גרמו לי לבכות. לעתים הם גם גרמו לי לצחוק. אני זוכרת קוראת אחת שסיפרה לי שהיא הזדעזעה כל-כך כש'הרגתי' כלב באחד מספריי, וכאוהבת חיות היא לעולם לא תקרא אותי יותר. אז כתבתי לה בחזרה שזה היה כלב דמיוני ושהכלב שלי, האמיתי, בריא ושמח בביתי".

 

הספרים של מויס
 הספרים של מויס

המספרים של מויס
 המספרים של מויס