חסרים לכם מאגרי מידע?

אין זה סוד שרשות המסים אינה מצליחה כבר היום לעשות שימוש ראוי במידע העצום שנצבר אצלה. זאת, בגלל מחסור כרוני בכוח-אדם. העומס הזה, ומאגרי המידע הקיימים, לא הפריעו לרשות ליזום הצעת חוק לקבלת דיווח ומידע שוטף מהבנקים על התנועה בחשבונות הנישומים. כך שלא ברור מה ההסבר ההגיוני להצעה שהיא יוזמת.

לקורא שאינו בקי, להלן רשימה קצרה של מאגרי המידע העצומים הקיימים במחשבי רשות המסים:

■ נתונים על כל השכר המשולם בישראל - כל תשלום שכר של מעביד מדווח עם פרטי העובד, כך שניתן לראות את הכנסתו של כל אזרח מכל מקומות עבודתו.

■ נתונים על כל עסקאות הנדל"ן - כל עסקה של מכירת מקרקעין (מגרש, דירה, חנות, משרד וכדומה) מדווחת לרשות המסים, עם פרטי המוכר והקונה, כך שניתן לראות את פרטי הנדל"ן המוחזק על-ידי כל אזרח. שימוש נכון במידע הזה (הקיים כבר עשרות שנים) היה מאפשר לגלות לפני הרבה שנים, ולא רק לפני כמה חודשים, כל אזרח שמחזיק מספר דירות, ולוודא שהוא מדווח על ההכנסות מהן.

■ תשלומים בין עסקים - החובה החלה על כלל העסקים לנכות מס במקור מתשלומים לספקים ולנותני שירותים, תוך ציון פרטי הזהות של המקבל, יצרה מאגר אדיר של כל תקבוליהם של העוסקים העצמאים והחברות בישראל. המשלמים חייבים בדיווח הן על מי שניכו ממנו מס, והן גם על כל תשלום למי שהיה לו פטור מניכוי מס.

■ דיווח מקוון ומפורט למע"מ - הדיווח המפורט למע"מ יצר מאגר אדיר של כלל החשבוניות (שמעל ל-5,000 שקלים) שהוציאו וקיבלו החברות. חדי-העין יבחינו בכפילות של מאגר זה עם המאגר הקודם של התשלומים. למע"מ מדווח על החשבוניות שנתקבלו מהספק; ולמס הכנסה מדווח על התשלום ששולם לאותו הספק.

■ דיגיטציה של נתוני הדוחות השנתיים - עד להחלת החובה להגשת טופס 6111 (בשנת 2005) לא היה קיים בידי רשות המסים מידע ממוחשב של הדוחות שהוגשו. כדי לנתח את המאזנים ואת דוחות רווח והפסד, היה צורך לעיין בהם ולדלות מהם נתונים שעל פניהם מחייבים בדיקה. הדיגיטציה, שנעשתה על-ידי קידוד אחיד של הסעיפים הכלולים בדוחות, מאפשרת שליפה וניתוח ממוחשב. שימוש ראוי במאגר מאפשר לאתר את כל העסקים שבדוחות שלהם קיימים נתונים חריגים. כך, למשל, ניתן לאתר בקלות את כל העסקים שהרווח הגולמי שלהם חריג.

■ העברת כספים לחו"ל - העברת כספים לחו"ל מחייבת את הבנק לנכות מס, אלא אם יומצא לו אישור של רשות המסים על פטור ממס. כך שנצבר במאגר מידע גם על העברת כספים שעשו אזרחי ישראל לצורך השקעה בחו"ל, ובהתאם לכך ניתן לדרוש מהם לדווח על הכנסותיהם מאותה השקעה.

■ נתונים על חשבונות הבנק - קיים מאגר מידע על מספרי חשבונות הבנק של אזרחי ישראל. מאגר זה ניזון מפרטי החשבון או החשבונות, שבאמצעותם משולמים תשלומים לרשות המסים, מתקבלים החזרי מס ומע"מ, ומנוכה בהם מס במקור מריבית על פיקדונות ועל רווחים מניירות ערך.

■ גישה חופשית למאגרי מידע ממשלתיים אחרים - כגון: גישה ישירה למאגר המידע של משרד התחבורה לגבי הבעלות על כלי רכב, גישה ישירה למאגר המידע של משרד הפנים לגבי יציאה וכניסה לישראל.

ובחזרה לחסר בכוח-אדם מקצועי ברשות המסים - למרות הגידול באוכלוסיית המדינה לאורך השנים והגידול בכמות החברות והעסקים, לא גדל בהתאם מספר עובדי הביקורת (המפקחים) של רשות המסים. המחסור הניכר בכוח-האדם גרם לכך שלא נעשה שימוש ראוי במידע האדיר שכבר קיים. גם מבקר המדינה מצא לנכון להעיר על כך בדוח השנתי שלו לשנת 2013 (דוח 64 א'), בפרק שעסק בטיפול רשות המסים במע"מ המקוון.

גם אם יחוקק חוק שמאפשר לרשות המסים להציב מצלמות ומיקרופונים בכל העסקים - לא אהיה מודאג מהמידע שתקבל, כי לא יהיה מי שיעשה שימוש אפקטיבי במידע הזה. אבל כן אדאג מהפגיעה בפרטיות.

כנראה, במציאות הישראלית הרבה יותר קל לשכנע את המחוקק להוסיף חוקים, מאשר את אנשי משרד האוצר לאשר תקנים לעובדים חדשים.