מומחה: ישראל לא צריכה להתרגש מהאיום של נובל

פרופ' תומר ברודי: "לא פשוט לנצח בבוררות בינלאומית על בסיס אמנת השקעות"

פרופ' תומר ברודי / צילום: יחצ
פרופ' תומר ברודי / צילום: יחצ

"ישראל לא צריכה לקחת את האיום של נובל אנרג'י לתבוע אותה בתור השיקול המרכזי אם לאשר את מתווה הגז או לא. הניסיון מוכיח שחברות אמנם תובעות מדינות בבוררות בינלאומית על בסיס אמנת ההשקעות בין מדינות, אך כי קשה להן לנצח", כך אומר בשיחה עם גלובס פרופ' תומר ברודי, אחד ממומחי דיני הסחר והשקעות בינלאומיות המוכרים בישראל, המשמש גם כסגן דיקן הפקולטה למשפטים בירושלים. "בתי המשפט לא ממהרים להכריע לטובת החברות, בעיקר אם פירוש הדבר הוא שנפגע החופש הרגולטורי של המדינה", הוא מוסיף.

השבוע חשף "גלובס", כי מבקר המדינה יבדוק את השתלשלות האירועים שהובילה לכך שישראל חשופה לתביעת ענק מצד חברת נובל הפועלת בקפריסין. נובל, שפתחה לפני מספר שנים חברה-בת בקפריסין, טוענת כי אמנת הגנת ההשקעות שעליה חתומות ישראל וקפריסין מאפשרת לה לתבוע את ישראל בבוררות בינלאומית.

האיום של נובל הוביל את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט - שרק בשנה שעברה שלח לממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר פרופ' דיויד גילה חוות דעת שבה הוא מזהיר מפני הכוח המונופוליסטי של חברות הגז - להגן לראשונה על מתווה הגז. בוועדת הכלכלה לפני שבועיים, טען ליכט כי "יש סיכון משפטי משמעותי בכך שמתווה הגז לא יתקדם, וצריך לקחת אותו בחשבון לאור ההתנהלות של הממשלה מול חברות הגז".

אלא, שלטענת פרופ' ברודי לא צריך לקחת את איום התביעה בתור "Silver Bullet", כפי שהוא מגדיר זאת. לטענתו, "חברות לא מנצחות כל כך מהר בבוררויות בינלאומיות על בסיס אמנת הגנת ההשקעות".

כדוגמה הוא מציג את תאגיד הטבק פיליפ מוריס שהגיש תביעה נגד אוסטרליה באמצעות סעיפי משקיע-מדינה שקיים באמנה בין אוסטרליה והונג קונג. "אוסטרליה ביקשה לבטל את המיתוג על קופסאות הסיגריות, ופיליפ מוריס טענו כי הפקיעו להם את הקניין הרוחני. סיכוי טוב שהם יפסידו בתביעה, משום שהם פתחו את חברת הבת בהונג קונג אחרי שהחוק האוסטרלי התקבל".

עוד מוסיף ברודי, כי אמנת ההשקעות שעליה חתומות ישראל וקפריסין היא מצומצמת יחסית לאמנות אחרות. "על בסיס האמנה הנוכחית יכולות חברות בקפריסין לתבוע את ישראל על הפקעה, הלאמה או פגיעה ביחס ההוגן. לא בטוח שבמקרה הזה קיימת אחת מהעילות האלה".

"קיימות אמנות נרחבות בהרבה שכוללות למשל הפקעה באופן עקיף", הוא טוען. "דוגמה לכך ניתן למצוא באמנה בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה. חברה קנדית ששיווקה תוסף דלק בקליפורניה תבעה את המדינה שאסרה על השימוש בתוסף מטעמי הגנת הסביבה. הבוררות הכריעה כי העצמאות הרגולטורית של המדינה חשובה יותר, והחברה הקנדית הפסידה בגדול".

ישראל, נציין, חשופה גם לתביעה בבוררות בינלאומית אם תשנה משהו מהותי ברגולציה ב-15 השנים הקרובות, זאת לאור סעיף היציבות הרגולטורית שהוכנס למתווה.

"לא בטוח שנובל תוכל לתבוע את ישראל אם היא מפרה סעיף במתווה", מתקן ברודי, "בהסכמי הגנת השקעות יש לפעמים סעיף שנקרא 'סעיף מטריה', שאומר שהמשקיע יכול לתבוע בבוררות בינלאומית לא רק על פי העילות שבהסכם, אלא על כל התחייבות אחרת שיש לו מהמדינה. אבל באמנת ההשקעות בין ישראל לקפריסין אין סעיף כזה.

"כלומר, בסופו של דבר, נובל לא תוכל לתבוע את ישראל על בסיס אמנת המשקיעים בגין הפרת החוזה במתווה הגז".

 

ומדוע ישראל וארה"ב לא חתומות על אמנה דומה? "לישראל יש יחסית מעט הסכמים כאלה", מסביר ברודי. "לרוב, מדינות מפותחות מעודדות הסכמים כאלה עם מדינות מתפתחות שבהן הן משקיעות. לכן התפיסה בישראל הייתה שחתימה על הסכמים כאלה תמצב את ישראל בתור מדינה חלשה. ישראל למשל חתומה על אמנה כזאת עם אתיופיה.

"מעבר לזה", מוסיף ברודי, "גם ארה"ב לא ממהרת לחתום על אמנות כאלה. בימים אלו נידון הסכם הסחר הראשון בין ארה"ב לאיחוד האירופי, והצדדים שוקלים אם להכניס פרק של הגנת השקעות. כרגע הם מתנגדים לכך בדיוק מהסיבה שהם מפחדים שזה יפגע להם בעצמאות הרגולטורית".

שפיר: "תשובה יוכל למכור את חלקו לחברה עוינת בלי אישור מהמדינה?"

"לא יכול להיות שהבעלות על משאבי הטבע בישראל יעברו לידיהן של חברות במדינות זרות מבלי לקבל קודם את אישור המדינה. זו פגיעה בביטחון האנרגטי והמדיני של ישראל", כך אומרת בשיחה עם "גלובס" ח"כ סתיו שפיר ביחס לחברה-הבת שפתחה נובל בקפריסין ושבאמצעותה היא מאיימת בתביעה על ישראל.

"האם ישראל אישרה זאת? מה יקרה אם אחת מהחברות נמכרת לחברה זרה שפועלת במדינה עוינת? האם גם תשובה יכול למכור את חלקו מבלי לקבל את אישור המדינה?" שואלת שפיר.

לטענתה, "העובדה שמדינת ישראל מפקירה משאב חיוני וחסר תחליף בידי מונופול של חברות זרות, היא לא פחות מהזויה. כך קורה כשמדינה מכפיפה עצמה לאיומים ולחצים מול בעלי אינטרס זרים. כך יכולות חברות הגז לאיים על המדינה שלא לפתח את לווייתן אם המתווה לא מאושר".

צרו איתנו קשר *5988