העליון דחה ערעורו של הרב פינטו - ייכנס לכלא בחודש הבא

הרב הורשע במתן שוחד והצעת שוחד לתנ"צ ברכה ונידון לשנת מאסר ומיליון שקל קנס ■ העליון: "מתקבל הרושם כי הערעור הוא ניסיון מצד הרב להתנער מההסכמות בהסדר הטיעון ולערוך להן 'מקצה שיפורים'"

הרב יאשיהו פינטו / צילום: איל יצהר
הרב יאשיהו פינטו / צילום: איל יצהר

סוף לסאגה: הרב יאשיהו פינטו ייכנס בקרוב לכלא. בית המשפט העליון דחה היום (ב') פה-אחד את ערעורו של הרב פינטו על גזר הדין של שנת מאסר בפועל שהוטל עליו במסגרת הסדר טיעון על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב. זאת, לאחר שפינטו הודה כי הציע שוחד לתנ"צ אפרים ברכה המנוח והורשע בשוחד ובעבירות נוספות.

"מתקבל הרושם כי הערעור שלפנינו הוא ניסיון מצד פינטו להתנער, במידה כזו או אחרת, מההסכמות אליהן הגיע עם המדינה במסגרת הסדר הטיעון, ולמצער לערוך להן 'מקצה שיפורים", כתב השופט מני מזוז בפסק הדין.

נזכיר כי על רקע הפרשה ולאחר שהביא ראיות מפלילות נגד פינטו שהיה מורו ורבו, התאבד תנ"צ ברכה.

פינטו צפוי להתחיל לרצות את מאסרו ב-16 בפברואר, יממה אחרי שראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ייכנס לכלא לשנה וחצי בגין הרשעתו בשוחד במשפט פרשת הולילנד.

פינטו הוא רב מוכר בציבור הרחב, ובמהלך השנים צבר חסידים רבים בארץ ובחו"ל. הוא עמד בראש הפעילות התורנית בעמותת "שובה ישראל". החל מאוגוסט 2012 ועד נובמבר 2013 נוהלה חקירה משטרתית נגדו ונגד רעייתו, דבורה פינטו, בחשד לביצוע עבירות של הצעת שוחד ומתן שוחד לקצין המשטרה הבכיר, תנ"צ ברכה המנוח, וכן בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות נוספות.

לאחר שפינטו הועמד לדין, פנו באי-כוחו דאז ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו למסור מידע המעיד, לטענתם, על מתן טובות הנאה שלא כדין על-ידי הרב לקצין משטרה בכיר אחר, ניצב מנשה ארביב.

הצדדים ניהלו משא-ומתן, שבעקבותיו נחקר הרב במח"ש ומסר את גרסתו, לפיה הציע ונתן, בעצמו ובאמצעות אחרים, טובות הנאה שונות לניצב ארביב ולבני משפחתו, בתמורה למסירת מידע חסוי מחקירות המשטרה.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבר כי האינטרס הציבורי מחייב הגשת כתב אישום נגד הרב, אך בה בעת קבע כי ראוי לאפשר למח"ש להעמיק ולמצות את החקירה בענין החשדות שעלו נגד ניצב ארביב, ולפיכך קבע כי נכון להגיע להסדר טיעון עם הרב פינטו בפרשת תנ"צ ברכה.

"היעדר בסיס עובדתי"

במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, הוסכם כי הרב מתחייב לשתף פעולה עם המשך החקירה במח"ש ולמסור גרסת אמת מלאה, וכי יוגש נגדו כתב אישום. כן הוסכם כי פינטו יודה בכל העובדות והעבירות הכלולות בכתב האישום; כי המדינה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש בכך שתבקש שיוטל על המערער מאסר בפועל בן שנה אחת בלבד; וכי והרב מצדו יהיה רשאי לטעון לכל עונש שימצא לנכון.

באפריל 2014 הורשע פינטו על-ידי השופט עודד מודריק בהתאם להסכמות שהושגו בהסדר הטיעון, בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד ושיבוש מהלכי משפט. בגזר הדין שניתן ב-12 במאי, הוטל על פינטו עונש של שנה אחת לריצוי בפועל וקנס בסך מיליון שקל.

פינטו הגיש ערעור על גזר דינו והעלה מספר טענות. בין היתר טען כי קביעת המחוזי, לפיה מעשי השוחד נעשו על-ידי פינטו תוך ניצול "מרותו" על תנ"צ ברכה כרבו ומוקירו של האחרון, לא היה בסיס עובדתי בכתב האישום שהוגש בהסכמת הצדדים, והיא מהווה חריגה מהמסגרת העובדתית הלאקונית שבו.

כדי לסתור קביעה זו, ביקש פינטו לאפשר לו להגיש - כראיות נוספות בערעור - הודעות של תנ"צ ברכה במשטרה, שהגשתן נדחתה על-ידי בית משפט המחוזי.

כמו כן טען הרב כי במסגרת קביעת מתחם הענישה ההולם, היה על בית המשפט לקחת בחשבון את היותו של הרב עד מדינה, שהועמד לדין בגין מעשיו חרף מידע וראיות שמסר נגד ניצב ארביב. זאת בניגוד לעדי מדינה רבים אחרים, שלא הועמדו לדין או שזכו להקלה ניכרת ומשמעותית יותר בעונשם.

חתימה מרצון חופשי

בהחלטתם לדחות את ערעורו על עונשו, התייחסו שופטי העליון לעובדה שהסדר הטיעון אליו הגיעו הרב והמדינה הוא תולדה של פנייה מטעם הרב ליועמ"ש, שהולידה משא-ומתן ממושך בין הצדדים.

"יש לזכור כי פינטו - אדם בר-דעת שכוחו רב לו ואשר נעזר על-ידי עורכי דין מהשורה הראשונה - אישר בחתימת-ידו כי חתם על ההסדר מרצונו החופשי, לאחר שקרא אותו והבין את תוכנו, משמעויותיו והשלכותיו, ולאחר שנועץ עם עורכי דינו. משכך, חזקה על פינטו כי נהיר לו שההסדר עליו חתם, אשר בסופו של דבר אושר על-ידי בית המשפט המחוזי, למרות ביקורתו על קולת העונש המוסכם, אינו יכול להוות בסיס ל'מקצה שיפורים' בערעור בפני בית משפט זה", נכתב בהחלטת העליון.

שופטי העליון גם צידדו בקביעת המחוזי. לפיה פינטו ניצל את מרותו ואת סמכותו הרוחנית כרב על תנ"צ ברכה המנוח, כדי שהאחרון יסייע לו בחקירותיו. העליון קבע כי קביעת המחוזי אינה חורגת מהמסגרת העובדתית של כתב האישום, אלא מהווה הסקה פשוטה, ישירה ומחויבת המציאות מהמתואר בכתב האישום.

העליון הזכיר כי כבר עמד על כך במקרה אחר - בפברואר 2012 הגיע הרב פינטו לביקור בביתו של תנ"צ ברכה וביקש להעניק שי - תפילין שהיו בשימושו האישי. "למרות הערך הרוחני שייחס תנ"צ ברכה לשי, בהיותו קצין משטרה, הוא התנה בפני הנאשם את קבלתו בכך שיישלם מחירו של שי חדש", הזכיר העליון.

לדברי השופטים, "כל בר-בי-רב יכול להבין את המשמעות של הענקת תפילין, שהיו בשימושו האישי של הרב, עבור אדם מאמין המבקש לחסות בצלו של הרב. הרב ביקש לנצל זאת לטובת רתימה של תנ"צ ברכה לסייע לו במסגרת חקירת העמותה".

"כפל הנחות"

לבסוף, שופטי העליון פסקו כי יש לדחות גם את הטענה של פינטו לפיה היה על בית המשפט המחוזי להקל בעונשו לאור שיתוף-הפעולה שלו עם רשויות אכיפת החוק, לאור התנהגותו החיובית ותרומתו הרבה לחברה, ובשל מצבם הבריאותי שלו, של רעייתו ושל בנו.

"עינינו הרואות, כל אותם שיקולים שטוען פינטו שהיה על המחוזי לזקוף לזכותו לקולת העונש נלקחו בחשבון כבר בשלב הסדר הטיעון, ופינטו ובאי-כוחו דאז אישרו זאת בחתימת-ידם. לפיכך, טענת פינטו שהיה על בית המשפט להתחשב בשיקולים אלה בגזר דינו היא בגדר דרישה ל'כפל הנחות' (או 'לפרוע את אותו שטר פעמיים')", נפסק.

לסיכום, השופט מזוז הזכיר את חומרת מעשיו של פינטו. "ההשלכות של תופעת השחיתות במערכות השלטון חורגות הרבה מעבר להיבט הצר של מעשה עברייני הפוגע בקרבן עבירה מוגדר. בניגוד לעבירות 'רגילות', קורבנותיה של השחיתות שלטונית הם הציבור כולו", כתב. "השחיתות השלטונית מהווה איום אסטרטגי על החברה.

"לשחיתות השלטונית יש השלכות שליליות רחבות ועמוקות - חברתיות, פוליטיות, מוסריות, כלכליות ואחרות - להן פוטנציאל ממשי לפגיעה גם בחוסן הלאומי של המדינה. כישלון במאבק בתופעה זו עלול להביא להתפרקות חברתית ולקריסה כלכלית...

"בהכללה ניתן לומר כי לא ניתן לקיים חברה מתוקנת, מתפקדת ומשגשגת - מבחינה חברתית, פוליטית וכלכלית - מקום שהשלטון נגוע בשחיתות, ומקום שהציבור לא רוחש אמון למערכת השלטונית".