ביהמ"ש האירופי לזכויות האדם: מותר למעסיק לקרוא מיילים פרטיים

קבע כי מעסיקים באירופה רשאים לקרוא הודעות דואר אלקטרוני ומסרים מיידיים שהעובדים שלחו בשעות העבודה

 

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

עובדים באירופה, היזהרו! ייתכן שלמעסיק שלכם יש את הזכות לעיין במיילים הפרטיים ובמסרים המיידיים שאתם שולחים מהמשרד. בית המשפט האירופי לזכויות האדם קבע כי חברה ברומניה לא הפרה את זכויות הפרט של אחד מעובדיה, כאשר עקבה אחר חשבון היאהו מסנג'ר שלו.

מעסיקו של האיש פיטר אותו ב-2007, לאחר שהציג בפניו תעתיק בן 45 עמודים של הודעות שהחליף האיש עם אחיו וארוסתו בשעות העבודה, תוך שימוש במחשב של מקום העבודה. האיש פתח את חשבון היאהו מסנג'ר לבקשת מעסיקו, כדי לצ'וטט עם לקוחות מקצועיים, ונאסר עליו להשתמש בחשבון לצרכיו האישיים.

העובד התלונן כי מעסיקו הפר את זכות האדם שלו לפרטיות, אך בית המשפט האירופי לזכויות האדם קבע כי "אין זה סביר שמעסיק לא ירצה לוודא כי עובדיו אכן מבצעים את מטלותיהם המקצועיות במהלך שעות העבודה".

השופטים קבעו כי המעסיק לא חיטט במסמכים אחרים במחשבו של העובד, וכי המעסיק נכנס להודעות בחשבון יאהו של העובד בהנחה כי הודעות אלה קשורות לעבודה.

מידת הפרטיות במקום העבודה הופכת לסוגיה בעייתית יותר ויותר, מכיוון שהטכנולוגיה מטשטשת את הגבולות בין עבודה לחיים אישיים. יש חברות שמתירות כעת לעובדים להיכנס מהטלפונים החכמים הפרטיים שלהם למיילים שעוסקים בעבודה, וחברות אחרות מתירות לעובדים להשתמש בטלפונים של מקום העבודה לביצוע שיחות פרטיות ולמשלוח הודעות פרטיות.

הטכנולוגיה המאפשרת ייצור מכשירים לבישים חודרת גם היא למקומות העבודה, ויוצרת בעיות משפטיות כגון למי יש את זכות הגישה לנתונים האישיים שמפיקים מכשירים אלה.

אחד משבעת השופטים, פאולו סרחיו פינטו דה אלבוקרק, חלק על הפסיקה. "עובדים אינם מוותרים על זכותם לפרטיות ולהגנת נתונים כאשר הם חוצים את מפתן מקום העבודה מדי בוקר", כתב השופט. "אפילו כשקיימים חשדות שהעובד משתמש למטרות אישיות ובמהלך שעות העבודה בשירותי האינטרנט והדואר האלקטרוני של המעביד, או שהעובד משתמש לצרכים אישיים במשאבי טכנולוגיית המידע של המעסיק... זכות המעסיק לתחוב את אפו לתקשורת של העובד אינה בלתי מוגבלת".

ג'ול קווין, מומחית לענייני תעסוקה ושותפה במשרד עורכי הדין קינג אנד ספלדינג, אמרה כי פסיקת בית המשפט צריכה לשמש כאות אזהרה לעובדים. "או ואבוי לעובדים שחושבים שהם יכולים להשתמש במערכת של מקום העבודה, ולשלב תעבורה אישית עם תעבורה משרדית מבלי שהמעסיק שלהם יעקוב אחריהם", ציינה.

השפעה שלילית

לעומת זאת התריע בן ווילמוט, ראש המחלקה למדיניות ציבורית ב-CIPD, הארגון המקצועי של העוסקים בניהול משאבי כוח-אדם, כי החלטת בית המשפט "אינה בבחינת אור ירוק למעסיקים להתחיל לרגל אחר העובדים. מעקב מופרז יוצר לעתים קרובות תרבות של חוסר אמון ומשפיע באופן שלילי על נאמנותם ומחויבותם של העובדים".

מארק פלטשר, מומחה לדיני עבודה במשרד עורכי הדין אוורשדס, אמר כי השיקול העיקרי שהוביל לפסיקת בית המשפט הייתה העובדה כי המעסיק הרומני פרסם הודעה שבה הגביל את השימוש בשירות המסרים לצורכי החברה בלבד.

"מעסיקים בינלאומיים צריכים לקחת את הזמן לבחון את מדיניות התקשורת שלהם במדינות שונות, כדי לוודא כי מדיניות זו כוללת הצהרות שימוש ברורות, תוך ציות לחוקים המקומיים", אמר פלטשר. "לרוע המזל, המעסיקים אינם יכולים להניח אוטומטית כי בכל מדינה ומדינה זכאי המעסיק להגביל את השימוש הפרטי של עובדים במערכות ובמכשירים תאגידיים".