לא מאוחר להציל מיזם הסיבים

אנלימיטד פשוט צריך בעלי מניות מאוחדים, הנהלה מגובשת וחזקה ואסטרטגיה נכונה

ג'ונאס בירגרסון / צילום: יחצ
ג'ונאס בירגרסון / צילום: יחצ

עדיין אפשר להציל את מיזם הסיבים האופטיים. זה עוד לא מאוחר, למרות שנדמה שאבד עליו הכלח. הרציונל שעומד מאחורי המיזם הזה מספיק חזק כדי לייצר את המומנט הנדרש להעלותו מחדש על דרך המלך. בעלי מניות מאוחדים, הנהלה מגובשת וחזקה, אסטרטגיה נכונה והמיזם אנלימיטד עשוי להיות הדבר הכי חשוב בשוק התקשורת בישראל. השאלה עד כמה רוצים והאם למדו את הלקח מהכישלון המהדהד עד עכשיו.

נפל דבר במיזם השבוע. בעלי המניות הגיעו למסקנה שהכסף פשוט עומד להיגמר ובתוך כמה חודשים אם לא יימצא משקיע או יוזרם כסף למיזם הוא פשוט ייסגר. הם הבינו כמאמר הפתגם שאין כמו מראה החבל לזיכוך דעתו של העומד לתלייה. התוכנית החדשה שהגו נועדה להזרים כסף להצלת המיזם כולל שינוי מהותי באופן הפעולה שלו. במלים אחרות מדובר על חישוב מסלול מחדש באופן מלא. מה שאומר בראש ובראשונה החלפת המנכ"ל.

יש קשר ישיר ואדוק בין כישלון המיזם לעובדה שבזק והוט לא משדרגות את הרשת למהירויות גבוהות יותר. לא סתם רואים את בזק נשארת עם מהירות של 100 מגה בלבד ואיננה ממהרת להשקיע. בזק מאז ומעולם ניסתה להמעיט בחשיבות מהירויות הגלישה. האסטרטגיה שלה הייתה להשקיע בפריסה ובאיכות הרשת על חשבון המהירות, וזו אסטרטגיה מאד נכונה למצב השוק.

כאשר הרשת של הוט מקרטעת ומנגד הרשת של בזק מתקתקת, ומחדירה תודעתית לציבור שהוא לא צריך יותר מ-100 מגה, מה שקורה הוא קיבעון. בזק כבר כמה שנים משווקת עד 100 מגה והוט שמסוגלת לשווק גם 500 מגה ללקוחות, מעדיפה לא להיכנס לתחרות מול בזק. שתי החברות חיות בשלום עם הקצבים הקיימים והציבור מקבל בהכנעה את מה שהוא מקבל. תחרות הפכה להיות כמעט מילה מגונה היום בשוק התקשורת, אבל אין מה לעשות תחרות בריאה מעודדת השקעות.

לפיכך די ברור שאם מיזם הסיבים היה מתחרה ראוי, היו בטוחים שבזק הייתה "מדליקה" מזמן את רשת הסיבים שלה, והוט הייתה משווקת קצבים הרבה יותר גבוהים. בהיעדר איום אמיתי הדואופול מפרכס זה את זה. כאן הכישלון הגדול של אנלימיטד. במקום לבוא עם הצעה של 1 גיגה סימטרי לבית שרק היא מסוגלת להציע, ובמחיר של 50 שקל לחודש, ולהסתער על השוק, המיזם המשיך למכור חבילות של 100 מגה במחיר של 100 שקל.

זה פשוט לא אטרקטיבי. למה לקנות שירות באותו קצב ובאותו מחיר עם אפשר לקחת אותו מבזק או מהוט? במיזם תשתית שנבנה לאורך שנים ארוכות, אין הרבה הזדמנויות לחדירה וליצירת זעזוע בשוק. בסוף, המתחרות בזק והוט יגיעו עם 1 ג'יגה לבית. זה יקרה בתוך זמן קצר, אז איך יכול להיות שבוזבזו שנתיים עם הצעות שיווקיות לא רלוונטיות, עם מודל שיווקי מוטעה מיסודו ועם פריסה בקצב בעייתי?

איך אמר אחד הגורמים המעורבים: "אנלימיטד עשתה הכל על מנת לא למכור. פשוט לא רצו למכור".
סביב הטכנולוגיה של המיזם התקיים דיון סוער מרגע הקמתו. המעורבות של סיסקו הכתיבה טכנולוגיה מסוימת (P2P) שיש לגביה חילוקי דעות האם היא מתאימה למיזם או שעדיפה טכנולוגיית PON. ובכן, למרות שיש המוכנים לשים את כל יהבם על טכנולוגיה זו או אחרת, יש מי שסבורים שהוויכוח לא רלוונטי משום שההחלטה מתי להשתמש באחת השיטות נעוצה באזור שבו פורסים וזו החלטה כלכלית גרידא.

כלומר באזור מאוכלס מעל אחוז מסוים של חדירה ללקוחות בבניין עדיף להשתמש בשיטה א' ובאזור עם פריסה בשטח בבנייה לא רוויה, השיטה השנייה תהיה יותר כלכלית. כך או כך, כדאי להשתמש בשתי הטכנולוגיות אבל סיסקו מוכרת רק P2P, ולכן הדיון הוא רלוונטי מאד בהתחשב בכך שהמיזם נולד כמיזם של סיסקו, שנותנת לו אשראי ספקים ושולטת בו דרך ויה אירופה.

עכשיו כאשר ברור שצריך כסף, מה אתם חושבים תהיה עמדת סיסקו לגבי שאלת הטכנולגיה? האם היא תסכים להזרים כסף או לדחות תשלומים אם היא לא תהיה ספק בלעדי? סיסקו היא נעלם גדול ותשובות לשאלות הללו אין.

אז מה יהיה מכאן והלאה? ראשית נשאלת השאלה האם מדינת ישראל רוצה את הפרויקט. אחרי שהתחילה אותו בקול תרועה רמה, אבל בנתה מודל עקום במכרז שהוליד את יצור הכלאיים הזה, השאלה הרלוונטית היא האם המדינה עומדת מאחוריו. אין הכוונה להזרמה נוספת של כספים מעבר ל-150 מיליון שקל שהוזרמו.

ניתן לעזור למיזם כזה בהרבה דרכים פשוטות ללא כסף. למשל לפתור את הסחבת הנוראית ביוזמה להעברת שידורי עידן פלוס דרך האינטרנט. סתם רעיון שיחסוך את האיוולת הכרוכה בהקמת מערך משדרים מיותר כאשר ניתן להעביר את כל הערוצים דרך האינטרנט. או למשל לפתור אחת ולתמיד את האיוולת שאוסרת על המיזם להשתמש בתשתיות קוויות של בזק והוט כדי להיכנס לבתים.

תארו לעצמכם ש-yes לא הייתה יכולה להשתמש בתשתיות הכבלים בבתים כאשר נכנסה לשוק, האם היא יכלה לחדור לשוק כאשר היא חייבת בתיול הבית מחדש? אז למה לא מאפשרים למיזם להשתמש בתשתיות קיימות כדי לפרוס תשתיות? למה שימוע כזה תקוע חודשים על גבי חודשים במשרד התקשורת? ככה המדינה עוזרת למיזם? ומה בנוגע לשאלת חיוב מוסדות המדינה להשתמש בתשתיות המיזם לתקופה מסוימת? גם זה יכול לעזור. בקיצור, יש הרבה מה לעשות השאלה רק אם רוצים. 

אבל אם לא תהיה הזרמה של כספים סביר להניח שבתוך חצי שנה המיזם ייעצר. יש כאלה האומרים אפילו קודם. בכל תסריט אחר השאלה היה מי יהיו המשקיעים וכיצד ידוללו יתר בעלי המניות. לא בטוח שכינוס נכסים יהיה רע לחברה. בהיעדר מימון מצד בעלי המניות, או משקיע רציני, מפרק או כונס יוכלו למכור את הפעילות לגורם חדש שיתחיל הכל מהתחלה. הרעיון הוא טוב רק צריך ניהול בהתאם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988