מבחן דרכים: אאודי A4 החדשה - קדמה אלגנטית

המכונית אינה שונה בהרבה מקודמתה, אך זה לא דבר רע. היא שופעת יוקרה ושופעת קדמה, ונראה כי לאחר שלקסוס נטשה במידה מסוימת את תווית "היוקרה האלגנטית והמוצנעת", אאודי היא מועמדת מוצלחת לרשת את התואר המחמיא הזה

אאודי A4 2 TFSI/ צילום: יחצ
אאודי A4 2 TFSI/ צילום: יחצ

די מוזר להשיק מכונית בוונציה. בתעלותיה של העיר המופלאה הזאת אפשר אמנם, במאמץ-מה, להשיט מכונית, אבל להשיק?

ובכל זאת שם הושקה האאודי A4 החדשה. לא בתעלות, ולא על סיפונה הצמוק של גונדולה, אלא בכבישים המקיפים את העיר מצידה היבשתי.

ה-A4 החדשה היא דור חמישי של הדגם הזה. בהיותה גם היורשת הישירה של האאודי 80 ז"ל (אשר זכתה לארבעה דורות), גורסת החברה שה-A4 החדשה היא בעצם דור תשיעי. יש בזה משהו. שהרי גם זו החדשה וגם ה-80 ההיסטורית נועדו לאותו פלח מכוניות ולאותה קהל לקוחות: מכונית קומפקטית (יחסית), יוקרתית, די יקרה, לאנשים המוכנים לשלם עבור איכות, אך לא מתעקשים לנקר את עיניהם של השכנים.

כידוע, סיסמתה של אאודי היא (בתרגום קצת צולע) "קדמה באמצעות טכנולוגיה". עושה רושם שה-A4 החדשה עשתה מאמץ מיוחד כדי לממש את הסיסמה הזאת. בקרביה טמונים כל החידושים האחרונים מעולם הקסמים האלקטרוני; מערכות בקרת נהיגה ההולכות ומחכימות, לוח מחוונים שכולו מסך וירטואלי, מערכת תצוגה עילית מרהיבה, מערכות קול, ניווט ותיקשורת שלא היו מביישות מטוס פרטי של אוליגרך מתפנק, ואפילו משטח להטענה השראתית (דהיינו - ללא חוטים, תקעים או שקעים) של סמארטפונים למיניהם.

מבחוץ - המראה מוכר מאוד. נדרש מבט נוסף כדי להבדיל בין הדגם החדש לבין קודמו. זו לא בהכרח ביקורת. מכונית המבקשת ליצור לעצמה מוניטין מצטבר, ונוכחות חזקה ומוכרת, אינה יכולה להסתכן במהפכות עיצוביות דרמטיות. אפשר אפוא להבין, אפילו להעריך, את החלטתם של מעצבי המכונית ללכת על בהונותיהם. צמיחת ממדים קלה, תיקונצ'יק פה, תיקונצ'יק שם, עדכון די משמעתי של התאורה, כמה איבחות עיצוב חדשות בירכתיים - והמכונית אלגנטית כשהייתה. אולי אפילו קצת יותר. וזו הרי הייתה המטרה.

בעיצוב הפנים אין צורך במבט נוסף כדי לזהות את השינויים. הם בולטים ורבים. ואף שאאודי קנתה לעצמן מוניטין מוצדק בעיצוב מופתי של סביבות נהג ונוסעים, מותר בהחלט לשוב ולהתפעל כאשר נתקלים בעוד עיצוב מוצלח. דומה שהתחושה הבולטת ביותר היא שוב "אלגנטיות". עיצוב נקי, נוח, שופע חומרים איכותיים, ומדוייק. צג ענקי בין הנהג ליושב לימינו מציע מספר מדהים (רב מדי?) של אפשרויות תפעול ומידע, מיקום כפתורי השליטה והמגע מתקרב לאופטימלי, האיכות המוקפדת ממש משפריצה מכל בורג ומכל פיסת בד/עור/אלומיניום ואפילו פלסטיק. הכורסאות נוחות, תנוחת הנהיגה המתכווננת תהלום כל נהג, וגם במושבים האחוריים שוררת אווירה מרווחת וגם... אלגנטית, אלא מה?

נותר רק להתרשם מאותם עניינים שוליים הקרויים "נהיגה", "התנהגות", "שיכוך מהמורות", וגם מכל השטויות הקטנות כמו מנוע-גיר-מתלים-הגה. ואף שאינני יודע עד כמה חשובים כל הפרטים המייגעים הללו לקונה הפוטנציאלי, אמלא את חובתי המקצועית ואתייחס אליהם.

נתחיל מן הבשורה שבוודאי מעניינת את הלקוחות: ה-A4 החדשה נעימה מאוד לנהיגה. ובהיותה מצוידת בכמה וכמה מן הטכנולוגיות של "המכונית האוטונומית" - זו שמאיימת על ציבור חולי הגה - היא גם קלה מאוד לנהיגה. מצויים בה (רשימה חלקית מאוד) - בקרת שיוט אקטיבית, מנגנון בלימה עצמית בעת חירום, חיישני שמירת מסלול, בקרת יציבות, עזרי חנייה ועוד כהנה וכהנה מאותם "מטרדים" המבקשים לרשת את הנהג בחייו, ולשחררו לחלוטין ממשימת הנהיגה. אמנם לא מומלץ לנהגים לבלות את כל הנסיעה בנמנום על המושב האחורי או בתא המטען המרווח, אבל חרופ קצר בהחלט אפשר לתפוש בפקק איטי, או באוטוסטרדה משעממת... (בדיחה! בדיחה! נא לא לקחת ברצינות!).

עם כל זאת, דומני שהחדשה קצת קשיחה יותר מן היוצאת. קצת מכוילת לנמרצות יתר. קצת קורצת אל הצד הקרוי "ספורטיבי". לקוחות המצפים לנחנחיות מתחנחנת ונוחה, עלולים להיות מופתעים קמעה. אבל הם יתרגלו, ולבסוף גם ילמדו ליהנות מן הקשיחות הטובה הזאת.

לשווקים יצאה המכונית כשהיא מצוידת בשבעה מנועים. יבואו עוד. בינתיים מניעים אותה שלושה מנועי בנזין וארבעה דיזלים. אולי סימן לכך שהפיאסקו של פולקסוואגן וגזי הפליטה לא הרג (עדיין?) את לוגמי הסולר. כך לפחות אני מקווה. כי הדיזלים, מה לעשות, עדיין יותר יעילים ופחות מזהמים (בגזי חממה) מאשר מנועי בנזין.

בהשקה נהגתי בשתי בנזיניות: 2.0 ליטר טורבו 190 כוחות-סוס והנעה קדמית. ו-2.0 ליטר קוואטרו (4X4) טורבו, 232 כוחות סוס. שתי המכוניות היו מצוידות בתיבות הילוכים מן הזן הקרוי DSG.

נתחיל בביקורת קצת מפתיעה. דווקא המנוע החלש יותר (190 כוחות סוס) היה המנוע הנעים יותר. חלק, שקט ומתורבת מעט יותר מאשר עמיתו בעל ה-232 כוחות סוס. זה, החזק, גילה פה ושם עצבנות יתר קלה ומכמני הכוח והמומנט ששפעו ממנו, יצרו לעתים פרצי כוח שהיה בהם שמץ של תחושת הפתעה. אולי בגלל מערכת הקוואטרו, הוא השמיע קולות מעט רמים יותר. מאליו מובן שהחזק יותר הוא גם המהיר יותר והמאיץ הזריז יותר. לאלה המכורים לתחושת הגב הנצמד אל המסעד בהאצה - זה האוטו. אבל בחיי היום-יום, כך חשתי, נעים יהיה יותר עם המנוע הרגוע.

גם ההגה (המחושמל) והחד להפליא נטה מעט אל אותה תחושה מלאכותית המאפיינת הגאים מחושמלים. אך זו כבר תופעת קבע ברוב מכוניות תבל, ולא נותר אלא להתרגל אליה.

כצפוי, מערך המנוע-שלדה-מתלים-הילוכים-הגה הוא חוויית אאודי לכל דבר. רהוט, חזק, מדויק ויקר.

נראה כי לאחר שלקסוס נטשה במידה מסוימת את תווית "היוקרה האלגנטית והמוצנעת", אאודי היא מועמדת מוצלחת לרשת את התואר המחמיא הזה.

ה-A4 החדשה היא דוגמה טובה לכך: שופעת יוקרה, שופעת קידמה באמצעות טכנולוגיה, שופעת אלגנטיות ומכובדות, ושופעת תחושת פרימיום מצטנעת.

ואף שרק די מעט נזדמן לי לנהוג בה, אני מנחש כי בזכות הדיאטה שהשילה ממנה למעלה מ-100 ק"ג - המתעקשים לנעוץ בה את דורבנותיהם, גם יצליחו להפיק ממנה לא מעט חדוות נהיגה.

הכותב היה אורח החברה באיטליה

אאודי
 אאודי

חלק מהמתחרות

אינפיניטי Q50

במחיר התחלתי של 239 אלף שקל מציעה אינפיניטי את גרסת 2 ליטר טורבו של Q50. המנוע מבית מרצדס מייצר 211 כ"ס ו-35 קג"מ ומסוגל להאיץ את המכונית ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות. השלדה חדה ושופעת אמצעי בקרה אלקטרוניים ותא הנוסעים הוא בסגנון היי-טק מפואר.

אינפיניטי/ צילום:יחצ
 אינפיניטי/ צילום:יחצ

ב.מ.וו 320

277 אלף שקל הוא המחיר של גרסת ה-320 של ב.מ.וו. המנוע הוא 2 ליטר טורבו עם 184 כ"ס, שמשודך לתיבה בת 8 מהירויות. הממדים מעט קומפקטיים מאלה של אאודי, אבל עדיין מרווחים והתנהגות הכביש מלוטשת ואתלטית. התאוצה מאפס ל-100 אורכת 7.3 שניות.

ב.מ.וו/ צילום:יחצ
 ב.מ.וו/ צילום:יחצ

מרצדס C קלאס

המצטרפת הטרייה ביותר לפלח מציע עיצוב ספורטיבי-אלגנטי, מידות מכובדות ותא נוסעים מרווח, תודות לבסיס גלגלים של 2.84 מ'. התנהגות הכביש ספורטיבית והמנוע של גרסת הבסיס הוא 2 ליטר טורבו עם 200 כ"ס, שמאיץ את המכונית ל-100 ב-7.7 שניות. המחיר 290 אלף שקל.

מרצדס / צילום: יחצ
 מרצדס / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988