דעה: פלוג ובר שוברות שיאים של הפחדה

ראשות בנק ישראל מאיימות במשבר פיננסי נוסח 2008 - אם יתקבלו המלצות ועדת שטרום לתחרות בבנקים ■ רק נזכיר להן מי אפשר לבנקים לבצע את המינופים המטורפים בכל המקרים הידועים והמוכרים כל-כך

חדוה בר וקרנית פלוג / צילום: תמר מצפי ואיל יצהר
חדוה בר וקרנית פלוג / צילום: תמר מצפי ואיל יצהר

איומים, אפשר אפילו לומר "סחיטה באיומים" - זה מה שראשות בנק ישראל עושות. היום (א') פורצת חדוה בר שיא חדש של הפחדה. המפקחת מאיימת על השרים, על חברי הכנסת ועל הציבור כולו במשבר פיננסי נוסח 2008 - אם יתקבלו המלצות ועדת שטרום. היא קושרת בין משבר הסאב-פריים להמלצות לקידום התחרות באשראי הצרכני.

כמה הערות:

1. שיעור החובות של משקי הבית בישראל הוא 44% מהתוצר, מול 72% בממוצע ה-OECD. שיעור החוב של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל עומד על 9% מול ממוצע ה-OECD שהוא 19%. זה אומר: א. שאנחנו חנוקים מבחינת אשראי. ב. שיש לנו עוד מרחק עצום להתקרב לממוצע המינוף - וגם אז לא מדובר במשבר.

2. מטרת הרפורמה המוצעת היא להוריד את מחיר האשראי. כשזה יירד, טבעי שאפשר יהיה לצרוך קצת יותר - אבל אז הסך הכול הרי לא יגדל בגלל המחיר הנמוך.

3. משבר הסאב-פריים נוצר כי רגולציה כושלת אפשרה עסקאות נדל"ן ממנופות של 100% ואפילו 105% (בית ריהוט). בישראל אין דבר כזה ואפילו לא דומה לו. לכן אין בכלל מה להשוות את החשיפה.

4. תזכורת לבר ולקרנית פלוג: זכרו מי אפשר לבנקים לבצע את המינופים המטורפים בכל המקרים הידועים והמוכרים כל-כך...

5. ולא נשכח את משבר ויסות מניות הבנקים, 1983, פשיטת רגל בנקאית כוללת תחת עינו הפקוחה של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים.

6. הבנקים בישראל רשומים בתחתית מדדי חוסר היעילות הבנקאית. מה שלוחץ מעלה את עלות מרווחי האשראי. אם תהיה תחרות על אשראי למשקי בית ועסקים קטנים, אז מחירי האשראי ירדו גם בבנקים ואלה יתחילו להתייעל.

7. תזכורת: רק באחרונה אמרה המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו טרכטנברג: "ככל שהעסקים קטנים יותר, כך הריבית שהם משלמים גבוהה יותר - למרות שהרווחיות שלהם גבוהה מאשר שאר סוגי האשראי במשק".

 

מה רוצות פלוג ובר? כלומר מה מטרות הלחץ המתגבר?

1. הוועדה מבחינה בין הדואופול לבנקים אחרים ואוסרת על הפועלים ולאומי להנפיק כרטיסי אשראי חדשים במשך ארבע שנים, כי אחרת הרי הכול יחזור לקדמותו. בנק ישראל דורש להסיר את המגבלה, ולאפשר לדואופול את דרישותיו.

2. בנק ישראל רוצה לאלץ-לכופף את הפוליטיקאים שיתבקשו להצביע, שיקבלו את עמדתם בעניין הפיקוח: כל עוד הגופים החוץ-בנקאיים שיתנו אשראי זעירים - שמישהו אחר, למשל האוצר או רגולטור חדש, יפקח עליהם. אבל מרגע שיגדלו - כלומר יתנו יותר אשראי לציבור (ויהוו איום על הבנקים?) - הפיקוח יעבור לבנק ישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988