האם יוסדר הענף הפרוץ של מחירי גז הבישול הביתי?

ועדת הכלכלה דנה בפערים במחירים שמשלמים צרכני גפ"מ - לפעמים אפילו באותו בניין ולאותה חברה ■ ח"כ איתן כבל: "האם בבניין שבו כל הדיירים הם 'נחנחים', אז הם אכלו אותה?"

האם יוסדר הענף הפרוץ של מחירי גז הבישול הביתי? מדובר בענף שנעדר תחרות עם שליטה כמעט מוחלטת של 4 חברות גדולות ובו פערים בלתי נתפסים במחירים שמשלמים צרכנים ברחבי הארץ.

"סחר סוסים", היו רק אחת מההגדרות שבהן השתמש יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בתיאור למצב "המביך והמופרך" המתרחש בענף הגפ"מ, גז לשימוש ביתי - בכל הנוגע לפערים הבלתי נתפסים במחירים שמשלמים צרכנים.

"האם בבניין שבו כל הדיירים הם 'נחנחים', אז הם אכלו אותה?" תהה ח"כ כבל באשר לתופעה שידועה ונמשכת זה שנים: פערים בין מחירי גז שמשלמים דיירים באותו בניין ולאותה חברה, פערים בין מחירים שמשלמים תושבים ברשויות השונות עבור אותו שירות וחוסר אחידות משווע בין חשבונות הגז, מבלי שום הסבר הגיוני.

הכאוס הזה הוביל לדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובו נכחו נציגי ארגונים צרכנים ונציגי חברות הגז. בסיום הדיון הבטיח כבל כי ישים סוף לסאגה שאליה צלל לפני שנים ארוכות.

את הדיון יזם ח"כ אלי כהן, שהתייחס לשוק הגז הביתי כ"אחד הריכוזיים ביותר במשק". לדבריו, צרכנים משלמים דמי שימוש קבועים חודשיים של עשרות שקלים מבלי לדעת על מה הם משלמים. לטענתו, דמי השימוש גם אינם מידתיים ביחס לחשבון הגז. 

דמי השימוש שנזרקו לחלל הדיונים נעים בין 14 שקל ל-40 שקל לדיירים באותו בניין בירושלים, לשם הדוגמה.

ענף הגז מורכב מכ-30 ספקיות, במבנה של 4 חברות השולטות ב-88% מהשוק, והיתר נחלק בין 20 ספקיות קטנות, כך לפי ממצאי סקר הממ"מ (מרכז המידע והמחקר של הכנסת).

בחודש אוגוסט האחרון השיק משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים מאגר מידע לטובת הציבור, ובו מוצגים מחירי ספקיות הגז לפי מוצר ולפי אזור מגורים. המחירים לא מלמדים אמנם כמה משלם כל דייר בבניין מגורים או בשכונה למשל, אבל הם ממחישים את הפערים גם בתעריפים של אותה חברה באזורים שונים בארץ וגם את הפערים בין תעריפי החברות באזורי מגורים מסוימים, כאשר באופן עקבי החברות הגדולות הן היקרות, ובפערים ניכרים.

את הפערים הללו נימק לנוכחים בדיון רון קיסרי, סמנכ"ל שיווק וקשרי לקוחות בסופרגז ומנהל ענף הגפ"מ בהתאחדות התעשיינים, בעלויות שנושאות החברות הגדולות "בגין שיפוץ מרכזיות, החלפת צוברים, החלפת מונים ובדיקת מיכלים". 

נציגי החברות הקטנות, שלכאורה משתמע מהדברים שאינן משקיעות בתשתיות הללו, נזעקו מנגד. שלמה אביטן, מנכ"ל גז יגל, חברה הפועלת זה 20 שנה בענף, השיב: "להגיד שאנחנו לא משקיעות בציוד זה לפגוע בנו".

"אנחנו גובים 8 שקלים עבוד דמי שימוש", אמר אבי פרל, יו"ר מרכז הגז, שניסה להמחיש את ההתנהלות אותה תאר כבל. "זה יותר גרוע מסחר סוסים. זה סיכול ממוקד. עד שדייר מסכן מצליח לאחד 51% מהדיירים (המינימום הנדרש להחלפת ספקית גז, מר"ח), מגיעה החברה היוצאת ופתאום מציעה לדיירים לשלם חצי מחיר ממה שאני הצעתי. אמנם מותר על-פי חוק לנהל משא-ומתן, אבל לא רק הספקית הנוכחית מתעוררת, גם חברה אחרת מהקרטל, ש-60 שנה לא פנתה לדירים פתאום נותנת הצעה לבניין שמנהל איתי משא-ומתן. זה שבבניין ליד משלמים פי כמה - אליו לא פונים. למה אנחנו נשארים כאלה קטנים? כי זה עם של גלמים שמעדיפים ללכת לחברות הגדולות".

חברת דור גז אמנם נכללת ברשימת החברות הגדולות, אך לפי שי עזרא, מנכ"ל החברה, נתח השוק שלה בתחום הביתי עומד על 5%. גם הוא התייחס לעלויות שנוגעות לבטיחות ולרגולציה, כאשר "דמי השימוש רחוקים מלכסות את העלויות". עם זאת, הוא אמר כי "אם נתח השוק שלנו יגדל, אוכל לתת מחירים נמוכים. מנגד, אם הרגולציה תחמיר ודמי השימוש יופחתו - מה שיקרה הוא שהחברות הקטנות ייעלמו".

נחום יהושע, כלכלן ראשי במינהל הדלק והגז במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, הדגיש כי קיימת הצדקה לגבות דמי שימוש קבועים. בניסיון להציע פתרון מעשי, הוא מציע לבחון את סך התשלום על הגז ואת הסיבות שבגללן הוא גבוה מדי. "יש בעיה של תחרות בשוק הזה ושל כשלים מבניים בשוק הזה", אמר. באשר לפיקוח המחירים אמר יהושע כי "הסוגיה נבחנה ב-2012, אולם תבוצע בחינה מחדש לצד תקנות וחקיקה שיותקנו בנושא".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988