מסרבת להרים ראש: מה אפשר ללמוד מהאינפלציה השלילית?

למרות הסביבה המוניטרית המרחיבה מסרבת האינפלציה לעלות, וה"אשמה" העיקרית בכך היא התחרותיות הגוברת במגזרים שונים, אבל גם כמה השפעות חד-פעמיות

תחזית  דולרים מטבע חוץ   / צלם: thinkstock
תחזית דולרים מטבע חוץ / צלם: thinkstock

החודשים האחרונים מדגימים לנו כיצד יש מקרים שבהם התיאוריה לא מתיישבת עם המציאות. על פי חוקי הכלכלה הקלאסיים, ריבית נמוכה תומכת בסביבת אינפלציה גבוהה מזו השוררת כיום, אך נראה כי על 'אף הסביבה המוניטרית המרחיבה, האינפלציה בישראל ממאנת להרים את ראשה, וב-12 החודשים האחרונים הסתכמה האינפלציה בשיעור שלילי של 0.7%. כפי שמסתמן כעת, צפויה 2015 כולה להסתכם בשיעור שלילי של 0.8%, וזאת בהמשך לאינפלציה שלילית של 0.2% בשנת 2014.

האינפלציה השלילית נרשמה לא רק למרות הריבית הנמוכה, אלא גם על רקע נתוני התוצר המוקדמים לשנת 2015, שמהם עולה כי מי שבלטה לחיוב הייתה הצריכה הפרטית, שעלתה בשיעור של 4.1%.

בבחינת סביבת האינפלציה השלילית, ניתן להפנות את האצבע למספר "אשמים", כאשר התופעה הבולטת הראשונה היא התחרותיות שגברה בשנים האחרונות, תוך מודעות גדולה יותר של הצרכן, וזאת כשברקע רוח גבית מהרגולציה המקומית.

תחרתיות בתקשורת ובקמעונות השוטפת

את התחרותיות הגוברת ניתן לראות באופן ברור בסעיף התקשורת, שירד בשיעור של כ-6% בשנה האחרונה, וכן בסעיפי מדד אחרים הקשורים לקמעונות שוטפת. מי שתרמה עוד לירידת המדד הייתה הממשלה, שהחליטה על צעדים חד-פעמיים, דוגמת הוזלת מחירי החשמל, ביטול אגרת הטלוויזיה והפחתת המע"מ. כל אלו תרמו להפחתה חד-פעמית של כ-1.2% בשנת 2015. בלטו בהשפעתם גם מחירי הסחורות, אשר רשמו ירידות שערים חדות מתחילת השנה, ובראשם מחיר הנפט, שהשיל מערכו עשרות אחוזים מתחילת השנה הנוכחית, ותמך אף הוא בסביבת אינפלציה נמוכה יותר.

להערכתנו, בהסתכלות קדימה, נראה כי הגורמים שצוינו עשויים, לפחות בחלקם, שלא להשפיע באותו כיוון.

בגזרת התקשורת, אם רכישת גולן טלקום על-ידי סלקום תאושר, הרי שהיא צפויה לצמצם את התחרות ממצב של חמש שחקניות בענף לארבע. בתחום הקמעונות, רשת מגה, אשר במשך שנים היוותה שחקן מרכזי בעל נתח שוק משמעותי, נמצאת בקשיי מימון משמעותיים מול ספקים, דבר שעלול להקשות על פעילותה השוטפת, וגם במקרה זה מי שעשוי להיות בצד המרוויח הן רשתות הקמעונות האחרות, שייהנו מסביבה תחרותית מאתגרת פחות.

באשר להשפעות חד-פעמיות, נציין כי יהיה זה מאתגר להעריך את המגמה הצפויה בשנה הקרובה, אך כבר כעת צפוי המע"מ על תחבורה להתבטל, וכן צפויה הוזלה של ביטוח החובה. אשר לסחורות, הסיבה המרכזית לירידות המחירים שלהן היא החולשה בכלכלה הסינית, שהנה יבואנית סחורות משמעותית, וכן עוצמתו של הדולר מול יתר המטבעות.

ציפיות השוק הנוכחיות הן להעלאת ריבית בארה"ב כבר בהחלטת הריבית הבאה בחודש דצמבר, ויתר הבנקים המרכזיים בעולם ייוותרו ככל הנראה מאחור, עם גישת המדיניות המרחיבה. אם התהליך יתרחש, הרי שהוא יתמוך בהמשך התחזקות של הדולר, ומנגד, יביא להיחלשות הסחורות, שהמתאם בינן לבין הדולר הוא לרוב שלילי.

כמו כן קיים מתאם חיובי בין מדד המחירים לשער החליפין האפקטיבי, אך במקרה זה הנתונים מעורבים. מצד אחד העלאת הריבית הצפויה תתמוך להערכתנו בהתחזקותו של הדולר, אך מנגד, מדיניות מוניטרית מרחיבה בגוש האירו תתרום להיחלשותו של האירו.

אם נבחן את סעיף הדיור, שמשקלו עומד על כ-26% והוא הסעיף הגדול ביותר במדד המחירים, נראה כי הסעיף עלה בשיעור של כ-2% בשנה האחרונה, ובשקלול משקלו תרם שיעור חיובי של כ-0.6% למדד. לסעיף קיים לאורך שנים מתאם חיובי עם מדד מחירי הדירות (אשר אינו נכלל בחישוב מדד המחירים), ואילו זה האחרון מציג התמתנות בקצב העלייה הגבוה שאותו הציג בשנים האחרונות, וזאת על רקע השילוב של הגידול המתמשך בהיצע הדירות, עליית עלויות המימון לרכישת דירה וכן צעדים אקטיביים של המדינה - כגון מכרזי מחיר למשתכן ומחיר מטרה.

המדד החיובי הבא צפוי רק במארס

להערכתנו, בראייה קדימה לחודשים הקרובים אנו צפויים לחודשים נוספים שבהם יתפרסמו מדדים שליליים, והמדד החיובי הבא צפוי להתפרסם רק בחודש מארס, זאת כחלק מהעונתיות המדדית, שכוללת פרסום מדדים גבוהים בחודשים מארס עד אוגוסט, לעומת מדדים נמוכים יותר בחודשים ספטמבר עד פברואר.

ציפיות האינפלציה בשווקים לשנה הקרובה עומדות נכון להיום על שיעור של 0% - כלומר השוק מעריך כי מה שהיה הוא מה שיהיה, ואילו ממוצע החזאים המובילים עומד על כ-0.5%. שתי הציפיות שצוינו נמצאות מתחת ליעד הטווח שאותו הציב בנק ישראל, העומד על 1%-3%.

מכאן שמבחינתו של הבנק המרכזי, לא נראה שיש לחץ להעלות את הריבית. גם בטווחים הארוכים יותר, ציפיות האינפלציה כפי שהן מגולמות בשווקים נמצאות ברמות נמוכות בראייה היסטורית, ועומדות על כ-1.6% למח"מ של עשר שנים (כלומר אינפלציה של 1.6% בממוצע בכל שנה ב-10 השנים הקרובות).

סעיף הדיור

סעיף מרכזי במדד המחירים לצרכן המיוצג על-ידי שלושה תתי-סעיפים: שכר דירה (משקי בית הגרים בדירה שכורה), שירותי דיור בבעלות דיירים (משקי בית הגרים בדירה בבעלותם) והוצאות דיור אחרות. לסעיף משקל מהותי של כ-26% ממדד המחירים לצרכן

הכותבים הם מנהלת מחלקת המחקר במנורה מבטחים פיננסים ומנהל השקעות בכיר בקרנות בית ההשקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

ציפיות האינפלציה
 ציפיות האינפלציה