הנקראות ביותר

שותפות לוויתן עובדות על תכנית חלופית לפיתוח המאגר

זאת למקרה שהייצוא למצרים ירד מהפרק ■ השותפות בוחנות פיתוח קטן יותר בעשרות אחוזים מכפי שדובר עד כה ■ במשרד האנרגיה מודים כי אולי יהיה צורך לפתח את לוויתן כפי שפותח תמר

קידוח לוויתן אסדה / צלם: אלבטרוס, צילומי אוויר
קידוח לוויתן אסדה / צלם: אלבטרוס, צילומי אוויר

שותפות לוויתן עובדת על "תכנית מגירה" לפיתוח המאגר למקרה שהייצוא למצרים לא ייצא לפועל - כך נודע ל"גלובס". השותפות בוחנות חלופות שונות, בניהן פיתוח קטן יותר של המאגר מכפי שדובר עד כה. במקום לבנות מתקן הפקה ואחסון צף (FPSO) בעל קיבולת של 16 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז בשנה, כפי שנכתב בתכנית הפיתוח המקורית, ניתן לבנות מתקן קטן יותר שיפיק עד 50% פחות- סיפר ל"גלובס" בכיר בחברות הגז.

ביוני 2014 חתמו שותפות לוויתן על מכתב כוונות עם חברת BG המחזיקה במתקן הנזלה במצרים. במזכר סוכם כי לוויתן ייצא למתקן  105 BCM של גז על פני 15 שנה. העסקה היא זו שאמורה הייתה לאפשר את מימון השלב הראשון של פיתוח לוויתן שנאמד בכ-7 מיליארד דולר.

ואולם, צניחת מחיר הנפט, הרכישה של חברת האנרגיה 'של' את BG, הכרזה על תגלית גז ענקית במצרים, וההוראה שנתנה מצרים לעצור את המשא ומתן לייבוא גז מישראל עקב פסק הבוררות שקבע כי עליה לשלם לחברת החשמל 1.76 מיליארד דולר- כל אלה מקשים על ייצוא כזה.

לפיכך עובדות שותפות לוויתן בחודשים האחרונים על "תכנית מגירה", מעין Plan B, למקרה שהייצוא יתברר כבלתי אפשרי. תכנית כזאת יכולה לכלול מתקן הפקה קטן יותר שיאפשר אספקת גז למשק הישראלי ולמשק הירדני.

במשרד האנרגיה מאשרים כי אפשרות לפיתוח קטן יותר של לווייתן נידונה בימים אלו משרד.  גורם במשרד טען, כי ניתן לפתח את לוויתן בדרך דומה לזו שפיתחו את תמר, כלומר באמצעות אסדת הפקה ומתקן קבלה יבשתי, ולא באמצעות FPSO. עוד הוא הוסיף, כי במצב כזה תעמוד עלות הפיתוח לא על 7 מיליארד דולר אלא על כ- 4 מיליארד, וכי מכירה של כ-5 BCM בשנה תצדיק את עלות הפיתוח.

נציין, כי ככל שההפקה גדולה יותר, כך העלות פר יחידת אנרגיה mmbtu קטנה, לפעמים גם עד 25%. חברות גז מעדיפות גם לבנות מתקני הפקה גדולים יותר, על מנת שיוכלו להבטיח ללקוחות שלהן גמישות באספקת הגז. "גמישות אספקה תמיד הייתה חשובה ללקוחות, בעיקר לאחר אסון פוקושימה" אמר ל"גלובס" הבכיר, והוסיף כי מאז שהיצע הגז גבוה מהביקוש אליו, והכוח נמצא אצל הלקוחות, חשוב לחברות אנרגיה להגדיל את הגמישות עוד יותר.

"הדבר העיקרי שיש לעשות על מנת שפיתוח בסדר גודל קטן יותר יהיה אפשרי, הוא להגדיל את הביקוש במשק המקומי" אמר הבכיר והוסיף, כי "ב-2020 בקושי יישאר ללווייתן שוק מקומי אותו הוא יכול לספק, משום שתמר כבר יספק את הכול. יישארו כ-3 BCM עליהן יתחרו 3 המאגרים הנותרים - לוויתן, כריש ותנין".

שותפויות הגז דיווח היום לבורסה וטענו כי תכנית הפיתוח ממשיכה כמתוכנן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות