ביקורת על ההגבלות למינוי שופטים: "למה צריך נוהל חדש?"

החלטת הוועדה לבחירת שופטים להגביל מינוי שופטים שקרובי משפחותיהם מכהנים במערכת - גוררת ביקורת ■ שופטת מחוזי לשעבר: "גם היום המערכת דואגת לכך. הצורך בהקשחת הנהלים לא מובן"

מיכה לינדנשטראוס ובתו אילונה / צילום: אריאל ירוזולימסקי
מיכה לינדנשטראוס ובתו אילונה / צילום: אריאל ירוזולימסקי

"המצב הקיים במערכת המשפט בכל הנוגע למינוי קרובי משפחה של שופטים לתפקידי שפיטה הוא לא רע, ואני לא מבינה את הצורך בהקשחת הנהלים. גם היום מערכת המשפט דואגת לכך ששופט שממונה, וקרוב משפחתו הוא שופט, לא יהיה כפוף בעבודתו לשופט קרוב המשפחה. למה צריך נוהל חדש? מה הסיפור?" - כך אמרה היום (ד') ל"גלובס" שופטת לשעבר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתגובה להודעתה של הוועדה לבחירת שופטים כי היא קובעת נוהל חדש המצמצם מאוד את האפשרות שימונה שופט שקרוב משפחתו מכהן בתוך המערכת כשופט.

לדברי השופטת המחוזית לשעבר, שהעדיפה שזהותה לא תיחשף, הנוהל החדש בנוגע למינוי שופטים מקורבים הוא קיצוני מאוד ביחסו לנושא. עם זאת, השופטת מצדדת בחלק בנוהל החדש, הקובע כי צאצאים מדרגה ראשונה של שופטי בית המשפט העליון לא ימונו לשפיטה, כל עוד הוריהם מכהנים כשופטים בבית המשפט העליון.

"הבעיה היא באמת בנוגע למינוי קרובי משפחה של שופטי בית משפט העליון, כי אלה הם ראשי המערכת שבסופו של דבר מכריעים במינויים וגם קובעים את ההלכות המשפטיות. צדק צריך גם להראות, ולא רק להיעשות", היא אומרת.

לדבריה, "השקיפות היא חשובה, ומראיתו של ההליך ההוגן היא מאוד חשובה. אבל, כאמור, אם אתה מסתכל על שופט צעיר שממונה לשפיטה בבית משפט שלום בדרום, ואמו או אביו מכהנים כשופטים בבית משפט מחוזי בתל-אביב או בירושלים - אני לא רואה בכך כל בעיה".

בקשה חריגה

כאמור, אתמול (ג') הודיעה הוועדה לבחירת שופטים בראשות שרת המשפטים, איילת שקד, כי לאחר דיון בנושא, היא החליטה לקבוע נוהל לפיו, ככלל, הוועדה לבחירת שופטים לא תמליץ על מינוי מועמד שהוא בן משפחה של שופט. כמו כן, הוחלט כי ילדיהם של שופטי בית המשפט העליון לא יוכלו להיבחר לשפיטה כל עוד הוריהם מכהנים בבית המשפט העליון.

עם זאת, לפי הנוהל החדש שעליו הודיעה הוועדה, במקרים חריגים ובתנאים מסוימים, ניתן יהיה למנות לשפיטה מועמדים שקרובי משפחתם מועסקים במערכת המשפט.

לפי הנוהל עליו הודיעה השרה שקד, אדם המבקש להציע את מועמדותו לתפקיד שפיטה, ימלא טופס הצהרה לגבי קרובי משפחה העובדים במערכת המשפט ויצרף אותו לטופסי המועמדות.

מועמדתו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה ו/או שנייה לשופט מכהן לתפקיד שיפוטי תיבחן על-ידי הוועדה לבחירת שופטים כבקשה חריגה, תוך התחשבות בין היתר בגורמים הבאים: זיקת התפקיד המיועד למועמד לתפקיד קרוב המשפחה המועסק במערכת, מיקום גאוגרפי של המשרות וטיב מערכת היחסים בפועל בין הקרובים.

בנוסף, לפי ההחלטה, הבחירה בוועדה לבחירת שופטים בקרוב משפחה תהיה ברוב מיוחד של 7 חברי הוועדה לכל הערכאות השיפוטיות, וקרובי משפחה ימונו רק בחלוף 3 שנים מבחירת השופט המכהן.

עוד נקבע כי קרובי משפחה לא יכהנו באותו מחוז שיפוט, על-מנת שלא ישמשו כערכאת ערעור האחד של השני. עוד הוחלט כי לא יאושרו מנויים אשר יוצרים היררכיה בתפקידים בין קרובי משפחה, כלומר כאשר מוטלת על אחד חובת פיקוח או ביקורת על האחר. לבסוף, כאמור, הוחלט כי לא יוכלו להיבחר בנים של שופטי בית המשפט העליון, כל עוד הוריהם מכהנים כשופטים בעליון.

ביקורת ציבורית

הדיון בנושא מינוי קרובי משפחה עלה בוועדה לבחירת שופטים, לאחר שבת של שופט מכהן הגישה מועמדות לשפיטה. הוועדה החליטה שלא למנותה לשופטת לפי שעה בשל הקרבה המשפחתית, ונדרשה לדיון ולקביעת הנוהל החדש.

כאשר בוחנים את הסוגייה של שופטים קרובים המכהנים במערכת המשפט במקביל, מגלים כי המינוי האחרון במערכת של קרוב משפחה מדרגה ראשונה לשופט היה ב-2002, אז מונתה אילונה לינדנשטראוס לרשמת בית משפט השלום בצפון, בזמן שאביה, מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. המינוי לווה בביקורת ציבורית נוקבת שהרתיעה את הוועדה לבחירת שופטים בשנים האחרונות מאישור מינויים דומים.

כך, למשל, נדחתה מועמדותה של עו"ד שירה כהן-מזור, בתו של נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה לשעבר רם כהן, מלכהן כשופטת בבית הדין האזורי לעבודה.

כמו כן, לפני כשבועיים, נאלץ סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, תאופיק כתילי, להקדים בחודשיים את פרישתו מכס השיפוט, כדי לאפשר את מינוי בתו, יסמין כתילי-מני, לשופטת בבית משפט לתעבורה בצפון.

נדחה איסור גורף

ל"גלובס" נודע כי שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה למינוי שופטים, הנשיאה מרים נאור והשופטים סלים ג'ובראן ואליקים רובינשטיין, מעוניינים להרחיק לכת אף יותר ולקבוע נוהל שיאסור באופן גורף על מינוי קרובי משפחה מדרגה ראשונה של שופטים לתפקידי שפיטה במערכת. ואולם, יתר חברי הוועדה התנגדו לעמדת שופטי העליון, והיא נדחתה.

חברת הוועדה, עו"ד אילנה סקר, הציעה נוהל אחר, לפיו אפשר יהיה למנות קרובי משפחה בתנאים מסוימים. לאחר מכן עלו שתי הצעות. האחת - של השופט רובינשטיין שהציע כי ככלל לא ימונה בן משפחה לשופט, אלא בתנאים מסוימים. שרת המשפטים שקד העלתה הצעה אחרת, ולפיה יקבע כי בנים של שופטי העליון לא ימונו לשפיטה. בסופו של דבר הוחלט לקבל את שתי ההצעות כאמור.

יהיו מי שיאמרו - כמו השופטת המצוטטת בראשית הכתבה - כי בנוהל החדש הלכה הוועדה רחוק מדי, וכי הוא מושפע יתר על המידה מהביקורת על נפוטיזם שממנה סבלה מערכת המשפט לאורך שנים.

שופטי העליון, חברי הוועדה למינוי שופטים, מבקשים היום לאסור באופן גורף על מינוי קרובי משפחה מדרגה ראשונה לתפקידי שפיטה, למרות הפגיעה לכאורה בחופש העיסוק של המועמד/ת לשפיטה שבשל היות קרוב משפחתו שופט/ת, נמנע ממנו מלהגשים את עצמו ולכהן כשופט. מעניין מה היו פוסקים השופטים, לו השאלה הייתה מגיעה למבחן בג"ץ.

הקריטריונים למינוי קרובים
 הקריטריונים למינוי קרובים

צרו איתנו קשר *5988