"לא בוצע סיכול ממוקד לשגב. אחרים הועמדו לדין באישום דומה"

שגב מואשם כי העניק שירותים משפטיים לליז הרדי, בתו של שאול אייזנברג המנוח, אך כדי לחמוק מתשלום מע"מ בסך כ-2.8 מיליון ש', דיווח לרשויות המס כי נתן את השירות לאמה של הרדי, תושבת חוץ ■ שגב טען כי במקרים דומים הסתפקו בהליכים אזרחיים ■ כעת הציגה המדינה לביהמ"ש 4 מקרים דומים בעבר שבהם העוסקים הועמדו לדין, והבהירה: "לא מדובר במקרים היחידים"

עו"ד יוסי שגב / צילום: יונתן בלום
עו"ד יוסי שגב / צילום: יונתן בלום

האם רשות המסים הצליחה להוכיח כי בניגוד לטענות שמעלה נגדה עו"ד יוסי שגב, היא לא הפלתה את שגב לרעה כשהחליטה להעמיד אותו לדין פלילי בגין עבירות של דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס בסך כ-2.8 מיליון שקל. זאת, בגין שירותים שנתן לבתו של שאול אייזנברג, איל ההון היהודי המנוח?

בכתב האישום נגד שגב, אחד מעוה"ד המצליחים והעשירים בישראל, שהוגש ביוני 2010, נטען כי עו"ד שגב קיבל שכר טרחה בסך כ-15.6 מיליון שקל עבור הייצוג המשפטי שהעניק לליז הרדי, בתו של אייזנברג המנוח המתגוררת בישראל. ואולם, כדי להתחמק מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל, נטען כי שגב הציג בפני רשויות מע"מ מצג כוזב, כאילו נתן את השירות המשפטי לאמה של הרדי, לאה אייזנברג, שהינה תושבת חוץ.

אחת הטענות המשמעותיות שמעלה שגב נגד המדינה מתחילת משפטו הפלילי בבית משפט השלום בת"א, היא שהעמדתו דין מהווה "אכיפה בררנית", שכן לא הוגשו כתבי אישום בגין מעשים דומים לאלה שביצע שגב אלא רשות המסים הסתפקה בהליכים אזרחיים. ואולם, ל"גלובס" נודע כי במסגרת המשפט הציגה המדינה (רשות המסים) לשופטת יעל פרדלסקי, ארבעה מקרים ב-15 השנים האחרונות, שבהם היא העמידה לדין נאשמים בגין עבירות דומות לאלה שבגינן עומד לדין עו"ד שגב. לטענת המדינה, מדובר בארבעה מקרים נוספים בהם הוגשו כתבי אישום נגד עוסקים שדיווחו על מע"מ בשיעור אפס על-ידי ייחוס מתן השירותים לתושב חוץ, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, דוגמת המקרה הנטען נגד שגב.

כעת תצטרך השופטת לקבוע האם המקרים אכן זהים, והאם העובדה שהוצגו לה רק ארבעה מקרים בלבד מחזקת את טענתו של שגב כי המדינה מפלה אותו לרעה בעצם החלטתה להעמידו לדין ונוקטת כנגדו ב"אכיפה בררנית"; או שמא, היא מחזקת את טענת המדינה כי לא בוצעה אכיפה בררנית. המדינה טוענת כי אין לראות בארבעת כתבי האישום שהיא הציגה לביהמ"ש, כאילו מדובר בארבעת כתבי האישום היחידים שהוגשו במרוצת השנים בנסיבות של דיווח על עסקאות מע"מ בשיעור אפס והאשמות בגין דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס.

הגנה מן הצדק

לדברי המדינה, "מדובר בארבעה כתבי אישום מדגמיים שהם תולדה של בדיקה ספוראדית בלבד". זאת, משום ש"אין בידי רשות המסים מידע המאגד את הנתונים ומאפשר פילוחים בהתאם לנסיבות כל תיק ותיק". ארבעת כתבי האישום המדוברים שהגישו התובעים, עוה"ד אורי שפיגל וליאת גולדשטיין-שוורץ, להוכחת טענתם כי המדינה אינה נוקטת באכיפה בררנית בעניינו של שגב הם: "מדינת ישראל (מ"י) נגד חברת גוטקס מודלס (2319/09) מ"י נגד אוסמה אבזאח (1357/00); מ"י נגד מאיר פיסו ואח' (19713-03-12); ו-מ"י נגד ברק גאון ואח' (27597-06-11).

שגב מסר היום בתגובה: "טענת המדינה לארבעה מקרים דומים בעשור האחרון היא עשן בעיניים, כי רק ארבעה מקרים ממאות אלפים, זה עדיין אכיפה בררנית. בנוסף, בכל ארבעת המקרים הנאשם לא דיווח על כמה וכמה הכנסות שהיו לו, וטען לפטור. במקרה שלי, דיווחתי במועד ועל מלוא ההכנסה שהייתה לי וטענתי לפטור. זה בדיוק ההבדל בין עבריין מס שהעלים הכנסה לבין נישום המדווח וטוען לפטור בגלל היות מקבל השירות תושב חוץ".

כבר עם העמדתו לדין יצא שגב למתקפה על רשות המסים. שגב טוען כי כתב האישום נגדו הוגש ממניעים לא ענייניים. זאת, משום שלטענתו, הוא חשף כי אנשי הרשות זייפו מסמכים ויצרו מצג שווא, שלפיו הוא הגיש שורה של השגות (ערעורים) על שומות שנעשו לו במס הכנסה.

בעדותו במשפטו במארס 2012 אמר שגב: "קראתי את כל פסקי הדין, פלילי וגם אזרחי, וגיליתי שאין פסק דין פלילי אחד, מאלפי פסקי הדין, שהוגש כתב אישום על דיווח מהסוג שעשיתי; ובתחום האזרחי גיליתי שהיו מאות פסקי דין של דיווח בדיוק כמו שעשיתי, ושביהמ"ש קבע שהשירות ניתן לתושב ישראל ולא לתושב חוץ, וחייב במע"מ, אבל לא הוגש כתב אישום".

שגב ציין כי גדולי עוה"ד בארץ, "כמו תוסיה-כהן וצבי אגמון", דיווחו על מתן שירות לתושב חוץ, למרות שהשירות ניתן לתושב ישראל, אך לא הוגש נגדם כתב אישום אלא התנהלו הליכים אזרחיים בלבד".

שגב הנרגש הוסיף וטען בעדותו כי לאור העובדה שהוא הראשון שעומד לדין בגין דיווח מסוג זה, יש לזכותו גם בגין טענת "הגנה מן הצדק". "בתשובה לשאלת ביהמ"ש, אם בכוונתי לטעון טענה של הגנה מן הצדק, שכן מדובר בטענה מקדמית, תשובתי היא שאני טוען גם שיש לזכות אותי גם מטעמי הגנה מן הצדק", אמר.

"מומחיות בלתפוס נוכלים"

בתחילת עדותו סיפר שגב כי הוא יכול היה להגיע להסכם כופר עם רשויות המס ולהימנע מכתב אישום, אך סירב, בשל רצונו להיאבק על חפותו. "סיפרתי למשפחה אודות כתב האישום, את העובדות. הסברתי שיכול להיות שהתקשורת 'תחגוג' בעניין. סיפרתי על הצעת הכופר שהייתה לפני הגשת כתב האישום, ושלהערכתי היא עדיין קיימת, וביקשתי את רשות המשפחה ואת תמיכתה במאבק על חפותי", אמר.

בהמשך סיפר שגב כי הוא החליט להשקיע את כל זמנו, "ואת כל מה שיש לי", כדי להיאבק על חפותו. "אני לא רוצה שמכל המשפחה הגדולה שלי, והיא גדולה מאוד, אהיה היחיד שהואשם והורשע במשפט פלילי, וכך אזכר", העיד. "אני 40 שנה משרת את מערכת אכיפת החוק כעו"ד, שמעולם לא מייצג בנקים, חברות ביטוח, גוף גדול, אלא רק את המדינה בפירוקים גדולים או את הציבור בפירוקים גדולים. המומחיות שלי היא בלתפוס נוכלים, להשיב את כספם לציבור, אותם כספים שנגזלו מהם".

שלב ההוכחות במשפטו של שגב הסתיים. המדינה ושגב אמורים להגיש את סיכומיהם עד מאי 2016.

יוסי שגב מסר בתגובה: "טענת המדינה לארבעה מקרים דומים בעשר השנים האחרונות היא עשן בעיניים כי
רק 4 מקרים ממאות אלפי דיווחים זה עדיין אכיפה בררנית".

בנוסף מסר שגב: "בכל ארבעת המקרים הנאשם לא דיווח על כמה וכמה הכנסות שהיו לו וטען לפטור. במקרה שלי דיווחתי במועד ועל מלוא ההכנסה שהייתה לי וטענתי לפטור. זה בדיוק ההבדל בין עבריין מס שהעלים הכנסה לבין נישום המדווח וטוען לפטור בגלל היות מקבל השירות תושב חוץ".