"תחום הבריאות כפי שאנו מכירים אותו היום, הוא לא פרסונלי מספיק; במקרים רבים הטיפול הרפואי לא מביא בחשבון מידע רב שרלוונטי לאדם ועשוי להשפיע על דרך הטיפול בו", כך אומרת ד"ר קת'י מק'גרודי-גואז, סמנכ"לית שותפויות ופתרונות ב-IBM ווטסון הלט'.
מק'גרודי-גואז הגיעה השבוע לישראל והשתתפה בכנס Digital Health שיזמה פירמת EY ישראל, בשיתוף IATI, SNC ו-VERITAS. בריאיון ל"גלובס" הציגה מק'גרודי-גואז את הפעילות של חברת IBM בתחום הרפואה הדיגיטלית.
"החזון שלנו הוא לעורר את הנושא, לשפר את הטיפול, ולהציל חיים באמצעות שימוש בתובנות קיימות ובידע", היא אומרת.
IBM שמנוהלת על ידי ג'יני רומטי ונסחרת לפי שווי שוק של כ-130 מיליארד דולר, לא הפכה לחברה בתחום הרפואה. למרות זאת, התאגיד שמכונה "הענק הכחול" משתמש במיחשוב, בעיקר ביג דאטה, על מנת לנתח מידע רפואי ממקורות שונים.
מק'גרודי-גואז,מאמינה שהפוטנציאל הזה עדיין לא ממומש. "אצלכם בישראל", היא אומרת, "כבר יש איסוף מידע רפואי של שנים רבות, אבל בארה"ב זה לא כך. אין תיעוד. נתונים מתחומים שונים כמו - מה אנחנו אוכלים, כמה אנחנו באמת פעילים, מה איכות האוויר במקום בו אנו חיים, כמה שעות אנו ישנים, ובתוך כך מצבנו הסוציואקונומי - כל אלה יכולים להשפיע על הבריאות שלנו ועל דרך הטיפול.
"נתון חשוב אחר אחר הוא האם יש מי שיעזור לנו כשנשוב הביתה. הרפואה אוספת מידע גנטי, אבל אין לנו הרבה מידע אחר על מטופלים. רק אחרי שנאסוף את כל הנתונים נבין טוב יותר מה הטיפול הספציפי שנדרש למטופל מסוים".
המידע הזה קיים בכלל?
"בארה"ב זה לאו דווקא קיים. כשהולכים לרופאים שונים, אין ביניהם קישור ולכן גם אין דרך לדעת מה הטיפול שצריך להיות בהתאם. בנוסף, בזמן שהמחקר על מחלת הסרטן מתפתח, אין לרופא אפשרות לקרוא את כל המידע והחדשות בנושא.
"לצערנו, אנשים היום לא מקבלים את הטיפול הטוב ביותר. לפעמים כשמישהו חולה בסרטן, דווקא ניסוי קליני יכול להיות פתרון הטוב ביותר עבורו, אלא שלרופא אין בכלל מידע על קיומו של הניסוי. המטרה שלנו היא בין היתר לשדך בין רופאים לניסויים ולספק להם את המידע".
מק'גרודי-גואז מודעת לכך שעודף מידע עלול לגרום לעומס מיותר. "המפתח הוא למצוא את הדרך הנכונה ולא להעמיס על הרופא. משום כך, אנחנו עובדים כבר היום עם רופאים ובוחנים את הנושא".
מה עם פרטיות וחסינות רפואית?
"אנחנו שומרים על הפרטיות. החולה יכול לבחור אם לשתף מידע מסוים או לא".
בכל הנוגע לתיעוד, מק'גרודי-גואז סבורה שכישראלים אשר משתמשים במערכת הבריאות המקומית, מצבנו טוב יותר מזה שבארה"ב. "ישראל מתקדמת מבחינה טכנולוגית-אלקטרונית, ועשתה עבודה טובה בשנים האחרונות באיסוף נתונים ובתיעוד. אם נוסיף לכך את עצם התרבות הטכנולוגית בישראל, נבין שיש פה פוטנציאל.
"אנחנו מחפשים קטליזטור שיצמיח את התחום. לחברת IBM יש היסטוריה יפה עם ישראל, והאפשרות ליצור שיתופי פעולה בתחום זה, היא מאוד משמחת".
בכנס דיברה מק'גרודי-גואז על סוגי הנתונים הנדרשים לייעול הטיפול הרפואי, והסבירה כיצד הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לעשות זאת.
"יש דברים שאנחנו יכולים לעשות היום ולא יכולנו לעשות לפני חמש שנים", אומרת מק'גרודי-גואז, "הודות לטכנולוגיה, אפשר למשל ליצור מערכת שתפעל בזמן אמת ותתווך בין מטופלים לניסויים קליניים שיכולים להיות רלוונטיים עבורם".
"ללמוד יותר על מחלות"
אחד השימושים המעניינים ש-IBM מפתחת כדי לפתח את עולם הרפואה הדיגיטלית, מבוסס על שיתוף פעולה עם אתר המיקרו-בלוגינג טוויטר.
"באמצעות מעקב נוכל לבדוק את הציוצים של אנשים, וללמוד עליהם בזמן אמת. הטקסטים מאפשרים לדעת האם מישהו אופטימי, האם הוא מדוכא... זה חשוב בכל כך הרבה מקרים, כי אם למשל נרשמה לו תרופה מסוימת, אולי אסור לו לקחת אותה כי הוא לוקה בדיכאון?
"ציוץ אחר יכול להיות תלונה של מישהו על משהו לא תקין באזור בו הוא חי, ואם נשווה זאת לציוצים של אחרים באזור, נוכל ליצור השוואה וללמוד יותר על מחלות ומה גורם להן. הדאטה היא החומר הגולמי ממנו נרצה להפיק משהו", מסבירה מק'גרודי-גואז.
בנוסף לטוויטר, ל-IBM יש גם שיתוף פעולה עם ענקית הטכנולוגיה אפל. "אנחנו משתפים איתם פעולה בנוגע לפיתוח אפליקציות. אנחנו תומכים בטכנולוגיות המפותחות באמצעות הענן".
איך תחום הרפואה ייראה בעוד עשר שנים?
"אני חושבת שמה שהכי מרגש כרגע, הוא לראות איך אנחנו ממשיכים והופכים דברים לנגישים. משמעות הדבר היא בעיקר גישה לאנשים שאין להם אמצעים.הרפואה הדיגיטלית מאפשרת לרופאים להגיע אל מטופלים במקומות פחות נגישים, גם אם הם לא מגיעים אליהם פיזית. לכן אני מאמינה שכבר בעוד עשר אנשים יבקרו פחות בבתי חולים, ויקבלו חלק גדול מהטיפול בבית.
"בארה"ב קיימת בעיה ברורה של זיהום בבתי חולים. אם זה יתאפשר לטפל בדרכים שונות בבית, ולהעביר את המידע למרכז ייעודי בבית החולים, זה יכול לשפר את המערכת. בעתיד נוכל לעשות את זה. הטיפול הרפואי יהיה אפקטיבי יותר ויתבצע בעיקר מרחוק", צופה מק'גרודי-גואז.
430 חברות בישראל
"הרפואה הדיגיטלית היא הקטר הבא", קובע אייל בן-יעקב, שותף בפירמת ארנסט אנד יאנג, שיזמה כאמור את כנס ה-Digital Health. בן-יעקב מוביל את התחום בפירמה. לדבריו, בישראל יש היום 430 חברות שעוסקות בתחום, כאשר רק לפני שנתיים היו 200 בלבד. "זה קצב גידול מהגבוהים בתעשייה", אומר בן-יעקב, "אם מסתכלים על סוג החברות החדשות, רואים שרובן נפתחו על ידי יוצאי חברות כמו אינטל, IBM או EMC, כשהמפתחים הם בעלי יכולות מהעולם הטכנולוגי, זאת להבדיל מעולם מדעי החיים, שם המובילים רופאים. אנו רואים את הטכנולוגים בעיקר כאלה שזה להם סיבוב שני-שלישי בקריירה, וכעת החליטו לעשות טוב לעולם. זו כנראה התעשייה האחרונה שעוברת את המהפכה, כאשר קדמו לה תעשיות כמו פרסום ומוזיקה".
בן-יעקב בוחן את התפתחות החברות הישראליות בעולם הרפואה הדיגיטלית, ומסביר כי התחום עדיין בחיתוליו. הגיל הממוצע של רוב החברות הללו הוא עד 4 שנים. הרופאים של היום משתנים, אבל גם המטופלים הם לא אלה של פעם, "הם רוצים להיות יותר אקטיביים ופרו-אקטיביים. אחד האתגרים של סטארט-אפים ישראליים בתחום, נובע מזה שהשוק האמיתי הוא בכלל לא בישראל. זה קריטי, כי מערכות הבריאות בחו"ל, שונות מאוד מהישראליות. סטארט-אפ ישראלי צעיר חייב להבין טוב איך פועלת מערכת הבריאות במקומות אחרים בעולם. עם זאת, המערכת הישראלית טובה יחסית, כי היא מרוכזת ויש תיעוד דיגיטלי".
בן-יעקב מעיד כי ישראל מעוררת עניין רב בחו"ל ומדבר על הנעשה מעבר לים "אנחנו מדברים על סדר גודל של 400 השקעות בשנת 2014, בשווי של 3.7 מיליארד דולר, מה שאומר שענף הרפואה הדיגיטלית עקף את ענף המכשור הרפואי הוותיק יחסית. באותה השנה היו 92 רכישות בענף הרפואה הדיגיטלי והושלמו 6 הנפקות בשווי מצרפי של 12 מיליארד דולר", אומר בן-יעקב, "אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בארה"ב, ולפיכך אני מאמין שבשלב הבא קרנות ההון סיכון יהיו פעילות יותר. זה בכל אופן מה שקורה בארה"ב - אם בהתחלה היו קרנות שהתמחו בתחום, היום כבר רואים איך קרנות כמו סקויה ובכלל קרנות מסורתיות, מתחילות להיכנס לשם.
שיתוף פעולה עם טבע הישראלית
בן-יעקב הוסיף כי "חברת IBM מאוד פעילה בתחום, ואחד הדברים שהיא עשתה זה שת"פ עם טבע, כשהמטרה המשותפת היא לקצר את משך הזמן שלוקח לפתח תרופות. זה תהליך שיכול לקחת 10 שנים, כאשר בסופו של דבר, ב-95% מהמקרים התרופה נכשלת ולא מגיעה לשוק. מידע בזמן אמת יכול לקצר תהליכים. המטרה הכללית של הרפואה הדיגיטלית היא שיפור קבלת החלטות בקרב הרופאים וצמצום טעויות, על ידי שימוש נתונים ומידע".
מה עם פרטיות וחסיון רפואי? מעקב אחר טוויטר ובכלל מידע אישי, לא פוגעים בחיסיון?
"נושא החיסיון חזק מאוד בתעשייה והוא גם מכשול להתפתחות. יהיו שיגידו שהעולם מזמן איבד את החיסיון, אבל הנושא הזה יהיה תחת רגולציה, וכל שחקן בתעשייה יצטרך להתמודד עם זה. המבחן הגדול יהיה אם היא תאפשר לנו להתקדם ותעודד את התפתחות התחום".
העיקר הבריאות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
