משרד מבקר המדינה מתנגד למתווה הגז: אף ליקוי לא תוקן

(עדכון) - המשנה למנכ"ל משרד המבקר: "על הממשלה למצוא איזון בין פיתוח משק הגז ואינטרס הצרכנים" ■ ד"ר מיכאל שראל: "יש שגיאה גסה בחישובי הממשלה" ■ המשנה ליועמ"ש: התנגדתי לסעיף היציבות אבל חברות הגז איימו

יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת
יוסף שפירא / צילום: דוברות הכנסת

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר שהתפטר מתפקידו מתוך התנגדות לתוכנית מע"מ 0% על דירות חדשות בתקופתו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, אומר היום (ג') בוועדת הכלכלה כי הוא מתנגד ליצוא גז.

"החלטת הממשלה לייצא כ-400 מיליארד מ"ק (BCM) של גז תוביל לנזק של מיליארדי דולרים למשק", טען שראל. דברים דומים טען שראל בדוח שהגיש ב-2013 ונגנז.

לדבריו, "החלטת המדינה על יצוא הגז מבוססת על שגיאה מתודולוגית משמעותית. ועדת צמח ביקשה לשמור מספיק גז ל-20-25 השנים הבאות וחשבה שאת היתר אפשר לייצא. אך היא לא לקחה בחשבון את מקסום התועלת לציבור. יכול להיות למשל ששווה לייצא את כל הגז ולהשתמש בכסף להקמת תחנה גרעינית או יבוא של גז אחר, ויכול להיות שההפך".

פלוג: המדינה לא תקבל 60% מהכנסות הגז

לטענת שראל, פונקציית "מקסום התועלת" שנלקחה בחישוב כללה 3 פרמטרים בניהם התועלת משימוש בגז, הכנסות המדינה והרווח של חברות הגז. עוד נלקחו בחשבון 2 הנחות מרכזיות שהן מחיר יצוא הגז וריבית ההיוון של הממשלה.

שראל סיפר כי החישוב נעשה לפי מחיר של 5.8 דולר ליחידת אנרגיה בשוק המקומי, וכי מחיר היצוא שנלקח בחשבון הוא 7 דולר בתרחיש הפסימי ו-9.1 דולר בתרחיש אופטימי. ריבית ההיוון שנלקחה היא 2.6%-4.6%. "היום שניהם אופטימיים מדי. מחיר הגז ביצוא יהיה ככל הנראה כמו בשוק המקומי, וריבית ההיוון ירדה ל-1.6%", טען שראל בדיון.

לטענתו, גם לפני שהורעו התנאים, כל התרחישים הצביעו על כדאיות יצוא של עד 200 BCM של גז: "ברוב התרחישים יצא שאסור לייצא גז, כאשר תחת הנחות מאד מאד תומכות כשמחיר היצוא גבוה וכשריבית ההיוון הגבוהה, כדאי לייצא 200 BCM, אבל בטח לא 400".

עוד הוא הוסיף כי "קיימת טענה שאומרת שללא יצוא לא יהיה פיתוח של הגז, אך לא בטוח שהטענה נכונה. יכול להיות שלבנקים זה יספיק אם יהיה יצוא של 100 BCM או 200 BCM ולכן אין צורך לייצא 400 BCM".

בדיון בוועדה טען צבי ורטיקובסקי, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, כי "לא תוקנו הליקויים עליהם הצביע דוח מבקר המדינה במשק הגז הטבעי ועל הממשלה לתקן את הליקויים ולמצוא איזון שיאפשר את פיתוח משק הגז הטבעי מצד אחד וישמור על אינטרס הצרכנים מצד שני".

עד הוסיף ורטיקובסקי, כי "כל עוד ימשיך להתקיים מונופול גדול וחזק, יש ליצור מנגנון אפקטיבי לפיקוח על המחיר". ורטיקובסקי הצביע על ליקויים רבים במשק הגז הטבעי, בניהם מחיר גבוה של גז ללא פיקוח, מנגנון הצמדה חריג שגורם להטיית המחיר כלפי מעלה, מחסור בחוסר אדם מקצועי במשרד האנרגיה ועוד.

בנוגע למתווה טען כי יש למשרד בעיות רבות איתו: "משרד מבקר רואה בפסקת היציבות משהו מאד בעייתי. כמו כן, הצוות שהיה בראשות יוג'יון קנדל מבחינתנו היה במעמד בעייתי. הוא בלתי פורמאלי בלי הגדרת תפקיד, בלי הגדרת סמכויות, יעדים, לוח זמנים. הוא היה מורכב באופן חלקי".

לטענתו, בצוות קנדל לא השתתפו חלק מהרגולטורים שהיו צריכים להשתתף בו "כך למשל לא השתתפה בו רשות החשמל והמשרד לאיכות הסביבה. יש שיקולים סיבתיים שהיה צריך לתת עליהם את הדעת".

עוד דרש מהממשלה לגבש תכנית חלופית למקרה שחברות הגז לא עומדות בהתחייבויותיהן במתווה: "על הממשלה לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה שיוכלו לאמוד על כך שההתחייבויות של הספקים והשותפות ייצאו מהכוח אל הפועל. והיה ולא יקרה כך - שיהיה בידי המדינה הסמכות והיכולת לדאוג לקיומם של ההתחייבויות, וזאת למרות פסקת היציבות".

לטענתו, על הממשלה לדאוג לביטחון האנרגטי של ישראל ולהגדלת היתירות: "צריך לדאוג לאחסון אסטרטגי של גז, וכן לטפל בצינור נוסף מתמר לחוף. כל עוד אין מאגר גיבוי - היקף היצוא לא יפגע ביתרות הגז שדרושות למדינה בטווח בינוני וארוך".

"איזון בין יציבות לגמישות"

"צריך בסוף לשדר יציבות. לפעמים המדינה צרכיה להגיד 'בסדר עשינו ששינסקי, עשינו צמח, יצאנו מצו מוסכם, עכשיו ניתן שקט"- כך אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בדיון בוועדת הכלכלה בנוגע ל"סעיף היציבות" השנוי במחלוקת שהוכנס למתווה הגז.

לדבריו, צריך להיות איזון בין יציבות לגמישות. "ברור שהיזמים שואפים ל-100% יציבות והמדינה שואפת למקסימום גמישות. היא כל הזמן רוצה להתאים את הרגולציה שלה לתנאים המשתנים".

ליכט טען כי לא הייתה ברירה אלא להוסיף למתווה סעיף שמבטיח ליזמים יציבות "אני מודה שגם אני חשבתי בהתחלה שלא נכון לתת סעיף יציבות, ושיש פה סיכונים משמעותיים למדינה מבחינה משפטית, אבל חייבים להבין את האידך גיסא. אנחנו ביצענו מהלכים משפטיים מאד אגרסיביים כלפי החברות. בין אם בששינסקי הראשון, בין אם בוועדת צמח ובין אם מול הממונה על ההגבלים העסקיים שבמשך שנתיים שלוש ניהל עם החברות משא ומתן וחזר בו".

לטענתו, חברות הגז טענו כי לא ישקיעו בפיתוח לוויתן והרחבת תמר אם לא יבטיחו להם שקט רגולטורי "אז ניצבנו בפני החלטה. יכולנו לומר ליזמים 'אנחנו לא נותנים לכם יציבות גם במחיר של אי השקעה' או שיכולנו לפנות לדרך אחרת".  

ליכט הוסיף, כי מעבר לפיתוח המאגרים ניצבה בפני הממשלה מטרה נוספת והיא משיכת משקיעים נוספים לישראל "רמת האמון של המשקיעים בתחום הגז היא נמוכה. כדי ששר האנרגיה יוכל לבוא למשקיעים בחול להגיד להם להשקיע בישראל- הוא צריך להראות שיש כאן יציבות".

ליכט חידד, כי סעיף היציבות אין פירושו שלא ייתכנו שינויים במשק הגז, אלא רק שהממשלה לא יכולה לעשות שינויים "מהותיים". לדבריו, זו זכותה של הכנסת לחוקק חוקים מבלי שתהיה זו הפרה של המתווה. 

 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988