הסיפור הלא ייאמן על "אשת הנדל"ן" שעקצה 3 בנקים ב-24 מ' ש'

קליינמן, בת 45 ממודיעין, מואשמת כי התחזתה ל"יזמית נדל"ן עתירת נכסים", התרברבה בעסקאות נדל"ן שלא היו ולא נבראו ומכרה נכסים שלא היו בבעלותה תוך זיוף מסמכים ■ חלק מכספי המירמה הולבנו באמצעות פעוטון שבבעלותה

אין ספק כי איש עסקים שאחרים סבורים שיש בידיו משאבים, ייצור קשרים ביתר קלות, יזכה ליותר הזדמנויות עסקיות ויוכל ליטול אשראי נוח יותר כדי לממש את ההזדמנויות. ואולם, כמה רחוק סביר לקחת מצג שקרי של עושר כחלק מפרקטיקה עסקית?

מי שהלכה רחוק מאוד עם מצג עושר מופרך היא אשת הנדל"ן מיכל קליינמן (45), תושבת מודיעין, שנאשמת בכתב אישום ארוך ומפורט בעוקץ שיטתי של קורבנות רבים, לרבות בן-זוגה, חברותיה הקרובות, מנהל סניף הבנק שלה ו-3 בנקים - בסך של 24 מיליון שקל. עוד נאשמת קליינמן בהלבנת חלק מהכספים באמצעות הפעוטון שבבעלותה, ובסחיטה באיומים של עורך דינה באמצעות גורמים בעולם התחתון.

קליינמן הציגה עצמה כמולטי-מיליונרית, נסעה ברכבים יקרים, הזמינה את חבריה לחו"ל על חשבונה, התרברבה בעסקאות נדל"ן שלא היו ולא נבראו, מכרה נכסים שלא היו בבעלותה, וזייפה לכאורה מסמכים שונים לצורך יצירת מצג העושר הכוזב שלה. רבים האמינו במצג, לפיו קליינמן היא אשת עסקים מצליחה, אילת נדל"ן במונחים של סביבתה.

לפי כתב האישום - שהוגש על-ידי עורכי הדין רועי לוס ודנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז - קליינמן הציגה עצמה בפני קרובי משפחתה, חבריה, אדם עמו ניהלה קשר זוגי ועוד אחרים, "כיזמית נדל"ן עתירת נכסים וכלי רכב". כפי שמתאר כתב האישום, "לצורך יצירת מצג זה, נהגה קליינמן להיפגש עם אחרים כשהיא מציגה לראווה כי ברשותה סכומי כסף גדולים במזומן וכן נהגה להראות לאחרים, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי, כי בחשבונה בבנק ישנן יתרות זכות גבוהות". עוד פורט בכתב האישום כי "במהלך התקופה נסעה קליינמן פעמים רבות לחו"ל, לעתים עם בני משפחתה וחברים, כאשר קליינמן נהגה לממן על חשבונה את מרבית ההוצאות של הנוסעים עמה. ברשות קליינמן ושני ילדיה היו רכבי יוקרה. כן בנתה קליינמן בביתה אולפן הקלטות עבור בנה הקטין".

על בסיס פאסאדת האמידות המבוימת הזו, הציעה קליינמן לקרוביה להשקיע בעסקאות נדל"ן שונות בתמורה לזכויות בנכסים. קליינמן ערכה לכאורה הסכמים רבים מול קורבנותיה, ומול בנקים שונים, בחלקם הבטיחה תשואות נאות עם התחייבות להחזר תוך זמן קצר. כשהגיעו מועדי הפירעון, התרחקה מקרוביה, הפסיקה לענות לטלפונים ועשתה הכל, לכאורה, כדי להתחמק מהתשלום.

השקעה ב"סיבוב"

אחד האישומים נגד קליינמן נוגע לחברתה הטובה, א"א, המכירה אותה מזה 16 שנים. כתב האישום מפרט כי "ביוני 2011 הציעה קליינמן כי א"א תלווה לה סכום של 700 אלף שקל לתקופה של 3 שנים, כאשר במהלך 3 השנים תקבל א"א מקליינמן סך של 7,000 שקל מדי חודש, ובתום התקופה תחזיר קליינמן לא"א את הקרן. קליינמן מסרה לא"א כי היא זקוקה להלוואה לצורך עסקת נדל"ן בראש-העין".

בהמשך, לפי האישום, שכנעה קליינמן את חברתה להעביר לה 170 אלף שקל נוספים לצורך "סיבוב". מה משמעות "סיבוב"? כתב האישום מפרט כי קליינמן הסבירה לחברתה כי "לתפיסתה, 'סיבוב' הינו העברת כספים בין קבוצת הרכישה לצורך חישובי מס, כאשר בתמורה להשקעת כספים אצל מי מקבוצת הרכישה, זוכה המשקיע לתשואה גבוהה בתוך פרק זמן קצר (במקרה זה - 42 אלף שקל בנוסף להחזר 170 אלף השקלים - ג'מ'). א"א ניאותה להצעה".

לאחר שהחזירה לחברתה חלק מהכספים - כ-200 אלף שקל, בעבור שתי ההלוואות בסך הכולל של 870 אלף שקל - נעלמה קליינמן והפסיקה לענות לטלפונים של חברתה. בהמשך, כשהצליחה א"א לאלץ את קליינמן לפגוש אותה, נתנה לה האחרונה צ'ק על-סך 160 אלף שקל, אך זה לא כובד לכאורה. "א"א התקשרה לקליינמן טלפונית מספר פעמים, ללא מענה", מתאר כתב האישום את המשך הדברים. "לפיכך, המתינה א"א לקליינמן בבית עד אשר פגשה בה. קליינמן מסרה ל-א"א כי היא 'נתונה לסחיטה ואיומים'. באותו מעמד רשמה קליינמן המחאה נוספת על סך 540 אלף שקל לפקודת א"א, אך לא רשמה תאריך וביקשה כי א"א תפקיד המחאה זו רק לאחר שקליינמן תאשר לה לעשות כן". האישור, מסתבר, עדיין לא ניתן, וגם הכסף טרם הושב לא"א.

עסקאות פיקטיביות

אישום נוסף ודומה להפליא, נוגע לחברה אחרת, המכונה ב"ב בכתב האישום, אותה הכירה קליינמן במשך 15 שנים. בכתב האישום מפורט כי ב"ב חתמה, לבקשת קליינמן, על מערכת חוזית סבוכה, שחלקה הגדול, כך לפי האישום, נועדה להשלות את ב"ב שהיא נכנסת כשותפה לעסקאות שלא היו ולא נבראו.

בין היתר, מפרט כתב האישום, חתמה ב"ב, לבקשת קליינמן, ללא נוכחות עו"ד, על חוזה למכירת מחצית מהזכויות במגרש שהיה שייך לאדם אחר. במסגרת החוזה נקבע כי ב"ב מזמינה עבודות קבלן מאותו אדם, איתו היא וקליינמן בונות במגרש בשותפות. עוד עולה כי לבקשת קליינמן חתמה החברה על ייפוי-כוח לטובת עורך הדין של קליינמן ועל הסכם נוסף לרכישת נכס בראש-העין, שנחתם אף הוא ללא נוכחות עו"ד.

בנוסף, נטען בכתב האישום, כי קליינמן לקחה את המסמכים, תוך שהיא מסבירה שהיא מביאה אותם לחתימת עורך דינה, והחזירה אותם חתומים, כשהחתימה זויפה על-ידי קליינמן. לפי האישום, בסך-הכול, קיבלה קליינמן מ-ב"ב 3.1 מיליון שקל במשך 3 שנים.

הסכם ממון מנופח

כתב האישום מספר על קורבן נוסף לכאורה של קליינמן, שהיה בן-זוגה לתקופה, המכונה ג"ג. קליינמן הכירה את ג"ג בנסיבות חברתיות מעט לאחר גירושיו. "במארס 2013 או בסמוך לכך, הפכו השניים לבני-זוג ו-ג"ג עבר לגור עם קליינמן בביתה", מפרט כתב האישום. "אגב כך, ידעה קליינמן על נכסיו וזכויותיו הכספיות של ג"ג - לרבות דירה בבעלותו במודיעין, ירושה, פנסיה ועוד".

כתב האישום מפרט כי קליינמן "הציגה עצמה בפני ג"ג כאחת הנשים העשירות בישראל, בעלת הון של 70-80 מיליון שקל לערך, ובנוסף כמי שבבעלותה 17-18 נכסים. כן אמרה ל-ג"ג מספר פעמים כי מצבה הכלכלי הוא כזה שאף הנינים שיהיו לה לא יצטרכו לעבוד לפרנסתם". כחלק מהמסע לכיבוש לבו של ג"ג, הזמינה קליינמן את בן-זוגה החדש וילדיו לטיול שכולו תפנוקים בתאילנד, על-חשבונה המלא.

מהלך מתוחכם נוסף של קליינמן היה, לפי כתב האישום, חתימה על הסכם ממון עם בן-הזוג החדש, שבו פורט, בין היתר, כי ל-ג"ג לא יהיו זכויות בתשעה נכסי נדל"ן שהיו רשומים לפי ההסכם בבעלותה הפרטית של קליינמן. ואולם, בפועל, שישה מתשעת הנכסים הללו כלל לא היו בבעלותה של קליינמן.

לאחר שנטעה קליינמן את מצג העושר הכוזב לכאורה עמוק במוחו של ג"ג, הוציאה ממנו אשת הנדל"ן כספים רבים לכאורה במירמה. ג"ג נקשר עם קליינמן בשורה של הסכמים, שכללו הסכמי הלוואה והשקעה בנדל"ן לכאורה, תוך שיעבוד של זכויות שכלל לא היו בידיה של קליינמן, ותוך הצגת אישורים פיקטיביים לכאורה ממהנדס על התקדמות בבנייה בפרויקטים שנטען שהיו בבעלותה של קליינמן, אך היו בבעלות אחרים. סך הכל, העביר ג"ג לקליינמן בשנים 2013-2015 סכום כולל של 4.9 מיליון שקל.

מצג-שווא למנהל הבנק

קליינמן נאשמת גם כי קיבלה הלוואות בסך מיליוני שקלים מ-3 בנקים שונים כנגד הצגת מצגים כוזבים ומסמכים מזויפים, לפיהם היא בעלת הכנסות ונכסים שונים. את ההלוואות, לפי כתב האישום, היא לא סילקה עד כה.

ואולם, לא רק הבנקים מככבים ברשימת הקורבנות של קליינמן. לפי כתב האישום, גם מנהל סניף בנק בו היתה קליינמן לקוחה, נפל קורבן לעוקץ מצדה. קליינמן הציגה למנהל הבנק דוח עושר מפוברק, שהרשים אותו עד מאוד, כך לפי האישום. המנהל הסכים בתחילה לרכוש נכס מקליינמן, אך זו מואשמת כי מסרה לו בהמשך כי הנכס נמכר למשקיעים מחו"ל. בשלב זה, לפי כתב האישום, הציעה קליינמן למנהל הסניף להסב את ההסכם להסכם הלוואה, שגולגל שוב ל"הסכם מימון בנייה" של נכס אחר, שאף הוא כלל לא היה בבעלותה של קליינמן. בסך-הכול, לפי כתב האישום, העביר מנהל הסניף לקליינמן 3.5 מיליון שקל.

פעוטון ההון

כתב האישום ממשיך ומפרט על עוד 5 קורבנות של קליינמן שנשאבו מהם מיליוני שקלים בנסיבות דומות לאלה המפורטות כאן. אחד מהדברים המעניינים העולים מכתב האישום, הוא הדרך שבו הלבינה לכאורה קליינמן את חלק מכספי העוקץ שגלגלה, באמצעות עסק אחר שבבעלותה - פעוטון בעיר מודיעין.

לפי כתב האישום, חלק מקורבנותיה של קליינמן קיבלו ממנו חשבוניות מעסק המכונה "פעוטון כפיר", בגין "יעוץ ארגוני". בגין מה שנכלל וגם מה שלא נכלל בספרי הפעוטון, מואשמת קליינמן בריבוי עבירות של הלבנת הון, בשימוש במירמה עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס, בניהול פנקסי חשבונות כוזבים והשמטת הכנסות. קליינמן ושאר הנאשמים טרם הגישו כתב הגנה.

בוררות באורוות סוסים בג'ווריש

בשיאה של פרשת ההונאה לכאורה שביצעה, התגלע סכסוך בין מיכל קליינמן לבין עורך דינה, המכונה "כא.כא" בכתב האישום. באוקטובר 2015, מפרט כתב האישום, יצר אדם בשם רפאל בן שמעון מזרחי, קשר עם עורך הדין והזמין אותו לפגישה באותו יום בבית קפה בת"א. זאת, לפי האישום, "מאחר ששמע כי מדברים עליו בצורה לא טובה בעולם התחתון". ב-8 בערב באותו יום - כך נטען - נפגשו מזרחי ו"כא.כא" בת"א יחד עם אדם נוסף בשם יוסף בן-אחמד עבד-אל-גני, שהוצג כשותף של מזרחי.

מזרחי ועבד אל גני, הנאשמים יחד עם קליינמן בכתב האישום, מואשמים כי אמרו לעורך הדין כי הוא יחד עם רו"ח העובד עמו, גנבו מקליינמן 6 מיליון שקל, וכי "החוב עבר לטיפול גורמים בעולם התחתון". למחרת, מפרט כתב האישום, כי מזרחי הורה לעורך הדין "כא.כא", כי עליו להגיע למקום מפגש באורווה בכפר ג'ואריש שברמלה, בשעה 18:00. לפי כתב האישום, כשהגיע למקום בזמן שנקבע, פגש "כא.כא" עו"ד נוסף, אף הוא נאשם בתיק, שמסר שהוא מייצג את קליינמן. כתב האישום מפרט כי כאשר "כא.כא" שאל את הנוכחים האם עורך הדין הנוסף ייצג את קליינמן גם בבית משפט, נאמר לו כי"אין כאן בית משפט, לצדק שלנו לא צריך בית משפט".

באורווה פגש "כא.כא" אדם נוסף שהציג את עצמו בשם סאמר, וששימש כסוג של בורר. מכתב האישום עולה כי באמצע דין ודברים עם אותו סאמר, גילו הנוכחים במקום כי עורכי הדין הגיע כשהוא נושא עליו מכשיר הקלטה, והמכשיר הוחרם ממנו במקום.

"סאמר התקרב אל 'כא.כא' עד כדי מרחק נגיעה ואמר: 'הטייפ הזה מוחרם. אני לא עושה בירור איתך. אתה זבל. אני חותך את זה ותסתלק מכאן לפני שתיפגע'", מפרט כתב האישום. "לאחר מכן אמר (סאמר) לו (ל-'כא.כא'): 'אתה תסתלק מפה עכשיו לפני שתיפגע, ואני אגיד לך עוד משהו: שאותי לא תראה בחיים שלך, אבל אתה תשמע מאיתנו המון'".

הסצינה באורווה בג'ואריש הסתיימה, לפי כתב האישום, כאשר "כא.כא" הלך אל רכבו ופנה אל עורך הדין הנוסף כדי שיסייע לו, כקולגה, לקבל את מכשיר ההקלטה בחזרה. בתגובה, אמר לו עורך הדין הנוסף לכאורה, "חברי הנכבד, אני לא יודע אם שמת לב, אנחנו לא נמצאים במשרד עורכי דין".

למחרת בישר עורך הדין הנוסף ל"כא.כא" על "פסק הדין" שניתן - "כא.כא" מחויב לשלם לקליינמן 6 מיליון שקל - כך לפי האישום.

מזרחי, עבד-אל-גני ועורך הדין הנוסף, ששמו נאסר לפרסום, מואשמים יחד עם קליינמן בקשירת קשר לביצוע פשע ובסחיטה באיומים בגין חלקם בפרשת האוורוה בג'ווריש. לא ברור אם זהותו של סאמר נחשפה בחקירה. על כל פנים, סאמר לא נאשם בכתב האישום.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988