"נמאס לי להיות שק החבטות של הימין"

עד כניסתה של תמר זנדברג לכנסת, חברי המועדון של מרצ הקפידו לרוב על לשון נקייה. כזאת שגם אם רצתה לעקוץ ולהעליב, עשתה זאת בסגנון יוסי שרידי גבוה, מתוחכם וחד - רחוק מעגת השוק הנהוגה במשכן. ואז היא הופיעה באנרגיה מתפרצת והביאה עמה סגנון אחר ובוטה עשרות מונים. כך, למשל, בדיוני ועדת הכלכלה על יישום מסקנות ועדת ששינסקי 2 היא צעקה על ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שכינה אותה וכמה מחברות הכנסת האחרות, "חבורת נשים צעקניות": "שב בשקט ותסתום את הפה שלך. אתה לא תסתום פה פיות", ואז גם הטיחה בו שהוא "הומופוב, גזען ושוביניסט". בהזדמנות אחרת, ח"כ שרן השכל (הליכוד) זכתה ממנה ל"יא מטומטמת, מה את מבינה בכלל", ואת צבי הנדל, יו"ר הרשות למלחמה בסמים, היא זרקה מדיון בוועדה שהיא עומדת בראשה, אחרי שחיקה אותה בלעג.

אם מישהו חשב שזנדברג תיבהל מהתדמית ותכה על חטא, הוא טועה לגמרי. "אחרי שנים שדחקו אותנו אל הקיר, כשקראו לנו מחבלים וטרוריסטים, החלטתי החלטה מודעת להחזיר מלחמה", היא מבהירה. "מי שיקרא לי תומכת טרור ומחבלת יקבל בחזרה. נמאס לי להיות שק החבטות של הימין".

- אז התשובה היא להשתמש גם כן בשפה נמוכה?

"מחבלת והומופוב זו לא אותה דרגה. ואת 'המטומטמת' שאמרתי לחברת הכנסת השכל אני לוקחת בחזרה. זה לא היה במקום ונאמר מחוץ לחדר, וגם אז זה עדיין לא ראוי".

- את אולי מחזירה מלחמה, אבל תורמת לדרדור השיח בכנסת.

"הדרדור לכיוונים של אלימות, גזענות והסתה קורה בצד אחד של המפה הפוליטית, בצד הימני שלה. לקרוא לי מחבלת ולקרוא לסמוטריץ', שארגן את 'מצעד הבהמות', הומופוב, זה לא אותו הדבר. אני אמשיך לעמוד לצד החלש שנלחם לשוויון ולחופש".

- גם בדיון על ארגון להב"ה, בהשתתפות היו"ר שלו, לא שמרת על טונים נמוכים במיוחד.

"דווקא לא הייתי הכי דומיננטית שם. יושב בוועדת הכנסת אדם מוזמן, שעומד בראש ארגון שנחקר במשטרה, כשהאידיאולוגיה המוצהרת שלו היא גזענות, מול חבר כנסת ערבי וקורא לו מחבל. ואז, כשחבר הכנסת עונה לו, הוא זה שמוצא מהחדר. בעיניי זה רגע משברי שבו צריך לנקוט עמדה".

- גם יציאה של כל חברי הכנסת יחד מאולם הוועדה הייתה נקיטת עמדה. לא חייבים לקלל.

"הסיטואציה הזו יצאה משליטה, כי בראש הישיבה הזו ישב סמוטריץ', כמעט שותף של אותו גזען מוזמן. אם היה יושב שם מישהו אחר מהליכוד או ממפלגות המרכז, זה היה שונה. כשגזען שומע גזען אחר, כללי המשחק לא נשמרים ואז הצדק נלקח מכולנו. לעיסאווי פראג' קפץ הפיוז, נכון. ניסיתי להסביר בהיגיון לסמוטריץ' שהוא לא יכול לתת לגיטימציה לאירוע כשמוציאים חבר כנסת מהחדר. אגב, התגובות שאני מקבלת בדרך כלל הן שטוב מאוד שאת לא שותקת".

- לא שתקת גם בדיון על כי"ל, כשאמרת למנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד, "למה מי אתה?".

"ניר גלעד מאיים על מדינת ישראל ואיים על העובדים שישבו בחדר בפיטורין".

- ביקרו לא רק את סגנון הדיבור שלך, אלא גם את סגנון הלבוש. עיתונאית אחת באה אלייך בטענה על שלבשת גופייה חושפנית בכנסת.

"בהתחלה הופתעתי, אבל מהר מאוד הבנתי שזה נעשה בשביל הקליקים. זה כמו הטרדות מיניות וסקסיזם. את לרגע מופתעת, אבל אז מבינה שזה עדיין שם. כשגבר עושה את העבודה שלו זה נבחן בדרך כלל בענייניות. אישה נושאת נטל של איך זה נראה, איך היא התלבשה. אין כאן שוויון בנטל".

הדוברים של ביבי

זנדברג, 39, נולדה ברמת גן לעיתונאית אסתר זנדברג, וליואל, מהנדס מכונות גמלאי תע"ש. היא למדה במגמת פיזיקה ומתמטיקה בתיכון בליך, בשכבה של יריב אופנהיימר (מזכ"ל שלום עכשיו), ונחשבה לנערה דעתנית, פעילה במועצת תלמידים וזו שגם בירכה בשם התלמידים במסיבת הסיום.

במהלך השירות הצבאי התגוררה בקיבוץ אפק ושירתה כמדריכת טיולים בגליל המערבי. אחרי השחרור טסה לטיול בניו זילנד. היא נישאה בגיל 27, ילדה את בתה היחידה ולאחר כמה שנים התגרשה. היא למדה משפטים ובמקביל עבדה כעוזרת הפרלמנטרית של הח"כ לשעבר רן כהן.

"בתחילת דרכי כעוזרת פרלמנטרית לא עלה בדעתי להיכנס לפעילות ציבורית", היא מספרת. "אבל בשלהי דרכו הפוליטית של רן, התחיל להבשיל בי הצורך להשמיע את קולי. החלטתי להצטרף לרשימת מרצ למועצת העיר (תל אביב-יפו) בראשות מיטל להבי ונבחרתי במקום השני. השילוב בין עשייה ציבורית לתחום העירוני מעסיק אותי עד היום. נכנסתי למועצת העיר ממש טרום המחאה החברתית של 2011 וכשהיא פרצה, הייתי הרבה במאהל. זו הייתה תקופה מאוד משמעותית להיסטוריה של ישראל, כשנוצר משבר אמון בין הציבור להנהגה".

- אז גם החלטת ללכת לפוליטיקה הארצית?

"משבר האמון הזה היה מנוע רציני אצלי. לא סיימתי את הקדנציה בעירייה ונכנסתי במפתיע לכנסת, כי הייתי במקום השישי וכמפלגה של שלושה מנדטים לפני הבחירות, שהכפילה את כוחה, לא היו לי תקוות גדולות. הבחירות ההן היו מפץ גדול מהרבה בחינות: עברנו את רף 20% הנשים בכנסת, שעדיין לא מספק אותי, ונכנסו הרבה צעירים ולא מוכרים, עם ילדים קטנים בבית".

- בקדנציה הראשונה שלך בכנסת פחות בלטת.

"עשיתי את העבודה. הייתי חברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה לתכנון עירוני ובוועדה למעמד האישה, והקמתי את שדולת התחבורה ברת הקיימא והשדולה העירונית".

- ואז נופלת הממשלה, ומרצ יוצאת למסע בחירות שבו היא כמעט נמחקת מהמפה.

"ההבדל בין שתי מערכות הבחירות מתעתע. למרצ היה מאוד קשה בפעם השנייה שהתמודדתי, כי אנחנו היינו צריכים לשכנע את הציבור שאנחנו אלטרנטיבה שמאלנית אמיתית, כשמפלגת העבודה הייתה חזקה כל-כך, ושמאל הפכה למילת גנאי. המפלגה לדורותיה סופגת ביקורות על הקמפיינים שהיא עורכת וכן, התוצאה הייתה מאכזבת, כי הייתה תחושה שאפשר היה להחליף את ראש הממשלה".

- איפה מפלגת העבודה נכשלה?

"בדיוק במקום שהיא נכשלת במהלך הקדנציה הזאת. חלקים גדולים באופוזיציה לא מפנימים את התפקיד שלהם להיות אלטרנטיבה לימין והופכים לשופר של ביבי".

- את מתכוונת לבוז'י הרצוג.

"וללפיד. שניהם מתחרים מי יסביר אותו טוב יותר, וככה הם מצטרפים לדה לגיטימציה של השמאל. מפלגת העבודה נתונה במשבר מנהיגות וליקוי מאורות אידיאולוגי".

"הציבור לא מטומטם"

זנדברג, המכהנת כיו"ר הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, היא מהפעילות הבולטות ללגליזציה של קנאביס, מה שמעלה עליה את חמתם של המתנגדים נגד שימוש גורף בסמים, ביניהם יו"ר הרשות למלחמה בסמים שהוזכר קודם לכן. "אני לא מסתירה את תמיכתי בלגליזציה של קנאביס", היא אומרת, "אלא להפך. זו עמדת המפלגה שלי".

- את לא רואה דיסוננס בין זה ובין עמידתך בראשות ועדה שאמורה להילחם בסמים?

"הטיפול שלנו בהתמכרויות ובשימוש מופרז בסמים ובאלכוהול יהיה טוב יותר אם לפחות נגיע לאי הפללה של קנאביס".

- כי קנאביס אינו סם?

"זה חומר שיש לו השפעה משנת תודעה".

- גם לסמים אחרים ולאלכוהול.

"וגם לקפאין ולסוכר. הקנאביס לא נמצא במעמד החוקי הנכון שלו".

- ועדיין אינו חוקי.

"הוועדה נאבקת בשימוש יתר ובשימוש לרעה בסמים".

- אז השימוש של ינון מגל בקנאביס פחות מטריד אותך מההאשמות נגדו על הטרדה.

"כי הטרדה אינה רק תופעה פלילית, אלא בזויה ומבזה שצריכה להיעלם מהמרחב הציבורי".

- גם לעג לנכים.

"מאז שהתברר שאורן חזן חשוד לכאורה במעשים פסולים, אני לא נוכחת במשכן כשהוא עולה לדבר ולא משתתפת בפעילויות פרלמנטריות שהוא יוזם".

- שרון גל פרש לא מזמן מהכנסת כי שעמם לו באופוזיציה. משעמם לך?

"אם שעמם לו, אז טוב שעזב. לנו לא משעמם לרגע. אנחנו מנהלים מאבקים קשים, בחלקם מצליחים ובחלקם לא, ומשתדלים להשפיע כמה שיותר בוועדות, בחקיקת חוקים, בציבור. מהמקום שבו אני יושבת אני מרגישה מסופקת לגמרי".

- אף שהסיכוי שלך לשבת בקואליציה בשנים הקרובות קלוש מאוד.

"ממש לא. שינוי הממשל בישראל קרוב. לציבור מובן שהימין מזיק, הציבור לא מטומטם".

- ולכן נתן לנתניהו 30 מנדטים.

"וקואליציה שמתנדנדת על חודו של קול".

- בפנטזיה שלך, איזו שרה היית רוצה להיות?

"שרת התחבורה".