מאגר האשראי: המדינה תאסוף עליכם נתונים מחח"י ותאגידי המים?

מתקדמת הקמת מאגר נתוני האשראי: ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה אתמול (ג') בקידום חוק הקמת מאגר נתוני האשראי והכנתו לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, כאשר אתמול נסוב הדיון סביב השאלה האם להחריג את תאגידי המים מאיסוף נתוני האשראי וכן לדחות בשנתיים את איסוף הנתונים מחברת החשמל. המאגר אמור לקום עד יוני 2018. 

המאגר ירכז את כל נתוני האשראי המצויים היום בידי הבנקים ואמור לשפר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים. כאמור, הדיון בשלב זה מתקיים סביב השאלה מאילו מקורות ייאספו הנתונים, כאשר ישנו חשש מאיסוף מידע שלילי על הציבור מרוב המקורות, מה שיפגע בעיקר ביכולתם של הלווים מהשכבות החלשות. 

"שלא נעשה מעצמנו חוכא ואיטלולא וניתן רשימה של מקורות מידע חיובי רק כדי לתת הרגשה טובה ללקוח, ובסוף לא יעשה בהם שימוש ורק יבדקו אם הוא מסוגל להחזיר הלוואות או לא", אמר היו"ר איתן כבל. היועצת למנכ"ל משרד האוצר, נירית איבי, אמרה בתגובה כי "כאשר יש מוסר תשלומים נכון וחיובי האלגוריתם של הלשכות לא מתעלם ממנו".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) ביקש להתייחס למה שנקרא "אלימות כלכלית" או מקרים בהם אדם שנקלע לקשיים רושם את החשבונות והחברות שבקשיים על שם בת הזוג שלו או ילדיו שמתחת לגיל 18, ובעקבות החוק הם עלולים להיפגע. יואל בן אור מהמועצה הלאומית לכלכלה השיב כי מדובר בבעיה קשה גם היום, מאחר שגם היום יש איסוף של מידע שלילי. הוא הוסיף כי בהצעת החוק יש שיפורים בנושא. כבל ציין כי הוועדה לא תסיים את הכנת הצעת החוק ללא מענה לשאלה הזו.

נציגת משרד המשפטים, עו"ד רוני נויבואר, אמרה כי המדינה מבקשת להוציא מהרשימה את תאגידי המים ולדחות את איסוף הנתונים מחברת החשמל בשנתיים, כאשר בתקופה זו יפעל המאגר ללא הנתונים מחברת החשמל וניתן יהיה לבחון אם הנתונים משרתים את האינטרס הציבורי, כך שתיבחן המשך הפעלת המאגר ללא נתוני חברת החשמל. 

הצעה זו עוררה התנגדות מצד חלק מחברי הוועדה. ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הסביר כי בשנתיים הראשונות לפעולות המאגר ייאספו נתונים מרשויות המדינה (הכונס הרשמי, ההוצאה לפועל ובתי המשפט) ומהבנקים וחברות כרטיסי האשראי כדי לאפיין את הקבוצה שלא נכנסת למאגר ורוצים לסייע לה. הוא אף הציע לאסוף מידע גם מחברות הסלולר.

"אם נראה שהמידע מחברות הסלולר ומחברת החשמל יכול לשפר את המצב של אותה קבוצה נוסיף את זה", אמר פולקמן. יו"ר פורום הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, העיר בציניות: "בוא נכניס גם את הציונים שלנו מבית הספר. בסוף נהיה רוסיה".

ח"כ פריג' הציע להוציא גם את חברת החשמל מהרשימה ואמר כי אם הממשלה תחליט שהיא רוצה להוסיף את המידע הזה היא תמיד תוכל לעשות זאת. גם ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) הסכים. נויבואר אמרה כי גם הפשרה לעכב את איסוף המידע מחברת החשמל לשנתיים היא "מאוד קשה".

עו"ד גלית גלובוס מחברת החשמל אמרה כי 41% מהאזרחים בכלל לא משלמים בזמן את חשבון החשמל, ולכן המסה הקריטית של המידע מהחברה תהיה דווקא שלילית. פריג' אף ציין כי הוא היה אחד מהם, עד שעבר לשלם בהוראת קבע. גלובוס הוסיפה כי לצעירים ולאוכלוסיות חלשות אין בכלל חשבון חשמל על שמם, לכן לא ניתן יהיה לקבל מידע עליהם. נציגת רשות החשמל, מירב יוסף, אמרה כי שיפור המאגר של חברת החשמל ידרוש השקעה של הרבה מאוד כסף, שהצרכנים יצטרכו לשלם.

מחר (ה') תקיים הוועדה הצבעה בנושא, כאשר כבל הביע תקווה כי הוועדה תסיים את הכנת הצעת החוק עד סוף פברואר. 

בתום הדיון התייחס כבל גם לראיון שפורסם בסוף השבוע ב"גלובס" עם המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, בו אמרה כי היא משוכנעת שעד סוף הקדנציה שלה יקום מאגר נתוני אשראי, אך לא בטוחה שהוא יוזיל את העלות. כבל אמר כי "מרגע שזה נכתב לא מדובר בשמועה או שיח מסדרונות ולכן נדרשת תגובתה".