הנקראות ביותר

ביהמ"ש: החיסיון העיתונאי חל על תוכן מידע ולא רק על זהות מקור

ההליך החל בעקבות בקשת המשטרה לחייב את חדשות 2 להמציא לה את חומר הגלם של ראיון שערך כתב המשפט גיא פלג עם עם עינת הראל, שכונתה "המאדאם של ת"א"

גיא פלג / צילום: תמר מצפי
גיא פלג / צילום: תמר מצפי

בית משפט השלום בתל-אביב קבע, בהחלטה תקדימית, כי החיסיון העיתונאי חל גם על תוכן מידע שנאסף על-ידי עיתונאי במהלך עבודתו - ולא רק על זהות מקור מידע כפי שהיה מקובל לחשוב עד היום.

ההליך החל בבקשה של משטרת ישראל לחייב את חברת החדשות של ערוץ 2 להמציא לה את חומר הגלם של ראיון שערך כתב המשפט גיא פלג עם עם עינת הראל, שכונתה "המאדאם של תל-אביב", והמואשמת בעבירות של סרסרות לזנות והלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים.

חלקים מהראיון שודרו בתכנית "אולפן שישי" בחודש יולי, אך המשטרה דרשה לקבל את קטעי הראיון שלא שודרו וקיבלה במעמד צד אחד צו המורה לחברת החדשות למסור את החומר.

חברת חדשות 2, באמצעות עורכי הדין ד"ר ישגב נקדימון ודקלה בירן, פנתה לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו, בנימוק כי מדובר בהפרה של החיסיון העיתונאי.

החברה טענה כי החיסיון העיתונאי חל לא רק על זהות של מקורות מידע, אלא גם על תוכן מידע שנאסף על-ידי עיתונאי במסגרת עבודתו.

החברה טענה עוד כי חיובה למסור את חומרי הגלם יהפוך אותה ל"קבלן משנה" של המשטרה ויפגע ביכולתה לאסוף מידע בעל עניין ציבורי. זאת בשל הרתעתם של מקורות מידע פוטנציאליים מלמסור מידע לעיתונאים, מחשש שחומר זה ישמש כחומר חקירה כנגדם.

השופט ירון גת קיבל את עמדתה של חברת החדשות וקבע כי יש להחיל את החיסיון העיתונאי גם על מידע שנאסף על-ידי עיתונאי במסגרת עבודתו ולא פורסם.

השופט כתב כי "חיובו של עיתונאי למסור מידע לרשויות החקירה, בנימוק שהדבר נדרש לצורך חקירה משטרתית, פוגע בעצמאותו של העיתונאי ובאופן שבו העיתונות נתפסת בעיני הציבור, והופכת את העיתונאי למעין 'קבלן משנה' של המשטרה, דבר שעלול להביא לחוסר אמון מצד הציבור כלפי התקשורת ולחוסר שיתוף-פעולה עמה. כתוצאה מכך ייפגע האינטרס הציבורי בקיומה של עיתונות חופשית ואובייקטיבית".

עוד נקבע בהחלטה כי "הכתבה דנן והצו שהוצא לבקשת המשיבה, הוצא בשלב בו החקירה כנגד הגברת הראל הסתיימה, הוגש כנגדה כתב אישום, ומשפטה כבר החל להתנהל. על כן ברור כי בידי המשיבה ישנן די ראיות לביסוס הגשת כתב אישום כנגד הגברת הראל, וזאת גם ללא הידרשות לחומר הקיים בידי המבקשת. לפיכך, גילוי המידע החסוי הקיים בידי המבקשת אינו חיוני ונחוץ במקרה דנן לעשיית צדק, שכן לא ניתן לומר שאין אפשרות אחרת לעשות משפט צדק ללא קבלת המידע".

לפיכך, קבע השופט, "האינטרס הציבורי בדבר עיתונות חופשית, אפקטיבית ואובייקטיבית, חופש הביטוי וחופש העיתונות הנגזר ממנו, גובר על האינטרס הציבורי בקידום החקירה הפלילית והליכי המשפט במקרה דנן".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות