זקוקים לדור חדש של מדענים

חשיבותם של לימודים לתארים מתקדמים בתחומי ההנדסה היא משמעותית ובעלת ערך רב למשק. הן התעשייה והן האקדמיה זקוקות לדור חדש של מדענים בעלי תואר שני ושלישי (דוקטורט), שיקדמו את המחקר וישמרו על עמדת המובילות של תעשיית ההיי-טק.

להבדיל מהבוחרים בקריירה אקדמית, שהתארים המתקדמים מהווים מסלול התפתחות טבעי והכרחי עבורם, המצב שונה עבור מהנדסים הבוחרים בקריירה בתעשייה, שעבורם תארים מתקדמים נחשבים אמנם לרצויים, אבל לא הכרחיים. שיקולים שונים עולים בעת קבלת ההחלטה של מהנדס לגבי לימודי תואר שני: עומס לימודי, האטת התקדמות הקריירה בשנות הלימודים, מסלול הקריירה המתוכנן וחשיבות התואר השני בתפקידים העתידיים, העלייה הצפויה בשכר בזכות התואר השני מול עליית שכר צפויה בשל הניסיון בעבודה.

למי שהחליט להמשיך בלימודיו צפויה התלבטות נוספת - הקשורה הדוקות לתכנון הקריירה - בנוגע לתחום הלימוד: תואר שני בתחום הדיסציפלינה (למשל, הנדסת חשמל, הנדסה מכנית, הנדסת תוכנה), תואר שני מולטי-דיסציפלינרי (המשלב כמה תחומים), או תואר שני מתחום אחר, למשל מנהל-עסקים.

הבעיה היא, ששיקולי הקריירה של המהנדס וצורכי המשק אינם תמיד חופפים זה את זה, במיוחד במשק מוטה-טכנולוגיה כמו בישראל. מעבר למדענים, שעיקר עיסוקם במחקר-ופיתוח, ישנו במשק צורך גם במובילים בתחומי ההנדסה, אנשי-מקצוע בעלי בסיס ידע תיאורטי רחב, ניסיון מעשי, ראייה מערכתית ויכולות ניהוליות להובלת פיתוח מוצרים וניהול פרויקטים מורכבים.

זהו סוג הידע הנרכש בלימודים לתואר שני בתוכניות מולטי-דיסציפלינריות בהנדסה, אולם מהנדסים רבים יכולים להעדיף, משיקולי קריירה ושכר, את לימודי מנהל-עסקים, הנחשבים לקלים יותר, או להתמקד בתחום אחד בלימודי ההנדסה. הבעיה היא, שכאשר ההחלטות האישיות של המהנדסים בתכנון הקריירה אינם בהלימה לצורכי השוק , הן עלולות להוביל למחסור בכוח-אדם בענף כולו, עד להיווצרות כשל-שוק.

הפתרון יכול לנבוע משיתוף-פעולה בין האקדמיה לתעשייה. האקדמיה תציע תוכניות המתאימות למהנדסים-עובדים בתחומים הנדרשים (זה כבר קורה); והתעשייה תגבש מסלולי קריירה המעודדים לימודי תואר שני, כאלה שעונים הן על דרישות הקריירה של העובד והן על צורכי החברה והמשק.

בהסדר כזה, החברה המעסיקה תסייע כלכלית - בהוצאות בגין שכר-הלימוד ובגין אובדן שכר - למהנדס בתקופת לימודיו, ותבנה לו מסלול קריירה המתחשב בקידומים עתידיים שלו. הגיבוי והתמיכה של החברה יסייעו לעובד לעמוד במאמץ הנדרש בלימודים, ולמנוע חשש מפני האטת התקדמות הקריירה.

במצב כזה שני הצדדים יצאו נשכרים מהמהלך: העובד יצבור ותק, ידע ותואר אקדמי; והחברה תזכה בעובד בעל ידע עשיר ועדכני, תוך פיתוח קשרים עם חוקרים ומהנדסים אחרים בתחומו. גם האקדמיה תרוויח: העובד יביא עמו ללימודים את ניסיון רלבנטי שהוא צבר בתעשייה, יעשיר את חבריו הסטודנטים ואת תהליכי ההוראה והלמידה, ויעשה שימוש באקדמיה להעשרת תחום עיסוקו הספציפי, תוך רכישת ידע ויכולות בתחומו, כמו גם בתחומים חדשים.

השפעת התוכנית יכולה לעלות אפילו על התועלת המקצועית לחברה. מחקרים מוכיחים, שהשקעה בעובדים ובהכשרות מקצועיות משפרת את האווירה בעבודה, ומגדילה מאוד את נאמנות העובדים, יותר אפילו מהעלאות שכר והטבות חומריות אחרות. במשק שמאופיין בתחלופה גבוהה של עובדים, לימודים יוצרים גם מחויבות ארוכת טווח, שמשתלמת לשני הצדדים. העובד יעריך את החברה שמאמינה בו ומשקיעה בקידומו המקצועי והאישי; והחברה תיהנה ממהנדס מיומן, רחב-אופקים ובעל מוטיבציה גבוהה. על הדרך, גם המשק הישראלי כולו ייצא נשכר.

הכותב הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה; כיהן כמנכ"ל חברת היי-טק

צרו איתנו קשר *5988